מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025

רמוע אדנ םע ןויאירב רזואה-ןמדירפ לג

ייעודית במגזר הערבי לגילאי שנתיים עד שמונה, אבל היא נמצאת בסחנין. בירושלים עצמה יש מסגרת נוספת שמקבלת ילדים קטנים, אבל גם שם יש בעיה – ילדים שנכנסו בגיל שלוש נשארו עד גיל שש, ואז עברו לפנימיות בלי שנמצא להם פתרון משפחתי. אנחנו עושים מאמצים למצוא להם משפחות, אבל זה לא פשוט – במקרים רבים קרובי משפחה אינם יכולים לקחת אליהם את הילד, ואין די משפחות אומנה מתוך המאגר.

הגיוס כולל פנייה עצמאית של משפחות או גיוס יזום על ידי הארגונים באמצעות פעילויות כגון ערבי חשיפה. כאשר יש ילד הזקוק למשפחת אומנה ולא נמצאו קרובים אשר יוכלו לקחת אותו לאומנה, נערכת בדיקה של פרופיל הילד כדי למצוא לו משפחה מהמאגר וליצור התאמה מיטבית בין צרכיו למאפייני המשפחה הפוטנציאלית. בישראל קיימות אוכלוסיות עם מאפיינים שונים המציבים אתגרים ייחודיים למסגרות האומנה. אחת מהן היא אוכלוסיית תושבי מזרח ירושלים, אזור שבו שירות האומנה מתמודד עם אתגרים הנובעים מהרקע התרבותי, החברתי והפוליטי של האזור. כדי להבין לעומק את האתגרים והמאפיינים של האומנה במזרח ירושלים, שוחחנו עם נדא עומר, עובדת סוציאלית בעלת תואר שני, המשמשת רכזת השמות וסידור חוץ-ביתי באזור מאז . נדא אחראית על כל הסידורים החוץ-ביתיים במזרח 2019 העיר, ופועלת מתוך אמונה עמוקה בזכותם של כל הילדים לגדול בבית חם ואוהב. אני מאמינה שלילד צריך להיות בית, ילד צריך להתחנך בבית, היא אומרת. שתהיה לו משפחה,

מהם לדעתך הגורמים למחסור במשפחות אומנה במזרח ירושלים?

יש כמה סיבות עיקריות למחסור במשפחות אומנה במזרח ירושלים, חלקן קשורות למגבלות בירוקרטיות וחלקן נובעות ממציאות החיים במקום: 1 . אף על פי שמבחינה מוניציפלית יש אזורים שמוגדרים כחלק מירושלים, כגון כפר עקב ושועפט, בפועל הם נמצאים מעבר לגדר ההפרדה. המשמעות היא שמשפחות שגרות באזורים האלו אינן יכולות לשמש משפחות אומנה. רק בקיץ האחרון הצלחנו, לאחר ארבע שנים של עבודה אינטנסיבית, לאשר לכפר עקב לשמש אזור שבו משפחות יכולות לקחת חלק במודל אומנת קרובים, ואני מאוד גאה בכך. זה היה צעד משמעותי, אבל הוא רחוק מלהיות מספק. עדיין אומנת מאגר – שהיא קריטית למציאת פתרונות לילדים ללא קרובי משפחה – אינה מאושרת באזורים האלו. במקרים רבים מדובר במשפחות שמבחינה אחרת מתאימות לחלוטין. לדוגמה, זוג הורים עם יכולות טובות אינם יכולים לשמש משפחת אומנה רק בגלל מקום המגורים שלהם. זה מצמצם מאוד את מאגר המשפחות האפשריות, ואני חושבת שזה פוגע בטובת הילדים. 2 . תנאי הקבלה למשפחות אומנה לעיתים קרובות אינם מתאימים למאפיינים של האוכלוסייה במזרח ירושלים. למשל, אחד התנאים הוא שהמשפחה תחזיק בתעודת זהות ישראלית. הבעיה היא שבמזרח ירושלים יש הרבה משפחות מעורבות – בני זוג מתחתנים עם אנשים מהשטחים או מירדן, כך שלא כל המשפחה מחזיקה בתעודת זהות ישראלית. התוצאה היא שמשפחות רבות, שיכולות להיות תומכות ואוהבות, נפסלות אוטומטית. 3 . שנות לימוד– מציבה קושי. 12 – גם דרישת ההשכלה אומנם בקרב הדור הצעיר במזרח ירושלים רמת ההשכלה בעלייה, אך רוב האנשים שפונים לאומנה הם מבוגרים

אילו סוגיות ואתגרים מרכזיים עומדים היום לפני תחום האומנה במזרח ירושלים?

האמת היא שהנושא המרכזי הוא מחסור במשפחות אומנה. מדובר על בעיה כלל-ארצית, אבל במזרח ירושלים היא חמורה במיוחד. כאשר ילדים מוצאים מהבית בחירום הם מועברים למסגרת של אומנת חירום המיועדת לתת מענה מיידי – עד שיימצא פתרון קבוע. כאשר הם נשארים שם זמן רב, בעיקר תינוקות וילדים צעירים, נוצרת בעיה של ממש. אומנת חירום אמורה להיות מוגבלת בזמן, אבל המציאות היא שמציאת משפחות אומנה קבועות היא אתגר גדול, בייחוד עבור ילדים מתחת לגיל שש. אותם אי אפשר להעביר לפנימיות אלא חייבים למצוא עבורם מסגרות מותאמות יותר, ובגלל המחסור במשפחות, הם נשארים זמן רב במצבים זמניים.

כמה זמן ילדים במזרח ירושלים נשארים באומנת חירום?

יש ילדים במזרח ירושלים שנמצאים באומנת חירום אפילו שלוש כדי לתת לכך מענה, נפתחה לפני כשנה מסגרת 1 או ארבע שנים.

1 המלצת חוק האומנה היא על שהות באומנת חירום עד שלושה חודשים ולא יותר משישה חודשים.

נקודת מפגש I 24