מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 25 - יולי 2023

ורד וינדמן, ליה קוק, תרצה יואלס, איתי ברגר וסיגל קני-פז

פרסמה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים 2012 בינואר ) הצהרת מדיניות בנושא השפעתו של לחץ רעיל בגיל AAP( הרך על עיצוב הבריאות במהלך החיים. לחץ רעיל הוגדר בהצהרה כהשפעתה המתמשכת או הקיצונית של תגובת סטרס שהפעוט סובל ממנה, בלי שקיימת תגובה מאזנת – מכילה, ממתנת, טיפולית או מונעת – מצד מבוגר אחראי. הגורמים ללחץ רעיל הם, בין היתר, התעללות והזנחה. תגובת לחץ לאורך זמן עלולה להשפיע על התפתחות מבנה המוח ועל ההתפתחות הפיזית, וככל שהילד צעיר יותר, כך השפעת הלחץ הרעיל קשה יותר, בכל היבט של התפתחותו. לחץ רעיל הוא גורם סיכון ראשון במעלה בילדות, והוא פוגע במישורים רבים של התפתחות בהווה ובעתיד. פגיעה זו בהתפתחותו של הילד מוגדרת טראומה התפתחותית, והיא מהווה אבחנה מבדלת בין קשיים התפתחותיים אורגניים ובין 7 עיכובים התפתחותיים שהם תגובת הילד לטראומה שחווה. , לחץ רעיל עלול להוביל לקשיי למידה, מבחינה קוגניטיבית לעיכובים שפתיים וליכולות והישגים אקדמיים נמוכים. עשוי הלחץ לגרום להיקף מוח במישור של התפתחות המוח קטן, לקושי בעיבוד נתונים ולליקויים בתגובה ללחץ, עד כדי מאפיינים שינוי בביטוי הגנטי. כמו כן יכולים לבוא לידי ביטוי , כגון קושי בוויסות עצמי, תוקפנות, אימפולסיביות התנהגותיים ייתכנו הפרעות בהיבט הבריאותי ובעיות התנהגות אחרות. בשינה, הפרעות אכילה, בעיות בתפקודי המערכת החיסונית, מחלות לב ותוחלת חיים נמוכה יותר. לחץ רעיל עשוי להביא גם לקושי בשליטה על רגשות וזיהוים, לרגישות גבוהה למצבי לחץ ולתחושות של חוסר מסוגלות וחוסר אונים. בהקשר של מערכות יחסים, ייתכנו הפרעות התקשרות, קשיים בהבנת אינטראקציות חברתיות וביצירת קשרים, וכן העברה בין דורית של התעללות והזנחה. לבסוף, הלחץ הרעיל עלול לגרום לדימוי עצמי נמוך, לדיכאון, לתסמונת פוסט-טראומטית מורכבת או כרונית, ואף לאובדנות. שילדים AAP- כמו כן, בהסתמך על מחקרים, נקבע בהצהרת ה שסבלו מהתעללות, הזנחה וטראומה נמצאים בקבוצת סיכון, מאחר שהם נוטים לסבול בבגרותם משיעור גבוה יותר של מחלות שונות (בהן מחלות לב, יתר לחץ דם, אסתמה, סוכרת וסוגי סרטן שונים), וכן מביטויים נפשיים וקוגניטיביים (בהם דיכאון, חרדה, קשיים בפיתוח יחסים בין-אישיים, קשיים לימודיים ועוד). בשל כך הם גם סובלים, כאמור, משיעורי 8 תמותה גבוהים בהשוואה לאוכלוסייה שלא סבלה מטראומה.

טיפוח הילד בגיל הרך, דאגה לבריאותו הפיזית והנפשית וחשיפתו לאינטראקציות מיטיבות נדרשים לצורך בניית מוח בריא, החיוני להבטחת עתיד אופטימלי לילדים. המשמעות היא שהתפתחות המוח בגיל צעיר היא תלוית פעילות, וכל חוויה של הילד מחזקת קשרים מסוימים בין תאי העצב ומחלישה אחרים. דהיינו, מבנה המוח הסופי בבגרות מתעצב על סמך ההתנסות ההתפתחותית החל מהגילים המוקדמים. כשילד חווה טראומה או התעללות, תהליכים נורמטיביים ועדינים אלו נפגעים. יש סוגים שונים של פגיעה, החל בנזק פיזי למבנה המוח, כגון במקרי דימום וחבלה, וכלה בהאטת תהליך בניית הסינפסות, בין בשל הפסקתו ובין בשל נזק והרס של הקשרים – סינפסות – שנבנו קודם לכן. פגיעה ) אלא traumatic brain injury( זו גורמת לא רק לנזק פיזי גם לפגיעה בתהליכים בריאותיים-קוגניטיביים-התפתחותיים לטווח הארוך. בקרב פעוטות וילדים, לחץ רעיל מתרחש כשהילד חווה לאורך זמן, בתדירות ובעוצמה, התעללות רגשית, הזנחה עלול להתרחש כרונית וחשיפה חוזרת לאלימות. ואולם הוא גם במצבים שהנזק הפיזי הישיר או האיום בו מופנים כלפי אנשים הקרובים לילד, כמו במקרה של חשיפה לאלימות כלפי קבוצת השווים או כלפי אנשים משמעותיים עבורו, ואף במקרים שהילד שומע על כך מהנפגעים. כאמור, גם אם לילדים הנמצאים בפעוטון שהתרחשה בו אלימות לא נגרם נזק פיזי/נפשי ישיר, המחקר מלמד שהם עלולים לסבול מנזקים ארוכי טווח הנגרמים על ידי התעללות והזנחה, ולפיכך יש להכיר בהם כנפגעי עבירה. זה לא כבר, ולאחר שהמועצה לשלום הילד הגישה לפרקליטות את עמדתה, בהתבסס על עיקרי תוכן מאמר זה, קיבלה עמדה זו ביטוי משמעותי בהנחיית פרקליט המדינה ההנחיה 9 אשר פורסמה בחודש מאי האחרון (להלן: ההנחיה). מתווה את מדיניות התביעה בהעמדה לדין וענישה במקרים של פגיעה בקטינים וחסרי ישע במסגרות חינוכיות-טיפוליות, ולפיה, במקרים מסוימים, ייתכן שמטפלת/הגננת שנהגו באלימות או יצרו אווירת אימה והשפלה מתמשכת יואשמו מעולם המחקר לעולם המשפט

7 19 על "שינויים במבנה המוח של תינוקות עקב התעללות – האם הם ניתנים לריפוי ולשיקום?" מאת פרופ' ברגר, ראו גם במאמרו בנקודת מפגש /https://user-1723486.cld.bz/haruv-nekudat-mifgash-19/12 8 פער זה נשמר גם כשמביאים בחשבון את שיעור הסיכון הצפוי על פי מין, גיל, רמה חברתית-כלכלית ורקע אתני. 9 : "מדיניות התביעה בהעמדה לדין וענישה בעבירות של תקיפה והתעללות בקטינים או בחסרי ישע במסגרות חינוכיות- 2.42 הנחיית פרקליט המדינה .)28.5.23( "( טיפוליות על ידי האחראי עליהם (שאינו בן משפחתם

נקודת מפגש I 44