מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 27 - אוקטובר 2024

ץכ תימרכ

שהבית הוא מקום לא מוגן היא מרכיב משמעותי בטראומה קולקטיבית, ובמקרה של ילדים שבאמת חיו בבית לא מוגן – החוויה של הפחד והפולשנות חזקה בהרבה. מרכיב נוסף שמתחבר להיסטוריה של האנשים האלו היא מעגליות של בנייה והרס. מי שמתמודד עם טראומה אישית נמצא בניסיון בלתי מתפשר לבנות את חייו מחדש, ואילו הטראומה הקולקטיבית מאיימת לפרק את כל מה שבנה. כדאי לזכור שבתוך המציאות הבלתי אפשרית הזאת – של ילדים שנפגעים בביתם וחווים טראומה קולקטיבית שמאיימת להרוס את מעט הביטחון שיש להם – חיים גם ילדים שמשתייכים לקבוצות בעלות מאפייני קושי משלהן, ובהן ילדים עם צרכים מיוחדים, ילדים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך מאוד, ילדי מהגרים וילדים מקבוצות מיעוט מּודרות בחברה. הילדים האלו נמצאים במצבי שּוליּות כפולה, מכיוון שמראש הם בעלי סיכון מוגבר להיפגע בסביבתם הקרובה, ובעלי סיכוי נמוך יותר לחשוף את ). כך סביר מאוד Klebanov et al., 2024( פגיעתם ולקבל עזרה להניח כי רבים מהילדים שחוו כבר טראומה אישית קודמת, טרם המלחמה, היו הילדים האלו, הפגיעים במיוחד. אחד התהליכים הראשוניים שעשויים להתרחש במפגש בין הטראומה האישית לקולקטיבית הוא תחושה של מזעור הטראומה האישית אל מול הקולקטיבית. כך, בחוויה הסובייקטיבית, הטראומה האישית מתגמדת ונבלעת בתוך אירועי היום הדרמטיים שבמרכז השיח הציבורי ובמוקד של כל מהדורות החדשות. במצבים אלה עשויה אף להתעורר אשמה על הצרכים הייחודיים שקיימים עקב הטראומה האישית. אנשים עלולים להרגיש ש"אין מקום" או פניּות בקרב האחרים המשמעותיים להם, או אפילו בקרב גורמי המקצוע, למצוקה האישית-הפרטנית שמנותקת מהכאב הלאומי; שכל המשאבים מופנים כעת לטראומה ולאבל הלאומיים. התוצאה היא שאנשים רבים עשויים לחוות בדידות וחוסר אונים בהישארותם לבד בהתמודדות עם הטראומה האישית שלהם. בניסיונות להתחקות אחר גורמי חוסן אל מול זירה רבת נפגעים זו, של טראומה מצטברת וטראומה קולקטיבית, חשוב להפנות את הזרקור אל תפקידה המרכזי של הקהילה. בשיח עם הילדים שחזרו משבי חמאס, הם תיארו את כוחה המרפא של אהבת העם כחלק משמעותי מהתמודדותם עם כל מה שחוו. במהלך השבי נאמר לילדים שוב ושוב שאף אחד בישראל לא רוצה אותם בחזרה. לכן הם הופתעו מאוד כאשר חזרו וגילו שאנשים חיכו להם באהבה גדולה ובציפייה. קבלת הפנים החמה, עם שירה והנפת דגלי ישראל, מתוארת על ידי הילדים כרגע מכונן שבו הם הרגישו רצויים, אהובים, ושחזרו מזעור טראומה אישית מול קולקטיבית: אתגרי ההתמודדות והכוח המרפא של הקהילה

להיות חלק בלתי נפרד מהקהילה. דוגמה זו ממחישה את כוחה של קהילה ותמיכה חברתית בפיתוח חוסן בקרב ילדים המתמודדים עם טראומות קשות.

דברי סיום

בסופו של דבר, ההתמודדות עם טראומה אישית ועם טראומה קולקטיבית דורשת מבט מקיף ורב-מערכתי. כאשר ילדים פגיעים מוצאים את עצמם בלב מציאות כה קשה ומורכבת, עלינו לזכור את חשיבות גורמי החוסן בחייהם. יש להתבונן על הילד עצמו, על היחסים בחברה, בקהילה ובמדינה שבה הוא חי, ולזהות את כל גורמי הסיכון וגם את עוגני החוסן שיכולים לתמוך בו. במפגש שבין האישי לקולקטיבי, ייתכן שהחוויה האישית תתמזער ותיבלע, אך דווקא במצבים אלו אנו מחויבים להעניק לילדים את התמיכה המיטבית שהם זקוקים לה. המשימה המשותפת שלנו היא לזכור ולהבין את תהליכי הבנייה וההרס שבלב החוויה הטראומטית. בתוך כך יש להכיר בכוחה המרפא של הקהילה, באהבת העם ובכוחם של קשרים חברתיים לתרום לחוסן ולשיקום. כולנו פגועים, אך יחד נוכל לשקם, לתמוך ולהחזיר לילדים את האמונה בעולם שיכול להיות בטוח וטוב יותר.

מקורות

מידעוס, ביטאון העובדים ). הגנה על ילדים בתקופת הקורונה. 2020( ' לוי, ח' וכץ, כ .92 הסוציאליים,

Cerny, J. E., & Inouye, J. (2001). Utilizing the child abuse potential inventory in a community health nursing prevention program for child abuse. Journal of Community Health Nursing, 18 (4), 199–211. https://doi.org/10.1207/153276501753265976 Katz, C., Attrash-Najjar, A., Maguire-Jack, K., Varela, N., Priolo-Filho, S. R., Bérubé, A., ... & Werkele, C. (2024). Experiences and responses of child protection professionals during COVID-19: Lessons learned from professionals around the globe. Child Abuse & Neglect, 106688. Katz, C., Priolo Filho, S. R., Korbin, J., Bérubé, A., Fouche, A., Haffejee, S., ... & Varela, N. (2021). Child maltreatment in the time of the COVID-19 pandemic: A proposed global framework on research, policy and practice. Child Abuse & Neglect, 116, 104824.

נקודת מפגש I 32