מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 26 - ינואר 2024

תמר צ'רקה בריאיון עם יובל הבר

"מוקסמות", מושג שאנחנו משתמשים בו הרבה – להיות מוקסמים מהבינה המלאכותית, אבל גם תאוריות ביקורתיות שמחזיקות יותר את הסכנות, את המגבלות ואת המחירים שאנחנו משלמים ושנשלם. אנחנו מנסים להחזיק בהיבט התאורטי את החיובי והשלילי.

אתה מרגיש שאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש מצליחים להיפתח לתחום של הבינה המלאכותית?

פיתחתי מטריצה יחד עם כמה שותפים מצוות המחקר והפיתוח. השתמשנו בציר רעיוני שפיתח פרופ' ענר גוברין, המנחה שלי בדוקטורט, העוסק בשאלה איך קהילות ידע מתפתחות. הוא השתמש בהמשגה של מוקסמים מול מוטרדים. ואנחנו הוספנו עוד ציר – תאוריה מול פרקטיקה. מתוך זה יצרנו ארבעה סוגים של טיפוסים שמבטאים את התייחסותם של אנשי בריאות נפש אל הכניסה של בינה מלאכותית לתחומם. בפן היישומי יש "מְאמְצים" – אלו שעושים שימוש יישומי בפרקטיקות מבוססות בינה מלאכותית. לעומתם יש "שומרי סף" – אלו שנחשפים ליישומי בינה מלאכותית ומשתמשים בהם, אך מתוך רצון לצמצם את הנזקים האפשריים שלהם. בפן התאורטי, יש הרואים בבינה המלאכותית משהו אוטופיסטי, משהו שיכול לבשר שינוי חברתי גדול מאוד. מנגד ישנה גם הגישה הדיסטופית – אלו המתעסקים בבינה מלאכותית, אבל מה שמסקרן אותם הוא הדרך שבה היא עתידה להרוס את החברה שלנו. נוסף עליהם ישנם כמובן המתכחשים לנוכחותה הדרמטית של הבינה המלאכותית ואינם מכירים בה כלל, אלו האומרים "אני לא דיגיטלי, וזה לא חלק מהעולם שלי". אני מתחבר לאלה וגם לאלה, כי לפעמים אני חושב שהבינה המלאכותית יכולה לחולל שינוי בבריאות הנפש ולפעמים אני חושש מאוד מהשינוי שהיא יכולה להביא. בעצם, יש פה מעין מרשם או תרופה חדשה לאנושות – "משהו" שאנחנו עדיין צריכים להבין לעומק, להבין את הפוטנציאל הגדול מאוד שלו אבל גם את הסכנות הטמונות בו. אני חושב שהכניסה של הבינה המלאכותית היא לא עוד קפיצה של טכנולוגיה. לא נוסף פה איזה פיצ'ר חדש יש פה עניין משמעותי באינטרנט, שהוא רק נחמד ומגניב. מאוד, מהסיבה הפשוטה שהוא פיצח רכיב אנושי בסיסי זו "המכה הנרקיסיסטית הרביעית". המושג מאוד – השפה. לקוח מתוך תזה של פרויד, שלפיה המדע הנחית על האנושות שלוש מכות:

יובל הבר

לפני שנה בערך נכנסה אליי לקליניקה הבינה המלאכותית, כשמטופל רצה להראות לי משהו שהוא מפתח. הוא הראה לי והתחלנו לשחק בזה לכל מיני Chat GPT- איך הוא משתמש ב מטרות, כגון ללמוד על נושאים חברתיים, לעבוד על נרטיב של – איך אחרים חוו את 1 סיפור שהוא סיפר לי וגם על מנטליזציה הסיפור ומה הסיפור שלהם. יצאתי מהמפגש הזה ואמרתי לחברי טל אנגרט, שהוא תרפיסט במוזיקה, שפתאום הרגשתי את הנוכחות של הבינה – כאילו היה עימי "השלישי" בחדר. "השלישי" הוא מושג בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכואנליזה בפרט. השלישי הוא הזר, מישהו שגם מאפשר את הקשר וגם מאיים עליו. הבנתי שיש פה ממש גורם נוסף, גורם מלאכותי, והוא בעצם "השלישי המלאכותי", והקמנו קבוצת פייסבוק שהפכה לקהילה שהפכה לצוות מחקר ופיתוח.

מה הייתה המטרה של קבוצת הפייסבוק?

המטרה הראשונית הייתה לבדוק איך אנשים אחרים עסוקים במפגש בין בינה מלאכותית לבריאות הנפש. קראנו לקבוצה "השלישי המלאכותי" והיא התפתחה די מהר. התכנים והדיונים בקהילה משלבים נקודת מבט תאורטית רחבה עם היבטים מעשיים כגון פיתוח כלים. בתאוריות הכוונה לתאוריות

1 מנטליזציה היא היכולת להניח מהם המניעים וההסברים הנפשיים, הסמויים מן העין, להתנהגות של אדם מסוים.

נקודת מפגש I 30