מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 25 - יולי 2023

אשרת שהם

עבירות מין ועבירות אלימות חמורה במשפחה, שבהם בקשות לקבלת חומרים טיפוליים היו לשגרה, בתי המשפט פעלו על פי מבחן זה, מתוך מתן משקל לפגיעה בפרטיותו של נפגע העבירה ולקשיים המלווים חשיפה של חומר טיפולי. ואולם נפגעי עבירה רבים חשו חשופים ופגועים בהליכי החקירה המשטרתית ובהליך הפלילי בבית המשפט בעקבות הבקשות של התביעה וההגנה לחשיפת חומרים טיפוליים, ובעקבות החלטות לחשיפתם ולשימוש בהם. במסגרת ניהול ההליך הפלילי קולם, עמדתם והפגיעה בהם עקב החשיפה לא נשמעו דיים, אם בכלל, ונראה כי לא די במבחן הקיים וכי נדרשת חשיבה מחדש על חשיפתם של החומרים הטיפוליים. נכנס לתוקף תיקון לפקודת הראיות ולחוק 10.4.2023 ביום זכויות נפגעי עבירה. ההצדקה לתיקון המוצע נעוצה בייחודיות של החסיונות בשל פוטנציאל שתוכנם רגיש ביותר הטיפוליים בעבירות אלו, אם יוסרו. חשיפת ובפרטיותם הפגיעה הרב בבעלי החיסיון לפגיעה קשה ביחסי החומרים החסויים עלולה אף לגרום בין המטפל למטופל וגם בטיפול עצמו; בעבירות מין האמון ובעבירות אלימות חמורה מסוימות, בשל הפגיעה הנפשית המורכבת שנלווית לעבירה, מדובר בתוצאה קשה, שעלולה לפגוע ביכולת של נפגע העבירה לקבל טיפול נפשי או סוציאלי ולהשתקם. הרצון להימנע מחשיפת החומרים הרגישים מוביל לחשש של נפגעי עבירה בעבירות כאמור מפני הגשת גם ופוגע בנכונותם לשתף פעולה עם רשויות אכיפת תלונות החוק בעת ההעמדה לדין. לצד האמור, מול החיסיון עומדים אינטרסים כבדי משקל אחרים שלעיתים מחייבים את הסרתו, זכויות חשוד או נאשם וקיומו של הליך הוגן ובכלל זה והגנה על שלום הציבור בחשיפת בעניינו, קידום חקר האמת עבירות. הצעת החוק נועדה ליצור איזון מורכב בין זכויות 3 ואינטרסים אלה. התיקון עומד על שלושה אדנים מרכזיים: האחד – שינוי המבחנים לחשיפת החומרים הטיפוליים, ועיקרו הסטת נקודת האיזון לכיוון צמצום חשיפת החומרים בכל שלב משלבי ההליך הפלילי; השני – קיבוע החובה של הרשויות ובית המשפט לשמיעת עמדתו של נפגע העבירה בכל שלב בהליך הפלילי בקשר לחשיפת החומרים הטיפוליים ולהשלכות שיהיו לכך על נפשו ושיקומו; השלישי – מתן זכות לנפגע עבירה להיות מיוצג בהליכים הנוגעים לחשיפת חומרים טיפוליים.

בכניסתו של אדם, קטין כבגיר, אל חדר הטיפולים – נסגרת הדלת ונרקמים אט אט יחסי אמון עדינים המאפשרים לו לפתוח את סגור ליבו ולחשוף את הנסתרות במחשבותיו, את הכמוסים בסודותיו ואת נבכי נפשו. הוא מסיר את משאו הכבד ומניח אותו בחדר הטיפול הסגור – "כל אורחותיו הליז והדמיע" – בתקווה למזור ורפואה. הוא אינו משער שפרטים אלו, כפי שהובאו על ידו בחדר הטיפולים שלו, ייחשפו וש"יד ענקים זדונה ובוטחת" תפתח את דלת הטיפול ותגלה אותם. 2 עמד על הדברים בית המשפט העליון (כב' השופט עמית), בעניין הסרה של חיסיון מטפל-מתלוננת ופגיעה בפרטיות המתלוננת בעבירות מין: המטופל פותח בפני המטפל את סגור ליבו, וחושף בפניו את תחושותיו וחוויותיו האינטימיות ביותר. פתיחת גבולות החיסיון בכל מקרה שהמטפל חשף בפני המטפל דברים שחווה ביחס להשתלשלות האירועים, משמעה פגיעה ביכולתו או ברצונו של מטופל לדבר באופן חופשי עם מטפלו, שכן לעולם יקנן בו החשש כי סודותיו הכמוסים ביותר יהפכו לנחלתם של אחרים. עלול להיות בכך כדי לפגוע במערכת היחסים הרגישה בין המטפל למטופל, ואף באפקטיביות הטיפול כולו, ולהרתיע נפגעי עבירה מפני פניה לטיפול או מפני הגשת תלונה. אל מול ההבנה העמוקה של חיוניות השמירה על המרחב הטיפולי, ההליך הפלילי ממוקד בחתירה לחקר האמת, בניהול חקירה שתחשוף את אשר חיוני למארג הראיות. לעיתים קרובות תימצא בחומר הטיפולי הראיה המסייעת לעדות נפגע העבירה, ראיה בדבר מצבו הנפשי, ראיה בדבר מועד ואופן החשיפה של הפגיעה, ראיות שבעבירות מין ואלימות חמורה במשפחה יש להן פוטנציאל של ממש להטות את הכף ולהשלים ולחזק את עדות נפגע העבירה ולהביא להעמדה לדין. לעיתים בחומר הטיפולי נמצאות גם ראיות אשר יש בהן כדי להשפיע על התשתית הראייתית, והיכולת להסתמך על דברי נפגע העבירה ועל מהימנותו חיונית להגנת הנאשם. לצורך תכליות אלו, אשר הן בבסיס ההליך הפלילי, יש לעיתים צורך, במסגרת ההליך הפלילי, בחשיפת חומרים טיפוליים. במשך שנים הוסדרה הגישה לחומרים הטיפוליים בסעיפים א לפקודת הראיות, הקובעים חיסיון על חומרים 50 ,50 ,49 טיפוליים (רופא, פסיכולוג ועובד סוציאלי), והמבחן להסרת החיסיון היה מבחן רחב יחסית – אלא אם ויתר האדם על החיסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה. בתיקי

2 .)23.1.2014 מ"י נ' שיינר (פורסם 8252/13 בש"פ 3 דברי ההסבר לתיקון לפקודת הראיות בעניין חיסיון טיפולי.

נקודת מפגש I 64