מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 27 - אוקטובר 2024

מדור התערבות מערכתית

לילדים אלה, להוריהם ולצוותי החינוך היינו צריכים עליהם. לתת מענה מיידי. לאור ההבנה ששגרת חירום חינוכית בצל מלחמה הכרחית לריפוי ולשיקום החוסן הפרטי והחוסן של החברה הישראלית כולה, בתוך ימים מעטים הוחלט במשרד החינוך להקים בכל מלון מוקד חינוך שייתן מענה לילדי המעון, לילדי הגן ולילדי בתי הספר "מרכז בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהריים. מוקד זה כונה "מרכזי יחד" ברחבי הארץ, ואותם 400 . בימי השיא הוקמו יחד" איישו אנשי חינוך, יועצים, אנשי טיפול, מדריכי נוער, פסיכולוגים, למודל זה אין אח ורע בעולם. מורות חיילות ומתנדבים. ב"מרכזי יחד" התמקד משרד החינוך ביצירת שגרה, בחיזוק הלכידות הקבוצתית ובחזרה לתפקוד. ככל שהתארכה המלחמה, המודל הארעי של הלמידה בבתי המלון פינה את מקומו למסגרות ייעודיות. בתוך שבועות מעטים מוסדות חליפיים במרכזי הפינוי ברחבי הארץ, 70- הוקמו כ ובהמשך אף שובצו התלמידים ברשויות הקולטות. הקמת בית ספר למפוני קריית שמונה בעיר אילת היא דוגמה לפתרונות היצירתיים שמערכת החינוך סיפקה לתלמידים. ילדים רבים חוו טראומה ממקור ראשון, בין בחשיפה ישירה לאירועים קשים ובין במצב של דריכות מוגברת בחיי היום-יום שלהם. ההבנה שמצב זה עלול להוביל לקשיים בוויסות הרגשי, להיעדרויות רבות מבית הספר ולירידה בהישגים הלימודיים, הניבה את המענים הטיפוליים שהתאפשרו באמצעות גיוס פסיכולוגים, ושל 1,000 של אנשי מקצוע, בהם תוספת של מרכזים ייעודיים 30 שעות ייעוץ. כמו כן הוקמו 2,000- יותר מ לנוער בסיכון ומתחמי נוער שפעלו משעות הצהריים עד לשעות הקטנות של הלילה, כדי לשמש כתובת לא פורמלית ומקום מוגן לנערות ולנערים. המשיך 2024 בחופשות החגים וגם בחופש הגדול של שנת המשרד ללוות תלמידים אלה בהרחבת התוכנית של בתי הספר של החופש הגדול לכל שכבות הגיל ולשעות אחר הצהריים, זאת ברוח התפיסה שמערכת החינוך מייצרת, בתקופה זו של אי-ודאות וקשיים, מקום של הכלה ותמיכה לכל תלמיד ותלמידה. לא קיים ידע לימודי או תיאורטי המלמד איך לתמוך בתלמידים השבים ובמשפחות החטופים. לצערנו, נדרשנו לתוכנית לימודים גובשה תפיסת התערבות וליווי חדשה לתלמידים אלה. למעשה, , והיא כללה עבודה עם תלמידים חדשה לתקופת המלחמה ממעגלי פגיעה ראשוניים, עבודה עם כלל התלמידים ועבודה עם המבוגרים המשמעותיים. תפיסה זו יושמה באמצעות כלים לעבודה רגשית-חינוכית, מנגנוני שמירה על קשר, הרחבת פעילות מוקד הסיוע הרגשי של משרד החינוך והכשרה לצוותים. תכנים חדשים, ובהם כלים להתמודדות עם לחץ, התמודדות

עם אובדן וחיזוק הקשר האישי בין אנשי החינוך לתלמידים, תּווכו לצוותי החינוך. המלחמה הביאה להכרה בחשיבות טיפוח החוסן והצורך במענים רגשיים-חינוכיים גם בימי שגרה. כמה מהתוכניות והפעולות שהחלו בתקופת המלחמה ימשיכו לפעול גם בעתיד: • קו סיוע רגשי מורחב • תוכניות לחיזוק חוסן ולמידה רגשית-חברתית – קצרות, ממוקדות ונגישות • מענים אקולוגיים לשיח רגשי תומך בעזרת המנגנונים החינוכיים במוסדות החינוך • פיתוח מנגנוני מענה רגשי המתבססים על מודעות לטראומה משותפת • חיזוק המבוגרים המשמעותיים • אימוץ העקרונות של ליווי התלמידים השבים ועבודה עם משפחות החטופים וההרוגים • ליווי ותמיכה לילדים שהוריהם משרתים בצבא או בכוחות הביטחון.

לסיכום

התורה החינוכית החדשה שנדרשנו להמציא וההתערבות המערכתית שנלוותה אליה יעצבו את פעילות המשרד גם בעתיד ויבטיחו תקווה ותקומה לכלל התלמידים במדינת ישראל, ובייחוד לילדים שחוו את התופת. "ילדים שותקים" – לא בבית ספרנו! ילדים צריכים לצחוק, להיות מאושרים ושמחים, הם פשוט צריכים להיות ילדים...

I נקודת מפגש 21