מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 25 - יולי 2023

"הם תמיד יהיו חלק ממך, לטוב ולרע"

או בחוויותיהם הרטרוספקטיביות כבוגרים, הראו כי באקלים של הזנחה והתעללות נוטה הקשר האחאי להתעצב בשני כיוונים הפוכים: מצד אחד, אחאים נוטים להתארגן בברית של הגנה מול מצבי פגיעה וכאוס מצד ההורים, ומצד שני, יש זליגה של ההתנהגות הפוגענית מהמערכת ההורית אל קשרי ). המחקרים המעטים Katz, Cohen, et al., 2022( האחאים שעסקו במערכת האחאית של ילדים שהוצאו מביתם ניסו לעיתים קרובות להוכיח את האפקט המיטיב של שהות משותפת של אחאים על ילדים במסגרות חוץ-ביתיות. בצד זאת, מהמחקרים עולה כי יש קשיים רבים בהשמה משותפת של אחאים. בעיקר עולה הפער הקיים בין מדיניות גלובלית, המעודדת השמה משותפת של אחאים, ובין המצב בשטח, שבו שיעור האחאים אשר נמצאים יחד לאורך זמן הוא לכל .)Barnea et al., 2023( היותר מתון המתודה שבחרנו למסע המשותף בנושא אחאות היא "מחקר ) – מתודה participatory action research( " פעולה משתף הכוללת שילוב בין האקדמיה לאנשי מקצוע, הכי קרוב לשטח. מחקר כזה מאפשר היזון חוזר ונשנה בין ידע חי, יומיומי וקרוב לחוויה בשדה ובין עולמות הידע האקדמיים הכוללים תיאוריה, ביקורת ומחקר אמפירי. בליבת מחקר הפעולה המשתף עמדו פגישות בזום של צוות ההיגוי של המחקר, שכללו שיח ולמידה משותפת. לתחילת המחקר קדם שולחן עגול, בשיתוף עם עמותת אור שלום ופנימיית אהבה, ובו קיימנו דיון-גישוש בנושא. נוסף על כך פותחו כלי מחקר בשיתוף עם חברי צוות ההיגוי – סקר בוגרים וקבוצות מיקוד של צוותים בכפרים. בתוך היומיום העמוס והלא צפוי, שמאפיין את עבודת הצוותים במל"י, עצרנו יחד להתבוננות בנושא האחאים בכפרי הילדים. תודתנו נתונה לחברי צוות ההיגוי אשר פינו מזמנם ונרתמו למשימה חשובה זו. מחקר פעולה משתף מהשטח אל האקדמיה ובחזרה

במאמר זה נסקור את המסע המשותף והמרתק שבו צעדנו יחד, צוות מתוך מכון חרוב וצוות מתוך מל"י, המפעל להכשרת עד חורף 2021 ילדי ישראל, כשנה וחצי – מחודש אוגוסט , סביב נושא האחאים בכפרי הילדים ובמשפחתונים 2022/23 של מל"י. מובילי הפרויקט היו כותבי המאמר. ראשיתו של המסע בהבנה של הנהלת מל"י – שנושא האחאות דורש למידה והעמקה מקצועית, בוודאי בהתחשב מהילדים שבחסות הארגון הם אחאים. 50%- בכך שיותר מ לכך הצטרפו מחקריהן של פרופ' כץ ועמיתות על המערכת האחאית במצב של טראומה מבית, התעללות, אלימות ). לאחר איסופו Katz, Cohen et al., 2022 , והזנחה (לדוגמה של צוות מגוון, שכלל דמויות מפתח מתוך כפרי הילדים של מל"י – מנהלי כפרים, מנהלי שירות טיפולי, רכזי חינוך, עו"סיות ומנהלניות, המחזיקים בידיהם עשרות רבות של שנות ניסיון, בצד מסירות ופתיחות מחשבה, בשיתוף צוות מחקר ממכון חרוב ומאוניברסיטת תל אביב, יצאנו לתהליך של מחקר פעולה משתף – למידה, העמקה, מחקר והסקת מסקנות בנוגע לאחאות בהשמה חוץ-ביתית. קשרי אחאים הם לרוב הקשרים המשפחתיים הממושכים ביותר בחיי אדם, ויש להם חשיבות רבה עבור מבוגרים בהיבטים של התפתחות, רווחה נפשית וחוסן. מחקרים מראים כי הם גורם משמעותי, בעיקר במצבי משבר במשפחה ). אחאות היא Buist et al., 2013; Kramer et al., 2018( חוויה בסיסית ונפוצה, כמעט אימננטית לחוויה הילדית, והדבר בוודאי נכון בישראל ברוכת הילדים, שבה המספר (הלשכה המרכזית 2.43 הממוצע של ילדים במשפחה הוא ). למרות זאת, קשרי אחאים לא זכו 2023 , לסטטיסטיקה להתייחסות נאותה במחקר ובהגות הפסיכולוגית. החוקרות ) משתעשעות במחשבה White & Hughes, 2017( ווייט והיוז שאילו היו חוצנים מגיעים אל כדור הארץ, ומבקשים ללמוד על המשפחה האנושית דרך ספרי הפסיכולוגיה, הם היו מגיעים לידי מסקנה שבני אדם מגדלים את ילדיהם בתאים נפרדים, כלומר –ההתמקדות היא בציר האנכי שבין ההורים לילדיהם, כמעט ללא התייחסות לציר המאוזן – הקשר היומיומי והמיידי בין אחאים. הלקונה המחקרית מורגשת עוד יותר בנוגע ליחסי אחאים בצל טראומה – במצבי התעללות, הזנחה וכן לאחר הוצאה מהבית. המחקר המועט שנעשה בנושא זה מגלה כי לסביבה פוגענית Katz,( מבית עשויה להיות השפעה מזהמת על הקשר האחאי ). בצד זאת, מחקרים Tener, et al., 2022; Witte et al., 2020 איכותניים שהעמיקו בנרטיבים של ילדים שנחקרו במשטרה, אחאים בצל טראומה והוצאה מהבית רקע

איפה היינו ומה עשינו? תחנות במסע

ראשיתו של המחקר בפגישות צוות ההיגוי של מחקר הפעולה, שכללו שיתוף בעמדות, במחשבות ובתפיסות בנוגע לקשר האחאי בהשמה חוץ-ביתית בכלל, ובכפרי הילדים של מל"י בפרט. שלב זה אִפשר פריסת מניפה ראשונית של הכיוונים ושל הדילמות העומדות לפתחנו בנושא זה. לאחר מכן עברנו לביצוע תהליכי מחקר: הפעלנו חמש קבוצות מיקוד בכפרים, שבהן שיתפו אנשי מקצוע את חבריהם בתפיסות ובדילמות הקשורות בקשר האחאי במשפחתוני מל"י. כמו כן ערכנו

I נקודת מפגש 19