מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 27 - אוקטובר 2024

מדור התערבות מערכתית

בפועל, נגבו עד היום הודעות מעטות מקטינים, רובם מעל גיל . הליך הזימון לעדות התקיים מתוך חשיבה מעמיקה על 15 הצורך הממשי, כך שבמקרים שבהם, למשל, היו בגיר וקטין יחד באירועים, הסתפקו בגביית הודעה מהבגיר בלבד. נוסף על כך נערכה בדיקה, באמצעות קציני הקישור או המשפחות, אם המצב הנפשי של הילד מאפשר קיום ההליך, והיכן שהובן שלא, לא הייתה התעקשות. מעבר לכך, בצעד חריג, הייתה נוכחות של פסיכולוג בעת גביית ההודעות, כדי להגן ולעקוב אחר המצב הנפשי ולאפשר שמירה ככל האפשר על שלומו הנפשי של האדם שממנו נגבית ההודעה. העובדה, שמתוך מספר מעורבים כה גדול באירוע בסדר לסיכום, הגודל הזה נגבו רק מספר קטן של הודעות מקטינים וילדים, מעידה על כך שכלל התכליות שהמשטרה ביקשה לממש אכן מומשו בהצלחה. הקו המנחה שלאורו פעלה המשטרה שורטט מתוך רגישות וחשיבה מעמיקה, המביאות בחשבון את שיקולי שימור הזיכרון ואת ההליך הפלילי – מול שמירה על שלומם ונפשם של מי שסבלו רבות מהאירועים ועל איזון ביניהם.

האפשר מאלה שייחקרו יוכלו לעשות זאת מול חוקרי הילדים האמונים על הנושא בימים שבשגרה. עם הצפת הצורך בתיקון החקיקה נערכו דיונים והתייעצויות עם גורמי הרווחה ומשרד המשפטים, ובתוך זמן קצר גובש נוסח לתיקון החקיקה. בתהליך מזורז, שהתאפשר בזכות שיתוף פורסם 5.12.23- פעולה ראוי לציון בין כלל הגופים המעורבים, ב ברשומות ונכנס לתוקף מיידי תיקון החוק הקובע שלחוקרי בעבירות גם על רקע 15 הילדים סמכות לחקור ילדים עד גיל מעשי טרור ופגיעות איבה. נותרו בסמכות המשטרה, 18-15 מאחר שחקירות קטינים בני מצאנו צורך לקיים הדרכה ממוקדת עבור חוקרי המשטרה. המועצה לשלום הילד, בראשות עו"ד ורד וינדמן, נרתמה יום הדרכה ממוקד 433 נערך ביחידת להב 19.12.23- למשימה, וב שפירט את האתגר שחוקרי המשטרה נדרשים לעמוד בו וכלל כלים מעשיים לגבייה מיטבית של הודעות.

משרד החינוך כשהילדים שותקים

אינה זלצמן

היא סמנכ"לית בכירה ומנהלת המִנהל הפדגוגי במשרד החינוך. אינה זלצמן

לשמור על ביטחונם. השתיקה רעמה. ניכר שגם במקום החדש הם עדיין אינם מרגישים בטוחים. הם חשים חסרי כול. הבגדים, החפצים האישיים או הצעצוע האהוב נותרו מאחור. לעיתים, באופן כואב ומייסר, יש בהם שהשאירו שם גם את היקר מכול, את אימא או את אבא, אח או אחות, חבר או חברה. כעבור זמן, לאחר ההלם הראשוני, מנעד התגובות של הילדים גדל והתעצם, וכל ילד התמודד עם הכאב בדרך אחרת – היו שכעסו, היו שצעקו, היו שסירבו לדבר, היו שלא רצו לצאת מהחדרים, והיו שחיפשו אנשים שיקשיבו וישמעו את מה שעבר

באוקטובר ולאחריו מלחמת חרבות ברזל יצרו בישראל 7 אסון עשרות אלפי עקורים בארצם. משפחות מהצפון ומהדרום התפנו מביתם ועזבו את קהילתם בלא כל הכנה מוקדמת. רבים מהם טרם שבו אליהם. קהילות רבות פוצלו בין עשרות רשויות ובין בתי מלון רבים בכל חלקי הארץ. צוותי החינוך שעבדו בשגרה באזורים אלה פונו אף הם ונקרעו מילדי הגן והכיתה שחינכו. . מציאות חדשה ולא מוכרת במערכת החינוך בישראל נוצרה בתוך סבך המציאות החדשה פגשה מערכת החינוך את "הילדים השותקים" שחוו את התופת. נר ָאה כי הם שומרים בדבקות על ההנחיה שנתנו להם אימא ואבא בממ"ד, להיות בשקט, כדי

נקודת מפגש I 20