מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

סיגל קני-פז

היום באמצעות הכשרות לאנשי מקצוע על ידי מכון חרוב (ראו מאמרה של ד"ר דוד בגיליון זה) כדי שיהפכו לחלק מ"ארגז כלים" הכולל ידע ומיומנויות שיוסיפו על הידע הקיים של המטפל. עיון בעקרונות הטיפול הללו מלמד שאפשר להרחיבם, להתאימם וליישמם גם בסביבה הארגונית. עקרונות אלו יכולים להוות תשתית לארגון שמעוניין להיות רגיש לטראומה של המטופלים ולתגובות של עובדי הארגון למפגש עימם. להלן כמה עקרונות שאני רואה בהם עקרונות חשובים:

לתשישות החמלה השפעה מזיקה על מצבו הנפשי, הגופני והחברתי של האדם; המטפל עלול לחוש עייפות רבה, חוסר חשק, ואף לחלות במחלות קלות. תשישות החמלה עלולה לייצר תחושת ייאוש, הפעם אצל המטפל, תסכול ותחושה של חוסר מסוגלות – עד כדי בחירה לעזוב את המקצוע. מחקרים מצאו שהמפגש עם ילדים בסיכון מעלה את הסיכון לתשישות החמלה, ועוד נמצא שמטפלים בתחילת דרכם נתונים בסיכון ). למרות זאת, Dagan et al., 2016( גבוה יותר לחוות אותה מטפלים רבים מעידים על תחושת סיפוק בעבודתם. ואכן, מחקרים מדעיים מעידים שתחושת חמלה תורמת לרווחה Miller( פיזית ונפשית, ויש בה אף כדי להאריך תוחלת חיים ). היכולת לשמוע את סבלו של האחר ולסייע et al., 2019 לו מעניקה תחושה ממלאה, תחושת מסוגלות ומשמעות ), כך שאפשר לדבר לא Moynihan et al., 2013( חברתית סיפוק אלא גם על מושג נוסף והוא תשישות החמלה רק על .)Butler et al., 2017( החמלה בשנים האחרונות אני מנהלת ארגון טיפולי גדול במסגרת מערך שירותי הרווחה, שמטרתו להגיש שירות לאוכלוסייה נפגעת טראומה ומשברים, בכלל זה ילדים נפגעי התעללות והזנחה, מבוגרים נפגעי אלימות במשפחה, נפגעי תקיפה מינית ומשפחות וזוגות המתמודדים עם מצבים משפחתיים משבריים, אובדן ושכול. אני והמנהלות שלצידי אחראיות לקידום "המשימה המרכזית" של הארגון, מושג מתיאוריית ), והיא מתן Roberts, 2019( המערכות הפתוחות של ארגונים מענה איכותי, מקצועי, חומל ואנושי לאוכלוסיות הסובלות מטראומה. בהיותנו מנהלות עלינו לרתום את העובדים שלנו למטרה זו, אולם עלינו להביא בחשבון שהמפגש עם הטראומה מזמן את כל אותן תחושות שתיארתי לעיל, והוא עלול לגרום לעובדים, מבלי משים, לאמץ התנהגויות לא מותאמות, כגון יצירת מרחק והפגנת קהות חושים כדי להגן על עצמם. על ארגון מודע טראומה לפתח מנגנונים לטיפול בתשישות החמלה ולחיזוק סיפוק מחמלה באמצעות יצירת סביבה בטוחה למטופלים ולמטפלים. יצירת סביבת עבודה מיטבית בארגון מודע טראומה עקרונות לטיפול "מודע טראומה" הפכו לעקרונות מוכרים ומקובלים בטיפול בילדים ובמשפחות שעברו אירועים טראומטיים. אלו עקרונות שעל פיהם הטיפול המוגש מתבונן במטופלים דרך "עדשת" הטראומה, קרי, האופן שבו הטראומה עיצבה את עולמו של הנפגע ממנה, ואת היחסים שהוא מייצר ). התבוננות דרך עדשת Knight, 2019( עם סביבתו הקרובה הטראומה יכולה לסייע למטפלים ללמוד על דרכים למתן מענה יעיל למטופלים אלו. בישראל עקרונות אלו מועברים

הכניסה ב"שערי" הארגון המרחב הפיזי – קידום תחושת ביטחון ומוגנות

הכלל הראשון בטיפול בטראומה הוא דאגה לתחושת ביטחון ומוגנות של המטופלים במציאות חייהם. כלל זה רלוונטי ביותר גם לסביבת הטיפול שיש לייצר בארגון מודע טראומה – מרחב בטוח עבור המטופלים והמטפלים. חשוב שהמבנה הפיזי של הארגון יהיה בטוח בהיבט של מנגנון שמירה בכניסה, כגון סביבה מוארת, שומר, אינטרקום ולחצני מצוקה במידת הצורך, ודיסקרטי בהיבט של כיתוב על השלט שמוצב מחוצה לו. חשוב שהמטופל יחוש שהמקום בטוח עבורו לשיחה על נושאים רגישים בתנאים שהוא יודע שיש לו בהם מרחב אינטימי ושמור. בהקשר של המטפלים, אומנם מצבי אלימות ותוקפנות של מטופלים כלפי מטפלים אינם שכיחים, אולם הארגון חייב להיות ערוך גם למצבים נדירים מעין אלה. חשוב שהעובדים ידעו שהם מוגנים גם מפני מצבי קיצון, וכי במבנה שבו הם פועלים יש מי שדואג להם ושומר עליהם בעת הצורך. תחושה מוגנות של העובדים משאירה מרחב בטוח לטיפול גם כשיש מטופלים שעלולים לצאת מוויסות עקב הפגיעות שלהם. אשר למרחב הטיפולי עצמו – חשוב שהוא ייראה מכבד, אסתטי ונעים. חוויות טראומטיות כרוכות ומשתחזרות לעיתים קרובות בהתייחסות למרחבים שבהם התרחשו, שהיו קודרים, מוזנחים ולא בטוחים, ולכן חשוב שהמרחב הטיפולי, בין אם הוא מרחב של פנימייה ובין אם הוא חדר טיפול במרכז, יאפשר חוויה של מקום מזמין, נטול גירויים ובעל צבעים רכים ורגועים. כך גם כלפי העובדים – מקום עבודה אסתטי משפיע על אווירת העבודה ונותן לעובדים תחושה שהם ראויים למרחב נעים. הערכה ואבחון מודעי טראומה "אני לא אשאל, אתה לא תספר" היא אולי לא מדיניות טיפולית מוצהרת, אומרת פרופ' ליברמן (מתוך תכתובת אישית), אולם

נקודת מפגש I 24