מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 25 - יולי 2023

איים של התקשרות בטוחה

iStock

1 סיגל קני-פז

היא עובדת סוציאלית, ד"ר סיגל קני-פז עמיתת הוראה בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, סגנית ראש מינהל הרווחה ומנהלת המרכז לשלום המשפחה לטיפול CPP בנתניה, מטפלת ומדריכה בשיטת בילדים שחוו טראומה בגיל הרך.

אני לא מאמינה לאף אחד ברווחה ובכלל בעולם. הכול שקר אחד גדול, אני רק מתקרבת למישהו ונפגעת. כל מה שיש לי בחיים נלקח, אז אני מעדיפה שלא יהיה לי כלום. את האמירה הזאת שמעתי מפי אם שפגשתי לפני שנים. בנה, בן שלוש, הוצא ממשמורתה לאחר שנמצא בוכה בעריסתו כשאימו בגילופין. אמירה כואבת זו ודומות לה שמעתי בחדר הטיפולים מהורים למודי סבל וכאב שמקורם, במרבית המקרים, בשיבוש ביחסי ההתקשרות המוקדמים שלהם עם דמויות משמעותיות בילדותם. עתה, משבגרו והפכו להורים בעצמם, הם חשים כישלון בהורות שלהם, והסביבה מתקפת את תחושתם. במאמר זה אעסוק בהורים שבילדותם חוו אירועי חיים טראומטיים רבים ומעט חוויות ילדות מיטיבות של טיפוח והגנה; הורים שחוו חסך במשאבים חברתיים וחשו עצמם "שקופים" בחברה שלא זיהתה את כאבם. היום, כהורים, הם מתקשים להפיק רגעי הנאה משותפים עם ילדיהם, וביטויי הדאגה והאהבה לילדיהם מלווים בחרדה, במתח, בביקורת, בתוקפנות, בציפיות שהילד אינו יכול לממש, בהשלכות של חרדות נטישה ובקושי להכיל את הילד. רוחות הרפאים של הורים אלו רודפות אותם אל תוך חדר התינוקות ומופעלות ), מה שמזמן העברה בין- Fraiberg et al., 1980( מול ילדם דורית של יחסי התקשרות לא בטוחים. כך הילדים עסוקים גם הם כל העת בבניית הגנות – יותר מבבניית קשרים בטוחים ומספקים. הדריכות המתמדת וחוסר הביטחון אינם משאירים מקום לחקירה ולהתפתחות. ילדים אלו מציגים סימפטומים המעידים על הסיכון הגבוה להתפתחותם התקינה. במאמר זה אתייחס לקושי של הורים אלו לממש הורות מיטיבה לילדיהם, על רקע ההיסטוריה והסביבה שבה גדלו, ואציע כיצד בעיניי נכון לגשת אליו. אני מתייחסת בדבריי להורים שמגדלים את ילדיהם וזוכים לטיפול בקהילה, אך גם להורים שילדיהם היו בסיכון גבוה עד כדי כך שהם אינם מסוגלים כלל לטפל בהם, והם פוגשים אותם בתדירות נמוכה.

I נקודת מפגש 9