מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 25 - יולי 2023

חניתה קושר

הנתונים מלמדים תחום יכול להפוך להיות עובד רווחת הילד. מסוכנויות רווחת הילד בארה"ב דורשות 15%- שפחות מ מאנשי הצוות שלהן להיות בעלי תואר בעבודה סוציאלית .)Whitaker, 2012( ההבדל בין שתי המדינות ברמת המקצועיות של עובדי רווחת הילד נובע מאסטרטגיות ההתמודדות השונות שנקטה כל מדינה כדי להתמודד עם הביקוש ההולך וגדל לטיפול במקרים של התעללות והזנחה בעשורים האחרונים. בארה"ב, עם העלייה במספר הילדים המדווחים לשירותי הרווחה בעקבות החלת חובת הדיווח, הוחלט על שימוש באנשי מקצוע פרה-מקצועיים במקום עובדים סוציאליים כקו מכלל עובדי 53% 1953 החזית של עובדי רווחת הילד. כך, בשנת רווחת הילד בארה"ב היו בעלי תואר ראשון או שני בעבודה , ובשנת 30%- ירד שיעור זה ל 1961 סוציאלית, ואילו בשנת מצוות רווחת הילד לא היו בעלי תארים בעבודה 72% 1988 , בתהליך של דה-פרופסיונליזציה סוציאלית. מדובר אם כך הנוגע לצמצום או ביטול הכישורים המקצועיים הנדרשים, ובייחוד תארים בעבודה סוציאלית, לתפקידי רווחת הילד. בארה"ב היום אין מדיניות לאומית ספציפית או חקיקה הקובעת דרישות מינימום למינוי לצוות רווחת הילד. יש לציין כי כוח העבודה הלא מקצועי הזה וחסר הניסיון בתחום רווחת ). בישראל, דווקא Whitaker, 2012( הילד הוא מקור לדאגה העלייה בשיעור הדיווחים על ילדים נפגעי התעללות והזנחה והחלת חובת הדיווח הביאו לתגובה הפוכה, ולקביעה כי עבודת רווחת הילד יכולה להיעשות על פי חוק רק על ידי עובדים סוציאליים מוסמכים. המערכת בישראל, נכון לעכשיו, אינה מעסיקה פרה-מקצועיים או מנהלי תיקים בעלי הכשרה נמוכה. ניכר כי מערכות הגנת הילד בארה"ב ובישראל מתמודדות עם אתגרים דומים, איתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה ודיווח עליהם, מציאת הפתרון המיטבי לילד מתוך איזון בין זכות הילד לקשר עם הוריו ובין זכות הילד לפתרון קבע וקביעות בחייו, וכן איכות כוח האדם ודרישות המינימום להעסקתו. למרות זאת, ניכר כי כל מדינה נוקטת דרכים שונות בהתמודדות עם האתגרים הללו. ראוי לבחון את ההשפעה של כל מדיניות שתוארה לעיל על יכולתה של המערכת לדאוג לשלומם ולרווחתם של ילדים נפגעי התעללות, ובהתאם למסקנות – לתקן ולשפר את מבנה המערכת ואת המדיניות שלה. לסיכום

מדורגות ההשמה באומנה וההשמה בפנימייה, בפועל, שיעור קטן בלבד מהילדים השוהים במסגרות חוץ-ביתיות מוצאים ) או 10%( בית קבוע בדמות חזרה לבית ההורים המולידים .)2023 , ) (דוח מבקר המדינה 1%- מסירה לאימוץ (פחות מ עדות להבדל בעקרון הקביעות בין שתי המדינות עולה מהנתונים שלהלן, שפורסמו בדוח מבקר המדינה, על משך השהייה באומנה.

משך שהייה ממוצע באומנה, בחודשים

ארה"ב חודשים 21

ישראל חודשים 48

ההבדל בעקרון הקביעות בולט ביותר גם בנתוני האימוץ בין בישראל אין כמעט ילדים שנמסרים לאימוץ. שתי המדינות: ילדים בלבד (המועצה לשלום 72 אומצו בישראל 2017 בשנת ילדים. לעומת 100,000 ילדים לכל 2.4 ), שיעור של 2019 , הילד זאת, בארה"ב אימוץ הוא פתרון שכיח לילדים שאינם יכולים להמשיך לחיות עם ההורים שלהם בגין התעללות והזנחה. ילדים לכל 73 , ילדים 54,200 אומצו בארה"ב 2021 כך בשנת ילדים, וראוי להביא בחשבון שבאותה שנה היו 100,000 .)Children's Bureau, 2021( ילדים שחיכו לאימוץ 114,000

)professionalism( כוח אדם ומקצועיות במערכת הגנת הילד

הסוגיה האחרונה בהשוואה בין ארה"ב וישראל נוגעת לכוח ) במערכת professionalism( אדם ומקצועיות או מקצוענות רווחת הילד. בישראל עובדי מערכת הגנת הילד הם בהכרח עובדים סוציאליים, והם נדרשים לעמוד בדרישות קפדניות של הכשרה וניסיון בתחום העבודה עם ילדים ובני נוער. לעומת זאת, ברוב המדינות בארה"ב רוב עובדי רווחת הילד כלל אינם עובדים סוציאליים, ולמעשה, כל אדם בעל תואר ראשון בכל

נקודת מפגש I 38