מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 26 - ינואר 2024

בינה יתרה – מפגש פסיכו-חינוכי טיפולי באמצעות "קנבס הירו"

הצד השלישי ולא תחליף למטפל או למבוגר. אני רואה בבינה המלאכותית שחקן שלישי שמתווסף לטיפול, או להורה ולילד או למורה ולילד, ויכול להעשיר את היחסים ביניהם. לא להחליף אותם. אני גם מאמין שבקרוב יימצאו פתרונות טכנולוגיים שיצליחו להביא בחשבון גם את המידע הזה.

הראשונה הייתה המהפכה המדעית של קופרניקוס, שהוציא את בני האדם מהאשליה שהעולם סובב סביבם. המכה השנייה הייתה של דרווין, שגילה לבני האדם שהם רק חוליה אחת בשרשרת. המכה השלישית הייתה של פרויד, שתגליתו חשפה משהו מערער לבני אדם – אנחנו לא לגמרי רציונליים ושולטים במחשבותינו, אלא יש לנו דחפים ועולמות לא מודעים שמשפיעים עלינו. ואני טוען שמדעי המחשב באמצעות הנדסת האלגוריתמים, מה שעומד מאחורי הבינה המלאכותית, הנחיתו על בני האדם Chat מכה רביעית – באמצעות מודלים גדולים של שפה כגון . יש פה ישות חדשה שהיא לא אנושית אבל יכולה לתת GPT פרשנות חדשנית שהיא רק שלה ומבוססת על ידע קודם . ואנחנו רק "בחיתולים" generative AI אנושי, מה שנקרא של הטכנולוגיה הזאת, ואפשר רק לדמיין לאן עוד זה יכול להתפתח. על כל פנים זו רעידת אדמה, בעיניי לפחות, מכיוון שיש פה סוכן חדש. כאימא למתבגרים, אני מסתכלת על הדור הזה ורואה פתאום את השליטה שלהם, שהם מדברים את השפה הזאת בכזאת טבעיות. יש בזה משהו מקסים מאוד אבל גם מלחיץ. היום כל אחד, גם מי שאינו מבין בתכנות, יכול ליצור בקלות רבה יישומים חדשים מבוססי בינה מלאכותית. אני יכול עד סוף השיחה שלנו לבנות לך כלי שעובד עם ילדים על אוצר מילים. לדוגמה, בניתי לבת שלי יישום שעוסק בכתיבה. הילדה בכיתה ג', בקריאה היא חזקה ובכתיבה נדרש שיפור, והיא אוהבת מאוד לעצב בתוכנת בינה מלאכותית חדרים ושמלות. היא ממש נהנית מזה. היא כותבת בתוכנה ומתאמצת למצוא את האותיות. והתוכנה מבינה אותה כי יש לה יכולת מדהימה להבין את ההקשר כפי שאני הייתי מבין אילו הייתי קורא את הטקסט. היישום שפיתחתי עוזר לילדים ולילדות לעצב בגדים וחדרים, ו"על הדרך" מלמד אותם לכתוב נכון. הוא עושה את זה בצורה נחמדה מאוד, כי כך עיצבתי אותו. הוא לא "נכנס" בך, הוא קודם כול זורם עם הבקשות ובסוף אומר לך "יפה מאוד, אבל תשימי לב שספה כותבים בס' ולא בש'".

אתה יכול לתאר לי איך פועל הכלי שפיתחתם, "קנבס הירו"? מגיע ילד, ומה למעשה קורה? מה עושים איתו?

זה תלוי מאוד במבוגר ובילד. אנחנו איננו שולטים בסטינג החיצוני, אנחנו רק אומרים מהן הוראות השימוש האופטימליות. אפשר להשתמש בכלי במרחב טיפולי, חינוכי .Chat GPT שיושב על AI או משפחתי. זהו יישום מבוסס פותחים אותו במחשב, בטלפון או בטאבלט, והוא מתחיל לתקשר איתך: הכלי מציג את עצמו, מספר שקוראים לו "קנבס הירו" והוא מבוסס על המתודה שפיתחו פרופ' מולי להד וד"ר עפרה אילון "סיפור בשישה חלקים" על מודל גש"ר מאח"ד, ושהוא פה כדי לעזור לספר סיפור. ואז הוא מתחיל באמירה "כל סיפור מתחיל בגיבור. ספר לי על הגיבור שלך".

הוא פשוט נותן הוראות ומכוון את הילד ואת המבוגר?

כן. "קנבס הירו" הוא מרחב פסיכו-חינוכי, ביבליותרפיסטי, מבוסס על יצירת סיפור שנועד לקדם חוסן בקרב ילדים ובני נוער ותקשורת בין הילדים ומבוגרים משמעותיים סביב הכוחות והמשאבים שלהם. זהו מרחב עם ארבע יכולות עיקריות. היכולת הראשונה היא היכולת להחזיק את המרחב. זה כלי שמאפשר לאיש מקצוע שאינו מכיר את המתודה של "סיפור בשישה חלקים" להתנסות בה ובמודל של גש"ר מאח"ד. הכלי יודע איך להשתמש בטכניקה הזאת בלבד ואין לו יכולת לאלתר, שלא כמטפל האנושי. כאן תפקיד המבוגר בחדר – להיות רגיש לסיטואציה ולבדוק אם היא עוזרת או לא ואיך הילד מרגיש. היא יודעת להנחות ולהחזיק את המרחב, היא מביאה את הידע ומאפשרת למי שאינו מכיר את המודל – מורה, יועצת בבית ספר, קלינאית תקשורת או פסיכולוגית – להתנסות בכלי. היכולת השנייה היא יכולת הסינתזה. אחרי שהילד מביא את כל המרכיבים של הסיפור לפי "שישה חלקים" – מי הגיבור, מה הייעוד שלו, מה המטרה שלו בסיפור, מה הכוחות שלו, מה החסם או המכשול בדרך להגשמת הייעוד ואופן ההתמודדות – הכלי יוצר מכל החלקים סיפור שלם.

באופן כללי, מה שהכי מפריע לקלינאיות תקשורת זה היעדר האינטונציה. האינטונציה הולכת לאיבוד, ואיתה הרבה מידע תקשורתי משמעותי, למשל – ציניות והומור.

חשוב לי להגיד שבתפיסה שלי חשוב מאוד לשמור על הכניסה של הבינה המלאכותית לשדה הטיפולי כדבר שהוא

I נקודת מפגש 31