מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

ארגון מודע טראומה וקשר

בה בעת ההסתכלות על העובד צריכה להיות רחבה יותר. לעיתים קרובות מסירות ועבודה מעבר לשעות הרגילות מוערכות בארגונים ומזוהות עם עובד שמוכן לתת מעצמו לארגון. בארגון מודע טראומה יש לוודא שעידוד מסוג זה לא יתפרש כציפייה מן העובדים לפעול כך, שכן בסופו של דבר, מסירות יתר היא מפגש בלתי פוסק עם התכנים הקשים של הטראומה, וזו כאמור מייצרתשחיקה. לכן חשוב לעודד עובדים לצאת לחופשה בראש שקט, ולהעביר אירועים שדורשים טיפול לעובד תורן. עידוד בילוי עם המשפחה ופעילות פנאי של העובד, אלו מקורות הכוח שלו. כך גם יש לכבד את זמנו הפרטי של העובד. שליחת הודעה לעובד בשעה עשר בלילה, לדוגמה, חודרת לחייו הפרטיים של העובד והוא מייד יהיה מוטרד. נוסף על כך, חשוב שמנהל בארגון מודע טראומה יהיה מודע למה שקורה בחייו של העובד, למשל מצבים משפחתים טעונים או בעיות בריאותיות, כדי להתאים עבורו את עומס העבודה בארגון. ישיבות צוות ישיבות צוות הן הזדמנות לשיתוף, לתהליכי למידה ולהארת הצלחות. באופן דומה למסר אל המטופלים החשים בדידות איומה, שבו אנחנו רוצים להעביר להם את התחושה שהם לא לבד, כך ישיבת הצוות לעובדים מייצרת קבוצת תמיכה קולגיאלית ומרחב בטוח לשתף בקשיים ובתחושות השונות בלי לחשוש מביקורת, ולזכות בתמיכה ובעצות. כפי שיש חשיבות לעידוד מטופלים להפיק רגעי הנאה, כך יש חשיבות לפעילויות מגבשות של צוות העובדים, שיאפשרו זמן מהנה ותחושת שייכות לארגון, ובכך לספק מרחבים נוספים, המאפשרים היכרות ויצירת קרבה, המחזקים את הצוות כגורם תומך ומלמד. יחס מכבד ותקשורת אמפתית בין הצוות למטופלים תקשורת נעימה ומכבדת כלפי המטופלים מאפשרת להפגין עמדה שירותית, אכפתית ולא אלימה. הדבר נכון למטפלים ולצוות כולו בארגון מודע טראומה. המזכירות והשומר בכניסה ואנשי צוות אחרים, כל אלה צריכים להיות מונְחים ברוח העקרונות של ארגון מודע טראומה, ובכלל זה אופן הפנייה לנשים ולגברים גם בחלקים מנהלתיים, כגון הבקשה להזדהות בכניסה לבניין, מילוי טפסים וכדומה. פנייה מכובדת ומכבדת, עדינה ומאירת פנים יכולה למנוע מצבים שעלולים לעורר טריגר טראומטי. הדבר רלוונטי גם לשיח בין אנשי הצוות לבין עצמם ובין אנשי הצוות להנהלה. שיח מכבד מפחית מתח ומעביר מסר ארגוני שבו כל הקולות נשמעים.

תפיסת טיפול כל התערבות היא "התערבות טיפולית":

בשימוש במונח "טיפול" ישנה נטייה לחשוב על חדר הטיפול, שבו שתי כורסאות, מטפל מומחה ומטופל הנפגשים בסטינג קבוע לתהליך ארוך. ואומנם הכשרה מקצועית מעמיקה, מבוססת מחקר, היא המענה האחראי לאוכלוסייה הסובלת מטראומה. עם זאת, בארגון מודע טראומה יש לראות בכל שטח הארגון "מרחבים טיפוליים", החל בשער הכניסה וכלה במרחבי הדשא בחוץ. כך גם כל מפגש – של איש צוות, מטפל או אב בית בפנימייה – הוא מפגש שיש להתבונן בו דרך עדשת הטראומה. לכן כל התערבות שנעשית במרחבי ארגון מודע טראומה היא בבחינת התערבות טיפולית. גם הצרכים של מי שנפגע מטראומה הם רגשיים ובה בעת קונקרטיים, ולכן גם במענים קונקרטיים כגון סיוע בתלושי מזון או הקלה של חוב, בצד אלו הרגשיים, יש לראות התערבות טיפולית. תפיסת טיפול כוללת ומערכתית לעיתים קרובות מטופלים מוכרים גם במערכות אחרות אשר אינן מודעות טראומה, כגון הביטוח הלאומי או בית המשפט – מערכות שמולן המטופלים מרגישים לא פעם מוחלשים. ארגון מודע טראומה צריך לראות בין מטרותיו את התיווך בין המטופל למערכות אלו שפוגשות את המשפחה בהקשר מצומצם ולא דרך עדשת הטראומה. המטפל יכול לספק את התמונה הרחבה יותר. כך למשל, בהפניית ילד להערכה פסיכיאטרית ישחשיבות לכך שהמטפל יספק למשפחה מכתב נלווה המתאר את המצב בסביבת הילד, כדי שהפסיכיאטר יוכל לערוך אבחנה מבדלת מתאימה. או למשל במקרה של הורה שמרגיש שבית הספר מאשים אותו בכך ש"אינו משתף פעולה", מטפל העובד בארגון מודע טראומה יכול לסייע בתיווך בין ההורה והמציאות המורכבת שעימה הוא מתמודד ובין צוות בית הספר. לעיתים, בשל חשש מחשיפה של המטופל, אנו נמנעים מתיווך זה והטיפול בהורה עשוי להיפגע מכך. אני סבורה שאפשר לתווך עבורו את הטיפול בענייניו במערכות אחרות מתוך שמירת חיסיון ובשיתוף המטופל. טראומה במהותה פוגעת בהיבטים רבים בחייו של המטופל, ובהם ההיבט הנפשי, אך גם זה הכלכלי והתעסוקתי. כך מצבי טראומה שכיחים יותר בקרב אוכלוסייה החיה בעוני, באוכלוסיות מודרות, במצבי הגירה ובקבוצות מיעוט. לכן התערבות בכמה מישורים חשובה ביותר כדי לסייע למטופל בכל התחומים. הכרחי שהמטפל בארגון מודע טראומה יאמץ חשיבה מערכתית הרואה את הקשר בין הטראומה להשלכותיה הרבות, כדי שיוכל לכוון לסוגים נוספים של עזרה שאפשר לגייס לטובת המטופל בתוך הארגון או מחוצה לו.

I נקודת מפגש 27