מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

מלי גוט

.)Glad et al., 2012( תכנון התערבות קל ומדויק יותר הוא כלי נפוץ ביותר להערכת הסביבה במחקר HOME התפתחותי. מחקרים הוכיחו את תוקפו ואת יכולתו לתאר את סביבת הבית של ילדים בסיכון וגם לחשוף את השפעת חוויות הבית על מאפיינים התפתחותיים של הילד. עוד נמצא כי ציוני מנבאים התפתחות שפתית וקוגניטיבית והתפתחות HOME .)Totsika & Sylva, 2004( ההתקשרות בעולם משמש כלי זה לצרכים מחקריים וקליניים בקרב אוכלוסיות שונות, בין היתר בקרב משפחות בסיכון, הורים לפגים, משפחות החיות בעוני או עם פסיכו-פתולוגיה אימהית. הכלי הוא חלק מהערכת תוכניות התערבות ומסגרות Caldwel & Bradley, 2003; Totsika &( טיפוליות וחינוכיות ). עובדים סוציאליים שעשו שימוש קליני בכלי Sylva, 2004 ציינו כי לתחושתם הכלי סייע לתחושת היכולת המקצועית .)Glad et al., 2012( שלהם ותמך בה HOME שימוש בפרוטוקול מובנה המבוסס על בביקורי בית בישראל בעבודת גמר שנכתבה במסגרת לימודי תואר שני בתוכנית הבין-תחומית להתפתחות הילד של בית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, בהנחייתה של ד"ר נורית גור-יעיש, נבנה פרוטוקול מובנה עבור ביקורי בית של עו"ס משפחה . מטרתו היא לסייע לעו"ס 3 אצל משפחות עם ילדים עד גיל משפחה לאתר ולהעריך גורמי סיכון וחוסן בסביבת גידולו של הילד, ובכך לשפר ולהבנות את תהליכי האיתור וההערכה שלהם בקרב משפחות עם ילדים בגיל הרך. ). הכלי 3-0 לבני IT (גרסת HOME הפרוטוקול מתבסס על הכלי נבחר לשמש בסיס לפרוטוקול מאחר שהוא קל להעברה ובעל מהימנות גבוהה. הוא אינו דורש הכשרה מיוחדת ואינו מאיים על המשפחות. הכלי משתמש בגישה הנהוגה ומקובלת היום על השירותים החברתיים, שמעמידה במרכז את חוויית הילד במסגרת המשפחה והוא ניתן לשימוש במחקר ובקליניקה .)Totsika & Sylva, 2004( כאחד בשלב הראשון נבחנה התאמתו של הכלי לשמש בסיס לפרוטוקול על ידי פאנל מומחיות – עו"סיות בעלות ניסיון בעבודה עם ילדים בסיכון. המומחיות היו תמימות דעים בנוגע לנחיצותו של כלי מובנה להערכת גורמי חוסן וסיכון והתרשמו כי הכלי המוצע מתאים, ברור ורלוונטי לשימוש במסגרת ביקור בית.

הפרקטיקה של ביקורי בית בעבודה סוציאלית ביקורי הבית הם פרקטיקה כוללת העומדת בפני עצמה. הם דורשים מיומנויות וכישורים ייחודיים, בהם יכולת אלתור, תנועה ושימוש במרחב ובהרכבים שונים של בני המשפחה .)Ferguson, 2018( במקצוע העבודה הסוציאלית הם חלק בלתי נפרד מההתערבות הישירה של העו"סים בעבודתם עם המשפחות. העו"סים נדרשים לקיים אותם במסגרת תהליך ההיכרות עם משפחות לצורך בנייה של תוכנית טיפול מותאמת, ולעיתים גם לצורך פיקוח והערכת סיכון. במחקר איכותני, שבדק את חווייתם הסובייקטיבית של עו"סים במחלקות לשירותים חברתיים בישראל בנוגע לביקורי בית, עלו תמות שעוסקות בעיקר בחוויית הנוכחות הפיזית ובהשפעתה על המעבר מעמדה מקצועית מנותקת לעמדה נוכחת ומכילה ). הספרות המקצועית מדגישה גם Muzicant & Peled, 2018( את חוויית ההצפה הרגשית והחושית שחווה העובד הסוציאלי בכניסה אל הבית – כניסה אל הלא נודע, שכוללת לעיתים מפגש עם זירה כאוטית, עם ריחות, קולות וטעמים אשר יוצרים אצל העו"ס מורכבות של מפגש בין החוויה הרגשית אישית שלו ובין הדרישות והמבנים הממוסדים של תפקידו .)Ferguson 2018; Muzicant & Peled, 2018 ( בספרות המחקרית הרחבה בתחום העבודה הסוציאלית אין עיסוק רב בפרקטיקה של ביקורי בית – היא נתפסת כמובנת מאליה ומשמעויותיה אינן נחקרות די. הידע בתחום זה דל, והמחקר בו נתון בשלביו הראשונים. בהיעדר מחקר רלוונטי ותוכניות מוּבְנות, עובדים סוציאליים לא תמיד מכירים בערך המידע שאפשר לאסוף במסגרת ביקור בית. הם נדרשים לסמוך על הניסיון, על האינטואיציה ועל האומץ שלהם. לעיתים קרובות הם אף לא מתכננים את ביקור הבית, וגם אם כן – לא תמיד הם מצליחים לעמוד בתוכניתם ונדרשים לייצר ). לכן לא מפתיע Ferguson, 2018( את הפרקטיקה בעצמם שקיימת ביקורת בתחום הערכת ילדים בסיכון – על מחסור במידע, על היעדר פירוט של קשיי המשפחה, ובעיקר על חוסר אובייקטיביות. זאת, מאחר שעובדים נשענים על ניסיונם .)Glad et al., 2012( ועל הטיות אישיות בתחום העבודה הסוציאלית עם HOME הכלי משפחות וילדים בסיכון לשימוש בכלי הערכה תקני יש תרומה רבה ליכולת למסור תיאור והערכה מפורטים, ברורים ורלוונטיים אשר יאפשרו

נקודת מפגש I 86