מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 27 - אוקטובר 2024

דבר העורכות

יפה ציונית

טלי שלומי

ד"ר עירית ליאור צדקה, לילך גולדברג קטן, משרד החינוך; טלי שגב, שרון רוטשילד, יפעת פולק כהן, נועה אלרון בדש, רפ"ק – משרד הבריאות; ד"ר זהר לביא-סהר וד"ר יעל גור קול –המשרד לביטחון לאומי. סיון שחר – נותן ביטוי לחווייתן האישית של המדור השני – הצצה לרגע נשות מקצוע, מארגונים שונים, במפגש בין האישי למקצועי באוקטובר. אנשי מקצוע שנקלעו, שלא בטובתם, למצב 7- ב שבו מרחב הטראומה שבו הם מטפלים ביום-יום הפך להיות משותף להם ולמטופליהם. – מרכז ענב"ל – על התמודדותה כמנהלת הכותבות: עינת לוי של מרכז טיפולי שספג אבדות של מטפלת ונפגעים רבים – משרד החינוך – על אירית מילנר במעגלי היכרות שונים; פיקוח וליווי של מערך הכולל מאה יועצות במצב משתנה של חוסר ודאות, אובדן וכאב, עם מציאה והמצאה של פתרונות – משרד הבריאות – על תפקוד אביטל פייביש יצירתיים למצב; באוקטובר ובימים 7- הצוות הסוציאלי במערכת הבריאות ב – איחוד הדס רוחם שלאחריו, במתן מענה רגשי וסיוע ראשוני; הצלה – על עזרה ראשונה נפשית לנפגעי חרדה, לאזרחים ולצוותים רפואיים. מתאר את השבר שחוו הילדים פרופ' כרמית כץ מאמרה של בישראל ואת הסיכון הכפול שילדים נפגעי התעללות נתונים בו לנוכח החשיפה לתכנים קשים בתקשורת ולניצול. פרופ' כץ מציעה התבוננות על מצבם של הילדים דרך מושגים של טראומה מצטברת, סביבה רעילה לילדים וטראומה אקוטית מתמשכת – בד בבד עם שימוש בכוחות שעשויים לסייע בתמיכה ושיקום. אמצעי התקשורת מילאו תפקיד משמעותי בסיקור האירועים שבהם היו מעורבים גם ילדים. מעבר לבעיית חשיפתם של ילדים לתכנים הקשים בעת הטבח, התמודדנו עם מציאות שבה ילדים נחטפו, חזרו מהשבי ונחשפו לתכנים דומים באמצעי התקשורת השונים – לא תמיד באופן התואם את גילם או

הגיליון שלפנינו הוא גיליון מיוחד, והוא יוצא לאור עם ציון שנה 7- למתקפת הטרור החמורה בתולדות המדינה, שהתרחשה ב באוקטובר והביאה למלחמת חרבות ברזל, מלחמה שהשפעותיה הדרמטיות ניכרות על כל מישורי חיי האזרחים בישראל. גיליון כולל היבטים שונים של התמודדות אנשי מקצוע עם ה המצב שנוצר – ההתמודדות בפן האישי ובפן המקצועי וכן ההתמודדות המערכתית. המלחמה עודנה איתנו, אבל התובנות והכלים שנאספו בתקופה זו עשויים לשמש את אנשי המקצוע גם בהמשך – במצבי משבר וחירום וחלקם גם במצבי שגרה. בשל האופי הקיצוני של האירועים, שלחלקם אין אח ורע, נוצר לעיתים קרובות מחסור בכלים מקצועיים מתאימים לעבודה ולעזרה, הן בקרב אנשי מקצוע והן בקרב המערכות המטפלות. רבים מהמודלים, שיטות הטיפול והמתווים השונים נלמדו, נכתבו ושוכתבו תוך כדי עשייה. מי שהיה להם ידע מוקדם והוכשרו בנושאים של טראומה ועבודה בחירום יכלו לעשות בכלים אלה שימוש, אולם רבים מהם (כגון צוותי הוראה ואחרים) נדרשו, ועודם נדרשים, לתת מענים למצבים לא מוכרים ומאתגרים במיוחד. דבר זה מחדד ומחזק בעינינו את ההכרה בחשיבות הצורך בהכשרות לאנשי מקצוע בתחום הדחק והטראומה. מתחדד גם הצורך הדחוף בהיערכות מוקדמת של הרשויות להתמודדות עם מצבים אקוטיים כפי שחווינו במלחמה זו, ולה שוטף של הרשויות השונות ובשילוב ידיים ושיתוף פע לקידום מעטפת הגנה מקצועית לילדים. שני מדורים מיוחדים בגיליון שלפנינו: נכתב בידי נציגות הראשון, העוסק בהתערבות מערכתית, משרדי ממשלה שונים, והן מתארות את פעילות המשרדים שהן מייצגות כדי לספק מענה בעת חירום. אפשר לראות כיצד התובנה בדבר הצורך בהתאמות הדחופות ובהתגמשות חלחלה והוטמעה בקרב המערכות בשלבים שונים של המלחמה. הכותבות: עו"ד מיכל גולד, עו"ד קרן בייסרמן ועו"ד חושן אתי – הוועדה הבין-משרדית ומשרד המשפטים; סטרובינסקי – אינה זלצמן – משרד הרווחה והביטחון החברתי; קיסוס

נקודת מפגש I 4