מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 27 - אוקטובר 2024

ץכ תימרכ

שיבשו את מנגנוני התמיכה הרגילים. מצב קיצוני זה המחיש את תפקידן הקרדינלי של מערכות החינוך והבריאות בהגנה על ילדים, שכן למערכות אלה יש גישה טבעית יותר לקשר עם .)Katz et al., 2024( ילדים ולאיתור ילדים במצוקה מגפת הקורונה הייתה אירוע דרמטי שהותיר את חותמו על החברה הישראלית ועל ילדי ישראל, אך מייד עם סיומה התחוללו בחירות. בעקבותיהן הונהגה מהפכה משטרית שלוותה בשסע חברתי ובקרע עמוק בעם בשל הדיון הציבורי הסוער על מידת הלגיטימיות וההשפעות האפשריות של שינויים אלה על המערכת הדמוקרטית בישראל. המתח החברתי הגובר והשיח הציבורי המקוטב שהתעורר סביב נושאים משפטיים ופוליטיים יצרו סביבה רעילה עבור חלק מהילדים שנחשפו אליה, וחשיפה זו, אשר הצטרפה להשפעותיה של מגפת הקורונה, חוללה טראומה מצטברת. ילדי ישראל גדלים ומחונכים לאור סיפורי העם היהודי והישרדותו. כבר בגיל צעיר הם נחשפים בגנים ובבתי הספר לסיפורי הזוועה והגבורה שהתרחשו בזמן השואה, והמבוגרים – לעולם לא עוד. ואולם NEVER AGAIN בחייהם מבטיחים להם באוקטובר ההבטחה הופרה – חומות 7 במתקפה האכזרית של ההגנה של ישראל קרסו וכולנו, וביתר שאת – הילדים שלנו, חווינו טראומה קולקטיבית. יש ארבעה מרכיבים קריטיים להבנת חווייתם של הילדים באוקטובר: 7- החל מ באוקטובר פרצו בשבת בבוקר, ביום חג, 7 – אירועי ההפתעה – האיום הממשי ועמדו בניגוד מוחלט לאווירת החג ששררה; חוסר ודאות מתקפת טילים לצד חדירת מחבלים לישראל; – הזמן הרב שחלף עד להבנת היקף ההתקפה ומשמעותה; – מדינת ישראל היא הבית תחושת הבגידה וחוסר הביטחון הלאומי של העם היהודי, שחלק מתכליתו היא להבטיח שזוועות באוקטובר הבטחה זו הופרה. 7- השואה לא יחזרו לעולם. ב חשוב להבין שילדים חיים בתחושה שתמיד יהיו מבוגרים שיוכלו להגן עליהם. תחושה זו היא צורך הישרדותי להתפתחות תקינה ). הורים מאזור עוטף עזה Katz et al., 2020( ולפניות ללמידה מספרים שלימדו אותם במרכזי החוסן לומר לילדיהם "כשאתה בממ"ד אתה מוגן". לפתע גם אמירה זו התנפצה, וההורים מצאו את עצמם חסרי אונים בניסיונם להגן על ילדיהם בכל כוחם. עקב כך חוו הילדים תחושת בגידה וחוסר ביטחון גם אל מול הדמויות הקרובות להם ביותר. באוקטובר 7 "לעולם לא עוד": אירועי

באוקטובר התחלנו להבין את היקפיו 7 במרוצת הזמן שעבר מאז וממדיו של האסון שפקד את החברה הישראלית, אך ברבים מהמקרים לא התחלנו כלל לטפל בהשלכות של המאורעות או לאמוד את היקפי ההתמודדויות שעוד דרושות לחברה הישראלית. כך למשל, יש היום בישראל קבוצות שלמות של ילדים בסיכון מוגבר לחוות הפרעת דחק פוסט-טראומטית ותחלואים אחרים: ילדים שנחטפו, ילדים שהיו עדים לטבח, ילדים שאיבדו את הוריהם/אחיהם/חבריהם ועוד.

המפגש בין טראומה קולקטיבית לטראומה אישית: השפעות המלחמה על הסיכון לפגיעה בילדים

מלחמה יוצרת סביבה של לחץ, חוסר יציבות ופחד אשר מגבירים את הסיכון לפגיעה בילדים. גורמי סיכון להתעללות בילדים בהקשרים של מלחמה הם רבים ומגוונים, ובהם גורמים אישיים, משפחתיים, חברתיים וקהילתיים. בהקשרים של מלחמה, כל אחד מהגורמים הללו יכול להחמיר ולהוביל למצבים שבהם ילדים חשופים יותר להתעללות, להזנחה ולפגיעות פיזיות, מיניות ונפשיות. נוסף על כך, בתוך הכאב הקולקטיבי חשוב לזכור שהתעללות בילדים אינה נפסקת. מי שחווה פגיעות והזנחה באוקטובר כנראה חווה אותן ביתר שאת גם היום. 7 לפני

רמת הפרט והמשפחה

נתמקד בגורמים ברמת הפרט ובאינטראקציות הבין-אישיות במעגלים המשפחתיים, אשר חושפים ילדים בסיכון מוגבר להתעללות בהקשרי מלחמה. כך למשל, מחקרים מארצות הברית מצאו שילדים שאחד מהוריהם יוצא למלחמה נתונים בסיכון מוגבר להיפגע, הן מחוץ למשפחה והן בתוך המעגל ). נוסף על כך, Cerny & Inouye, 2001( המשפחתי הקרוב קונפליקטים משפחתיים נוטים להתעצם ולהקצין בעת לחץ וטראומה קולקטיבית מתמשכת. מצב זה דומה במקצת לתקופת הקורונה, אך עוצמתו חזקה בהרבה. בהתאם, יש לצפות לעלייה בחומרה ובתדירות של ההתעללות במשפחות שכבר חוו בעברן התעללות, אבל גם במשפחות ללא עבר של התעללות או הזנחה Katz( אפשר לצפות להחמרה בדפוסים משפחתיים פוגעניים .)et al., 2021; 2022 יתר על כן, כאשר ההורים טרודים, נתונים במצוקה נפשית ואינם פנויים רגשית, קל יותר לפוגעים להתקרב אל התא המשפחתי .)Katz et al., 2021; 2022( ולנצל את פגיעותו כדי לפגוע בילדים לזאת חשוב להוסיף כי ככל שההורה נתון בדחק גבוה יותר, כך יש פחות תמיכה בילד, ולכן הוא עשוי להימצא במקומות שמסכנים אותו ו/או להרגיש שכאשר הוא בסכנה לא יהיה לו

נקודת מפגש I 30