מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 27 - אוקטובר 2024

הלבאו תממדמ הנידמהשכ

פורמליות ולא פורמליות עשויות לספק הגנה לילדים שחווים פגיעה בביתם – הן משמשות מפלט מהבית בחלק משעות היום ומציעות גורמים נוספים שעשויים לראות את הילד ולשמש לו אוזן קשבת. אך בהיעדר המסגרות החינוכיות, גם גורמי התמך האלו נגזלו מהילדים.

למי לפנות. ממצאים מטרידים אלה מעלים דאגות חמורות ביחס לילדים אשר הוריהם נמצאים בשירות מילואים תקופה ממושכת. נוסיף על כך את היעדרן של מסגרות חינוכיות רציפות ועשייה 7- לימודית/חברתית/התנדבותית/העשרתית – שחדלו לפעול ב באוקטובר וברבים מהיישובים חזרו רק באופן חלקי – אך טבעי שילדים יבלו שעות ארוכות מול המסכים. הספרות האמפירית ביססה זה מכבר את הטענה ששימוש מוגבר במסכים מעלה את הסיכון להתעללות ברשת – ואכן, במדינת ישראל יש עלייה באוקטובר. כמו כן 7 דרמטית במספר מקרי הפגיעה ברשת מאז אנו יודעים שחשיפה לתכנים קשים פוגעת בבריאותם הנפשית של ילדים ומנבאת כניסה למרחבי סיכון נוספים, כגון התמכרויות באוקטובר ילדים רבים נחשפים במינון 7 ואלכוהול. ואכן, מאז מוגבר לחדשות ולתכנים הקשים של המלחמה. אלמנט משמעותי נוסף הוא השהייה במרכזי המפונים. מרכזי המפונים יצרו, שלא במכוון, זירה חדשה לפגיעה – אם בשל הימצאות בקרבה פיזית גבוהה של הגורם שהתעלל עוד קודם למלחמה או בשל האפשרות לניצול המצב שבו ילדים נמצאים שעות רבות ללא השגחה. ולבסוף, אובדן קרובים ובני משפחה שנפגעו הם אלמנטים נוספים של סיכון, שמשפיעים מאוד על כלל המשפחה ובפרט על הילדים. אובדנים אלו כרוכים בהכרח בהפסד של דמויות משמעותיות לילדים, וכך, דווקא בתקופות הקשות ביותר בחייהם, לעיתים קרובות נותרים הילדים לבד. לכידות קהילתית מהווה גורם מגן עבור ילדים באופן כללי, וביתר שאת – עבור ילדים שמורגלים בחיים קהילתיים עשירים, כמו הילדים שגדלים בקיבוצים, במושבים או ביישובים קטנים וקהילתיים. היישובים שנפגעו בצורה החמורה ביותר, גם בדרום הארץ וגם בצפונה, הם קיבוצים, מושבים ועיירות – אשר רובם מאופיינים בלכידות קהילתית גבוהה וברמה גבוהה של קשרים באוקטובר, שגבו 7 חברתיים ומשפחתיים בין התושבים. אירועי את חייהם של תושבים רבים וחטיפה של אחרים, ערערו מאוד את הביטחון והיציבות של הקהילה כולה. גם מתי המעט שהתא המשפחתי המצומצם שלהם לא נפגע חוו טלטלה עצומה מעצם מה שקרה לקהילה שלהם ולבית שלהם. כמו כן, הפינוי לבתי המלון הוביל לפעמים לפיצול הקהילות שנותרו, כך שחלק מהאנשים פונו למקום אחד והאחרים למקום אחר. כך גם הפינוי לאזורים גיאוגרפיים שונים הוביל לאובדן נגישות של השירותים הטיפוליים והתמיכתיים שהיו לילדים לפני המלחמה. חייהם התהפכו לחלוטין ביום אחד ומתחת לרגליהם נפערה תהום עצומה – בין העבר המוכר, העוטף והחם, לעתיד לוט בערפל, רווי באובדנים ובחוויות קשות מאותה שבת נוראה. במהלך חיים נורמטיבי, מסגרות חינוכיות רמת השכונה והקהילה

רמת ההקשר החברתי והתרבותי

ברמה החברתית, מדינת ישראל מתמודדת כיום עם אתגרים רבים בזירות מגוונות. החברה הישראלית נתונה כבר כמעט שנה שלמה במלחמה אינטנסיבית שמהווה איום ממשי יום-יומי גם על העורף במדינת ישראל. כמו כן, החברה הישראלית חרדה לשלום קרוביה ומכריה הנלחמים בחזית, כואבת את נפילתם של החללים שגובה המלחמה, שסועה ומקוטבת בתוך עצמה בעקבות סוגיות פוליטיות ומשפטיות, ועוד ועוד. ילדים הגדלים באווירה כזאת לא תמיד מבינים לעומק את הסוגיות המהותיות שיוצרות את המחלוקת בעם, אך הם מרגישים את הקיטוב, את הסלידה, את הכעסים ואת הפחד. לפי תפיסתם, "הכול יכול לקרות כי הכול כבר קרה" – אין גבולות ששומרים עליהם, אין מבוגר אחראי שיכול להבטיח באמונה שלמה ש"הכול יהיה בסדר". למרות גורמי הסיכון הרבים, דווקא בעיתות משבר יש ירידה במספר הדיווחים למערכות להגנת הילד, ולעיתים אפשר להבין רק בדיעבד את היקפי הילדים שנפגעו. בעיתות משבר המערכות פחות פנויות לקבל פניות של ילדים, ובד בבד גם ילדים פונים פחות. ילדים שמאותרים כנפגעים ומגיעים למרכזי הגנה עשויים שלא לחשוף את הפגיעה בהם ולא לשתף במה שעובר עליהם, מתוך תחושה שהצרה שלהם זניחה לעומת צרותיהם של אחרים.

העולם כמקום מסוכן: השפעת הטראומה האישית והקולקטיבית על ילדים פגיעים

אנשים שעברו טראומה אישית בתוך מערכת יחסים בילדות נושאים איתם דריכות וציפייה מתמדת למשהו רע שעומד להתרחש, מתוך אמונה שהעולם הוא מקום פוגעני. חלק גדול מהטיפול הרגשי שלהם עוסק בתיקון תפיסת העולם הזאת וביצירת תפיסה אחרת – של עולם שיש בו גם טוב, והוא עשוי באוקטובר התרחשו דברים שתאמו את 7- להיות מקום בטוח. ב אחד התסריטים הגרועים ביותר שאפשר היה לדמיין. למעשה, המציאות הכניסה את האנשים האלו, שגם כך חווים רמות גבוהות של דריכות וחשדנות, לרמת דריכות אובייקטיבית גבוהה מאוד, ובכך הובילה להצפת מופעים טראומטיים קשים של היעדר הגנה, היעדר מרחב בטוח וחרדת נטישה. התחושה

I נקודת מפגש 31