מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 25 - יולי 2023

אושר ברנע, משה דולב, אורנה טאוס וכרמית כץ

סקר אשר הופץ בווטסאפ בקרב בוגרי כפרי הילדים של מל"י. בוגרים, ומסקנותיו קוראות לאנשי מקצוע 86 בסקר השתתפו להשקיע בקשר האחאי באופן פרטני ומערכתי. בד בבד קיימנו למידה משותפת בצוות ההיגוי של המחקר, ובמסגרתה הִזמנו מומחיות לדון בנושאים רלוונטיים. פרופ' דפנה טנר הרחיבה על הקשר האחאי בהקשר של פגיעות מיניות, וד"ר סיגל קני-פז שיתפה בכיוונים של עבודה טיפולית מודעת טראומה והתקשרות עם אחאים. גב' דורית בלשן, גב' דליה סיני, ד"ר הדס דורון וד"ר ורד גולן הציגו תובנות ממחקר משותף של מחוז חיפה והצפון במשרד הרווחה על קבלת החלטות הנוגעות להשמה חוץ-ביתית של אחאים. הלמידה , כפי שיפורט לאסופה מסכמת והדיונים המשותפים גם קובצו בהמשך. לאחר תהליך הלמידה המשותפת הבשילו התנאים למעבר לשלב מעשי יותר של קביעת מדיניות ויצירת תוכניות עבודה. הופעלו תהליכי הטמעה תוך-ארגוניים שכללו יום עיון בזום והכשרת קיץ לכלל עובדי מל"י. ייתכן כי תהליך ההטמעה החשוב ביותר התבטא בהשפעתם של תהליכי-פנים, שהתרחשו בתוך צוות ההיגוי, החוצה, הלאה – מחברי הצוות אל הצוותים במסגרות מל"י השונות. כפי שהגדירה זאת אחת מחברות צוות ההיגוי, בתהליך זה יצרנו יחד "שפה אחאית" – רשת של מילים ומושגים שבאמצעותה אפשר לדבר על אחאות, נושא שאינו זוכה לתשומת לב מספקת, וכך לתת לו מקום ולחדד את ההתייחסות אליו ואת הטיפול בו במל"י כארגון. בהמשך ללמידה זו הביא המחקר לשינוי של ממש במדיניות ובתפיסה של נושא האחאים במל"י. נקבעה מדיניות שלפיה אחאים יגדלו יחד באותו משפחתון, אלא אם כן יש סיבות משמעותיות לכך שזה אינו הדבר הנכון או שאינו שהקשר האחאי הוא נכס שיעמוד מתאפשר. ההבנה היא לרשות האחאים לאורך כל החיים, וחובתם של אנשי המקצוע לאפשר את קיומו בהמשך החיים, משום שהשנים הנהלת הארגון במסגרת החוץ-ביתית הן רק תחנה בדרך. קבעה כי שניים מערכי היסוד שמל"י חרטה על דגלה, ערך המשפחתיות וערך המקצועיות, יובילו את הליווי והטיפול בנושא האחאים. אחת ממטרות הפרויקט הייתה העלאת הנושא על פני השטח גם בקרב הקהילה המקצועית בארץ. ברוח זו קיימנו יום עיון ארצי על השמה וליווי של אחאים במסגרות 22.2.23- ב חוץ-ביתיות. ביום עיון זה ניתנו הרצאות להטמעת מסקנות הפרויקט. הרצאתה של פרופ' כרמית כץ עסקה בתת המערכת האחאית באקלים של הזנחה והתעללות – הֶקשר הכרחי להבנת הדינמיקה האחאית בהשמה חוץ-ביתית. לאחר מכן שיתפנו את באי יום העיון בממצאים מתוך סקר הבוגרים, והצגנו שני מודלים לעבודה חדשנית עם אחאים במל"י. הרצאתן של ד"ר הדס דורון והגב' דורית בלשן עסקה במודל לקבלת החלטות בהשמת אחאים, שפותח במחוז

חיפה והצפון של משרד הרווחה בשותפות עם מכללת תל חי, וד"ר סיגל קני-פז תיארה את המודל לעבודה מודעת טראומה והתקשרות עם אחאים. גולת הכותרת של היום הייתה עדותם של ספיר גרדוש ושל כפיר הכהן, בוגרי כפר הילדים בעפולה עילית, ששיתפו בחוויות ובתובנות שלהם כאחאים, יחד ולחוד, ולא השאירו לב אחד בקהל במקומו.

שבת אחים גם יחד: השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות אסופה מסכמת

התוצר העיקרי של הפרויקט עבור הקהילה המקצועית בארץ האסופה המסכמת אשר יצאה לאור בהוצאת מכון הוא (ראו קישור). לאסופה חרוב, והיא זמינה במהדורה דיגיטלית זו שלושה שערים: בשער הראשון מאמרים המהווים גוף ידע רלוונטי למי שעוסקים בהשמת אחאים, מאמרים המשקפים את תהליך הלמידה המשותפת; השער השני הוא הצצה אל תהליך יצירתו של הידע במסגרת מחקר הפעולה המשתף, והוא כולל בתוכו את ממצאיהם של שני מחקרים שנערכו במסגרת זו ואת עיקריה של מדיניות מל"י בנוגע להשמת אחאים; השער השלישי מעניק לקורא טעימות מתוך פעילויות בתוך מל"י, אשר במוקד שלהן עומד הקשר האחאי, ומטרתו לשמש מקור השראה לקורא בשאלות יישומיות של קליטה, טיפול ועבודה ארגונית עם אחאים. תודתנו נתונה לכותבות אשר השתתפו באסופה זו, ובייחוד לפרופ' רות זפרן, לפרופ' דפנה טנר, לד"ר סיגל קני-פז ולד"ר מיכל בת-אור ושותפיה מאוניברסיטת חיפה. מתוך הפרויקט רחב היריעה, שארך זמן רב, נציג כאן שלוש מסקנות עיקריות. . יש לראות באחאות משאב חוסן פוטנציאלי עבור ילדים 1 המסע המשותף אל הקשר האחאי במסגרות שהוצאו מביתם. חוץ-ביתיות גרם לנו להבין כי יש לראות בקשר האחאי משאב שילדים באים איתו מ"החיים שלפני", וככל הנראה הוא ימשיך בצמתים שאנשי מקצוע מקבלים איתם אל "החיים שאחרי". בהם החלטות על הוצאה מהבית והשמה חוץ-ביתית – שופטים, פרקליטים, עו"סים לחוק הנוער ואחרים, וכן צוותי המסגרות בעצמם – חשוב לוודא שהם מַפנים תשומת לב ראויה למשאב האחאות, משקיעים בו ומסייעים לו להפוך למקור חוסן אפקטיבי, חרף העבודה הרבה הנדרשת לעיתים להטבת הקשר. מסקנות עיקריות

נקודת מפגש I 20