מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 25 - יולי 2023

אשרת שהם

גם כאן השמעת קולו ועמדתו הבלתי אמצעית והעצמאית של נפגע עבירה היא יוצאת דופן ונשקלת בכובד ראש. כפי שתיארתי בקצרה לעיל, בכל שלושת שלבי ההליך הפלילי באים לידי ביטוי העקרונות המנחים שעומדים בבסיס החוק: החתירה לצמצום חשיפת חומרים ככל האפשר, שמיעת קולו של נפגע העבירה ועמדתו ומתן משקל לעמדה זו ולהשלכות החשיפה עליו, והזכות להיות מיוצג ולהשמיע את קולו באופן מקצועי.

חשיפת החומרים הטיפוליים, והכרה בנזק שעשוי להיגרם לנפגע העבירה עקב הכללתם בחומר החקירה הגלוי גם לעיני הנאשם וסנגורו. ככל שנפגע העבירה מסרב בשלב זה (של הגשת כתב האישום) לחשיפת החומרים החיוניים לניהול ההליך, המשמעות של קבלת עמדתו היא למעשה הימנעות מהגשת כתב אישום וסגירת התיק. על כן עמדתו תישקל בכובד ראש, אולם עם שיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי – חומרת העבירות, מסוכנותו של החשוד והפוטנציאל לפגיעה באחרים אם לא יועמד לדין. בשלב זה, וככל שהנאשם מבקש לקבל חומרים טיפולים מעבר למה שנכלל בחומר החקירה, הרי שעליו לבקש מבית המשפט לקיים דיון מיוחד – "עתירה לגילוי ראיה חסויה", , להביא זכאי להשמיע את עמדתו שאליו יוזמן נפגע העבירה ש את עמדת איש הטיפול ולהיות מיוצג בייצוג משפטי. את במבחן מצמצם בדיון זה מונחה בית המשפט לשקול חיוני להגנת הבקשה, ולבחון אם החומר הטיפולי המבוקש הנאשם או שעשוי להועיל להגנתו ובמאזן האינטרסים זה עולה על האינטרס שלא לגלותו, ובכלל זה הפגיעה בנפגע העבירה ובשיקומו. גם כאן מדובר בשינוי משמעותי ביותר: בהנחיית המחוקק בנוגע לשיקול הדעת של בית המשפט, במתן מעמד עוצמתי לחיסיון הטיפולי, להגנה על החומרים הטיפוליים ולאימוץ נוסחת גילוי מצמצמת לחומרם טיפוליים – באופן דומה לחיסיון המוטל על חומרים מודיעיניים או חומרים שעניינם ביטחון המדינה. זו אמירה משמעותית עבור נפגעי עבירה הנכנסים לחדר הטיפול, ומשמעותה היא שהמחוקק מטיל חיסיון בעל עוצמה והגנה מרבית על החומרים הטיפוליים ועל החדר הטיפולי. רק אם בית המשפט ישתכנע, לאחר ששמע גם את נפגע העבירה, כי בחומר הטיפולי יש משהו חיוני להגנת הנאשם או בעל משקל שעולה על האינטרס שלא לגלות חומר טיפולי ועולה על הפגיעה בנפגע העבירה – הוא יורה על חשיפתו. בית המשפט מחויב לשקול הן את ההשלכה של חשיפת חומר טיפולי כפי שפירטנו לעיל על נפגעי עבירה ועל יכולתם לגשת לטיפול, על האפקט המצנן של החשיפה, ועל ההשלכות על נפגע העבירה הספציפי. שלב ניהול ההליך בבית המשפט

ומה לגבי קטינים? כיצד יישמע קולם?

גם כאן יצר המחוקק הסדרים מיוחדים אשר תכליתם קבלת עמדת הקטין עצמו מתוך הבנה שיש לנהוג זהירות יתרה בחומרים טיפוליים של קטינים נפגעי עבירה, ושחשיפתם עשויה לפגוע גם במרקם היחסים בינם ובין הוריהם, בסביבתם, וכן ביכולתם לקשור יחסי אמון וטיפול בעתיד אף מעבר לפגיעה האינהרנטית שבחשיפת חומרים טיפוליים. בתמצית, ההסדר החוקי מחייב קבלת עמדת הוריו או אפוטרופסו של הקטין בנוגע לחשיפת החומרים, אולם מגיל מחויבת גם קבלת עמדת הקטין עצמו. ככל שהקטין או 14 הוריו מסרבים לחשיפת החומרים הטיפוליים, כולם או חלקם, יש לפנות לבית המשפט המחויב בשמיעת עמדתו של הקטין עצמו (מתוך מתן אפשרות לסיוע המשפטי לייצגו בעניין זה). במקרים שיש בהם חשש לניגוד עניינים בין הקטין להוריו, או כאשר ההורה או האפוטרופוס חשודים בפגיעה בקטין, או כאשר קמה חובת דיווח, לאחר היוועצות עם עו"ס לחוק הנוער הבוחן את טובת הקטין, יש לפנות לבית המשפט המחויב בשמיעת עמדת הקטין (מתוך מתן אפשרות לסיוע המשפטי לייצגו) בקשר לחשיפת החומרים. כמו כן, כאשר הקטין נתון בהליכי נזקקות על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), יש לפנות ישירות לבית המשפט בבקשה לצו לקבלת חומרים טיפוליים ללא עמדת ההורה או האפוטרופוס. פרטי ההסדר, בעניינם של קטינים נפגעי עבירה לקבלת עמדתם בחשיפת חומרים טיפוליים, מורכבים, אולם התמצית והתכלית הראויה היא לא רק לנהוג בצמצום בבחינת הצורך בקבלת חומרים טיפוליים בכל שלב משלבי ההליך אלא לעשות מאמץ לשמוע את עמדת הקטין עצמו, ללא מסננים של הוריו וסביבתו, בדבר פתיחת דלת חדר הטיפולים וחשיפת תכנים שעלו בו. זאת, מתוך מתן משקל לעמדת הקטין כלפי הנזק העשוי להיגרם לו מעצם חשיפת החומרים – נזק שעלול לפגוע גם בשיקומו וביכולתו ליתן אמון בטיפול בעתיד, אך גם נזק מקיום הליך שכזה בלא שמיעה מדויקת של עמדתו.

נקודת מפגש I 66