מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

סיגל קני-פז

אותו, כל אלה עומדים לעיתים קרובות בסתירה לגמישות הנדרשת להפעלת מענים לטובת המטופלים. לצד זה, כמנהלים רבים אחרים, אני מחזיקה באמונה איתנה שאוכלוסיות נפגעות טראומה ראויות לטיפול הטוב ביותר הקיים, בייחוד אלו שידן אינן משגת והסובלות מריבוי טראומות. תפיסה זו מתחברת עבורי לאמירה של ליברמן Still searcing for the best interest והאריס, במאמרם ), והיא – שאין Lieberman & Harris, 2007( of the child לוותר על שירות איכותי ומקצועי גם אם המשפחות מורכבות והמשאבים דלים. כוח אדם איכותי הוא הכלי לאספקת השירות הטוב ביותר, ולכן על ארגון הרואה עצמו מודע טראומה להשקיע באחזקת העובדים שלו, מתוך דאגה לרווחתם הנפשית בעזרת הכלים שפורטו לעיל. לסיום ראוי שארגון אשר מתבונן על המטופלים והמטפלים דרך עדשת הטראומה והשלכותיה יתווה לעובדיו מטרות מקצועיות ברורות וערכיות, הממוקדות ביצירת קשר מיטיב עם המטופל כדי להקל את מצוקתו – בעזרת חמלה, אהבת אדם, יישום שיטות טיפול מבוססות ראיות והדרכה מתבוננת רגישת טראומה. ארגון ששם דגש על כוונותיו המיטיבות של העובד, מאיר הצלחות ומדגיש את הערך והמשמעות של עשייתו של העובד למען האחר, ארגון שפועל בסטנדרטים מקצועיים, מאפשר מרחב ליצירתיות ומייצר מרחבים לחשיבה משותפת, בצד הכשרה מקצועית עדכנית והדרכה קבועה שבה העובד מרגיש בטוח להביא את תחושותיו – ארגון כזה מעביר מסר לעובדיו שהם מרכזיים בהצלחת הארגון בהגשת שירות הולם למטופליו, שדעותיהם חשובות ומוערכות, שחייהם האישיים רלוונטיים גם הם. מעניין לראות שאלו בדיוק אותם מרכיבים הדרושים למטופלים נפגעי הטראומה, קרי – חוויה של נִראוּת, קשר ומשמעות. כאשר הארגון מצליח ליישם עקרונות אלו, העובד יכול לחוש גאווה וזכות להשתייך לארגון שהוא שותף להגשמת מטרותיו.

קבלת החלטות בארגון מודע טראומה שיתוף עוד גורמים רלוונטיים בקבלת החלטות הכרוכות במצבי סיכון במצבי טראומה, ובעיקר באלו הכרוכים בילדים בסיכון, נדרשת קבלת החלטות בנושאים של סיכון ממשי ומוגנות. אלו החלטות הרות גורל שלעיתים קרובות הפתרון המוצע בהן הוא בבחינת הרע במיעוטו. חשוב שארגון מודע טראומה יהיה מסוגל להשתהות בקבלת החלטות שיש בהן דיני נפשות אך בה בעת יהיה אמיץ די הצורך שלא "לשבת על הגדר" כשמדובר בסיכון. יש להימנע מקבלת החלטות קשות לבד, ולעודד כל העת היוועצות משותפת מתוך נכונות לשמוע דעות שונות. קבלת החלטות קשות, לאחר שנשמעו דעות מגוונות והתקיימה חשיבה מקצועית מעמיקה של כמה גורמים מקצועיים, יש בה כדי להקל את העול הרגשי הכרוך בהחלטה ובחלוקת האחריות לתוצאותיה. שיתוף המשפחה לאורך התהליך משמעותי ביותר בארגון מודע טראומה, והוא מבטא מסר שהארגון רואה במטופל בעל ידע ואחראי לחייו. במצבים של חילוקי דעות, חשוב שהמטפל ידגיש מהם גורמי הסיכון למטופל או למי מבני משפחתו שהביאו אותו להחלטות שונות מאלו של המשפחה. שיח משותף של גורמים מטפלים מכמה מערכות הוא כלי יעיל וחשוב בחשיבה על מטופלים / משפחות מורכבות. שיח כזה מאפשר לשדרג את הדיון בעניינם של המטופלים ו"להכניס אותם לליבותיהם" של גורמים המעורים פחות בעניינה של המשפחה או המכירים רק כמה מחבריה. לעיתים קרובות, בעקבות מה שהמשפחה משליכה על המטפלים נוצר פיצול, ולכן פגישות מסוג זה מאפשרות להכיר תמונה מלאה יותר, לזהות כיצד המשפחה מפעילה כל אחד מהגורמים, ובכך להימנע מהפיצול. לארגון הציבורי מגבלות רבות – בהיבט של גיוס כוח אדם שיהיה מוכן לעבוד בשכר נמוך, תקציבי ממשלה לא מספקים, רשימות המתנה ארוכות ומגבלות על משך הטיפול. בד בבד עם התמודדות המטופלים עם ההשלכות של טראומה על מציאות חייהם, אני, בהיותי מנהלת ארגון ציבורי, והמנהלות שלצידי, חשות כמי שנלחמות כל העת בלחצי המציאות המאתגרת אותנו במתן מענה הולם למשפחות. הפער בין צורכי המשפחות ובין מה שיש לנו להציע בשירות הציבורי הוא לעיתים בלתי נסבל ומתסכל. כך גם המבנה הבירוקרטי של הארגון הציבורי והכללים והרגולציות הנוקשות המאפיינות ארגון מודע טראומה במציאות של שירות ציבורי מאותגר

נקודת מפגש I 28