מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 25 - יולי 2023

מיאדה קרג'וולי

למרות שכיחותן של הזנחה בכלל ושל הזנחה רפואית בפרט, ולמרות חומרת השלכותיהן על התפתחות ילדים ועל חייהם בהשוואה להתעללות, הן מעסיקות הרבה פחות את עולם Wolock & Horowitz,( האקדמיה ואת מקבלי ההחלטות ), ולכן נוצר חוסר ממשי בידע מקצועי עדכני בשדה 1984 הטיפול ובאפשרות לתת מענה לתופעה או למנוע אותה. לעו"ס 2021 דיווחים בשנת 60,000- בישראל כרבע מתוך כ ויש עוד נתונים על הזנחה, 3 לחוק הנוער נגעו להזנחת ילדים, כגון שרבע מהילדים המגיעים למסגרות חירום אינטרניות הגיעו בעקבות הזנחה קשה ומתמשכת. עם זאת, עדיין לא ידועים לנו נתונים על הזנחה רפואית המנותקת מגורמים מתערבים אחרים. מדינות 44 - בארצות הברית, על פי סיכום דיווחים שנתיים ב U.S Department of Health and Huma Services,( מהילדים המדווחים על רקע התעללות והזנחה 2023),76% הוזנחו רפואית. רוב 2.5% , היו כאלה שעברו הזנחה. מתוכם מקרי המוות שידוע כי הם תוצאה של התעללות בארצות ממקרי המוות של ילדים 77.7% – הברית קורים עקב הזנחה נפגעי התעללות והזנחה, ואילו שיעור מקרי המוות בעקבות . בישראל המידע לוקה בחסר, ואין 8.1% הזנחה רפואית הוא נתונים על שכיחות התופעה של הזנחה רפואית. ) מציעים Dubowitz et al., 2000( דובוביץ וחוקרים אחרים ). משעה context( להגדיר את התופעה בתוך הֶקשרּה שהתבררה סיבת הסיכון וההזנחה, הם מציעים להסתכל על ההזנחה דרך פריזמה רחבה והוליסטית, ולהציב – כמטרה העיקרית של הטיפול – את ההגנה על הילדים ובריאותם ולא להתמקד אך ורק בהאשמת ההורים. הגדרה שכוללת את המרכיב הזה מסייעת לא רק באיתור הילדים אלא גם .)Stirling, 2020( במציאת דרך מתאימה יותר להתערבות בעקבות זאת חוקרים רבים מסבירים את ההזנחה בעזרת Belsky, 1980;( המודל האקולוגי של ברונפינברנר ובלסקי ): הילד נמצא במרכז שמושפע Bronfenbrenner, 1977 מגורמים נוספים, שגם ביניהם יש אינטראקציה ברמות שונות בתוך המודל. יש בהם המהווים גורם סיכון ואחרים שהם גורם מגן. ברמת הפרט (מאפיינים של הורים, ילדים, מצב חברתי-כלכלי), ברמת המשפחה שהילד גדל בה ומשפיעה על התפתחותו ועל הקשר משפחה-ילד וברמת ההֶקשרים הסובבים את הילד (ברמת המקרו), ובהם מאפיינים חברתיים, תרבותיים ודתיים שמשפיעים על התנהגויות הורים ועל הפוטנציאל להזנחת ילדים. כלומר, לשם הבנת תופעת ההזנחה הרפואית יש להביא בחשבון את כל הגורמים המשפיעים על הילד, מעבר לרמת הפרט, ולהסתכל על התופעה בפרספקטיבה רחבה – ברמת הקהילה, החברה והחיבור ביניהן.

המודל האקולוגי להסתכלות על ההזנחה הרפואית

מקרה לדוגמה , היא אם יחידנית 12 אימה של סלווה (שם בדוי), ילדה בת (משפחה חד-הורית) צעירה, מובטלת, עם משאבים כלכליים מועטים. יש לה מעט ידע על מתן טיפול רפואי נכון לבִתה שסובלת מאסתמה ונזקקת לטיפול קבוע במשאפים. היא מגיעה לביקורים תכופים אצל רופאי משפחה ואצל מומחים בקופות החולים ובבתי החולים עם סיפור של התקפי אסתמה חוזרים. במקרה של סלווה, לפי המודל האקולוגי יהיה קשה מאוד לתת טיפול, והתערבות תהיה פחות אפקטיבית אם לא נסתכל, כאנשי מקצוע, על מכלול הגורמים שמשפיעים על מצבה הבריאותי של הילדה; להסתכל על המקרה מעבר למאפיינים ברמת הפרט (ילדה ואֵם), כדי שנוכל לזהות גורמי סיכון פוטנציאליים שמובילים להזנחת בריאות הילדה – ולפעול בהתאם, כמובן בעזרת גורמים מסייעים ותומכים למשפחה. נתבונן בעיקר במאפיינים )Microsystem( ברמת המיקרו של המשפחה שבה הילד נמצא וגדל, והם ההֶקשר המיידי של ההזנחה: במקרה של סלווה מדובר באם יחידנית במצב כלכלי ירוד שמהווה חסם נגישות לטיפול הרפואי. רכישת תרופות מתאימות היא מעבר ליכולתה הכלכלית, לפיכך הטיפול שנציג במקרה זה יהיה בהצעת סיוע כלכלי למשפחה. כמו כן נספק מידע חיוני רפואי ונלמד את האם על שימוש נכון במשאפים. נתבונן במבנה החברתי הפורמלי )Exosystem( ברמת האקזו והלא פורמלי שסובבים את הילד ומשפיעים עליו בעקיפין (כגון שכונה, סטטוס ומצב עבודה של ההורים, שירותים רפואיים זמינים, אמצעי תחבורה זמינים, מרחק גיאוגרפי מהמרכז הרפואי). אימה של סלווה היא אם יחידנית ובחברות מסוימות במצבה עלול להיווצר סיכון להזנחה רפואית אם מקום העבודה אינו מאפשר היעדרות מהעבודה בזמן מחלת ילד כדי לקחת אותו לבדיקה רפואית. נתבונן במאפיינים )Macrosystem( ברמת המקרו החברתיים, הדתיים והכלכליים שמשפיעים על הילד ועל כל הרמות שצוינו לעיל. במקרה לדוגמה, של הורים המתנגדים לתת תרופות קונבנציונליות ומסתמכים אך ורק על טיפול אלטרנטיבי, הילד אומנם אינו מושפע ישירות מהגורמים ברמת המקרו, אך גורמים אלו בכל זאת משפיעים על התפתחותו ועל בריאותו. אם כן מובן שפרוטוקול הטיפול חייב להביא בחשבון את כל המרכיבים השונים שיאפשרו טיפול אפקטיבי בבעיה הרפואית ושיאפשרו לגייס את המשפחה לקבלו. כאמור, לרוב

3 .2021 המועצה לשלום הילד, שנתון סטטיסטי, ילדים בישראל

נקודת מפגש I 30