מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 27 - אוקטובר 2024

דבר העורכות

עם הכתבת ד"ר שירלי בן-שלמה את מצבם. בריאיון שערכה מיכל פעילן, היא מספרת על התלבטויות וסוגיות שעלו במהלך עבודתה במלחמה ובראיונות עיתונאיים שקיימה עם ילדים חטופים ועם כאלה שנפגעו בטבח. כותבות על המפגש ענת אופיר, מיכל אביעד ואופיר אסולין בין הטראומה האישית לטראומה הקולקטיבית וחולקות איתנו תובנות שנלמדו ממשתתפים בפרויקט מומחים מניסיון חיים של מכון חרוב. במאמר מובאים מסרים ודגשים המיועדים לאנשי מקצוע שעובדים עם ילדים ועם בוגרים שחוו את הטראומה הכפולה. באוקטובר הוקמה עמותת מדברים 7 מייד לאחר אירועי ביחד – הורים וילדים, כדי לתת מענה טיפולי מניעתי לילדים צעירים שנפגעו בקו הראשון של האירועים. מודל חדש זה גובש בעקבות הטבח, לשם התערבות מניעתית קצרת מועד, ממוקדת חוויה ומבוססת התקשרות, עבור ילדים צעירים נעמה קרויזר, עינת שקד ונטע עופר שעברו טראומה המונית. כותבות על מודל של התערבות המגייסת את כוחות הריפוי הטבעיים הקיימים בנפשו של הילד ובמערכת ההתקשרות, כדי לאפשר לו להמשיך בהתפתחות תקינה ובחיים רגשיים מלאים ובריאים. המודל נותן מענה לשתי סוגיות שנדרשו למענה דחוף וייחודי בעקבות הטבח – רגשות האימה של הילדים בעקבות הסכנה המוחשית שחוו וערעור הביטחון ההתקשרותי שלהם עם סביבתם – תוך כדי שמירה על עקרונות מבוססי מחקר .CPP שהנחו את המטפלות בשיטת כותבת במאמרה על אובדן ושכול אצל ילדים ד"ר רונית שלו באוקטובר, כפי שהם נתפסים על 7 שהתייתמו בעקבות טבח ידי ילדים. היא מציגה מודלים שונים להתמודדות ומציעה כלים לתמיכה בהם. בלב הסערה שעוברת על אנשי מקצוע נמצאים גם אנשי ונשות , מנהל בית הספר העל יסודי "יחד" במודיעין, שגיב אלבז החינוך. מספר על הטלטלה שחוו הוא, צוות המורים ותלמידיו בעקבות המלחמה. על מותם של בוגרי ובוגרות בית הספר ושל בני משפחה של צוות התיכון, ועל ההתמודדות שלו עם הרצון לתת מקום לאבל ולאובדן האישי והקהילתי בד בבד עם החזרת בית הספר לשגרת לימודים ולעשייה חינוכית. מאות אלפי תושבים ועשרות קהילות פונו מבתיהם בשל פרופ' אשר בן-אריה ויולי המלחמה בדרום ובצפון. מאמרם של עוסק בהיבטיה הייחודים של הטראומה הנוכחית כתאין מאיר עבור קהילות מפוזרות ומציע דרכים להתמודדות עימה. מתייחס לילדים שנמצאים במצבי חירום ד"ר עינב לוי מאמרו של הומניטריים ובמצבי הגירה כפויה (עקירה), ובמקרה הישראלי

– ילדים מפונים. הוא סוקר את תמונת המצב בעולם ומתייחס בהקשרים השונים גם למצבם של הילדים בישראל. ) הם child friendly spaces( מרחבים בטוחים לילדים פרקטיקה מקובלת בעולם ההומניטרי מאז סוף שנות התשעים. פרקטיקה זו גורסת שבעת משבר יש להגן על הילדים בקהילה הנפגעת ולייצר עבורם מרחב בטוח שיאפשר לתת להם מענה כותבות על ד"ר יערה שילה ויולי חרומצ'נקו נפרד ומותאם גיל. עקרונות של מודל מרחב חינוכי-טיפולי בטוח לגיל הרך כמענה לטראומה ראשונית – מודל שהופעל לראשונה במולדובה, שאליה נמלטו ילדים מאוקראינה, והופעל מאוחר יותר בישראל בעת מלחמת חרבות ברזל, בהתאמות מקומיות. אנשי מקצוע רבים, שבעצמם נחשפו לאירועי הטבח הקשים, נאלצו להתפנות מביתם בזמן שעליהם לתת מענה למטופלים ד"ר שלהם ולנסות להפיק מכך תובנות מקצועיות. בריאיון עם משתפת עדי בן יהודה בניסיונה האישי איילת נועם-רוזנטל כאשת טיפול מכפר עזה – בהקשר הייחודי של עבודה במרחב של טראומה משותפת. בזמני מלחמה או סכסוך מזוין ילדים הם אחת הקבוצות החשופות ביותר לפגיעה מינית: במדור "מה חדש בעולם בוחנות נוי ישראלי, אילאיל לוין ופרופ' כרמית כץ המחקרי", היבטים מרכזיים של סוגיה זו: אונס ופגיעה מינית בילדים ככלי מלחמה; הסיכון המוגבר לאלימות מינית בתוך הקהילה לאחר סכסוך מזוין וההשלכות של פגיעה מינית בהקשר של סכסוך כזה. אל לנו לשכוח לעולם, שנוכל למצוא משמעות לחיים גם אל מול מצב ללא מוצא, אל מול גורל שאין לשנותו. שכן זו ההזדמנות להגשים במיטבו את הנעלה בערכים, משמע להמיר טרגדיה אישית בניצחון, להפוך קושי עז להישג אנושי. 1 (ויקטור פרנקל) נסיים בתקווה לסיום המלחמה ולהשבת כל החטופים במהרה. בתקווה שהחברה הישראלית – ובתוכה ילדים, משפחות ואנשי מקצוע – תשכיל לגייס את תעצומות הנפש האנושית כדי להתאושש מהמשבר הגדול שחוותה ולמנף את הטרגדיה האישית והחברתית ואת הקשיים – לצמיחה, התפתחות והתקדמות. אנו מקוות שתמצאו בכתוב עניין, תועלת ומשמעות. בתקווה לימים טובים ושקטים, טלי ויפה

1 הוצאת דביר. האדם מחפש משמעות, מבוא ללוגותרפיה .)2022( ויקטור פרנקל

I נקודת מפגש 5