מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025
ןלפק תימולשו טלבנזור בדנ ,ןמסינא רדא
והתנהגות נוקשים, וכן התבדלות מהחברה הישראלית הכללית על ידי התמקדות בלימודי קודש ("חברת הלומדים") ואי-גיוס ). בני נוער הגדלים בחברה החרדית 2011 ,' לצה"ל (פאס ואח וחורגים מהנורמות המקובלות בה עלולים למצוא את עצמם נפלטים ממערכת החינוך ואף מתנתקים מהמשפחה ומהקהילה ) – בשל 2002 , ; יוגב ואסף 2019 , ; וייסבלאי 2018 , (הורוביץ הקושי של החברה החרדית להכיל אותם וחשש המשפחה מהשפעת התגובה הקהילתית על המשפחה כולה. הם עלולים למצוא את עצמם בסיכון להידרדרות בשל קשיים במסגרת הלימודית, חריגה מכללי הלבוש והצניעות, העדפה מינית או ;2020 , ; סבן 2019 , שאלות על אורח החיים החרדי (וייסבלאי .)2019 ,' קלי ואח . במאפייני סיכון של המשפחה והפרט הנדבך השני קשור ) מציינים כי שיעור בני הנוער המוכרים 2011( פאס ואחרים לרווחה ברשויות החרדיות גבוה מעט יותר משיעורם ביישובים יהודיים לא חרדיים. באופן דומה למצב בחברה הכללית, פגיעות מיניות וחשיפה לאלימות או טראומה הן גורמי סיכון משמעותיים המושפעים גם מהמצב הסוציו-אקונומי, ובחברה החרדית – גם ) ציינה כי במקרים 2020( מהמודעות הנמוכה לנושאים אלו. סבן רבים לנערים ולנערות מהחברה החרדית שנפגעו מינית אין דרך לדבר על הנושא עם משפחתם ולקבל תמיכה, ומצב זה עלול לתרום לנשירה. יתר על כן, כאשר הטראומה או הפגיעות שחווים בני הנוער אינן זוכות להכרה על ידי החברה החרדית, ולעיתים נעשות על ידי בעלי סמכות ואנשים מכובדים בחברה, החוויה מהווה לעיתים קרובות זרז לביקורת ולדחייה של החברה כולה, ולסירוב לקבל את דרישותיה. מקומם של מאפיין ייחודי נוסף של החברה החרדית הוא . משפחות של חוזרים בתשובה החוזרים בתשובה בקהילה מוצאות את עצמן לעיתים בשולי הקהילה, מה שעלול להוביל לבעיות בקשר בין הילד להורים: ההורים אינם מכירים את הדרישות של מערכת החינוך החרדית ואת הקושי בלימודי קודש במשך שעות ארוכות, או שהם חשים אכזבה וכישלון כאשר הילד דוחה את הבחירה שלהם להצטרף לחברה החרדית. לעיתים קרובות הילדים עצמם מרגישים דחויים על ידי החברה החרדית בשל הסטטוס של המשפחה כחוזרים בתשובה. במחקר שנעשה בקרב נוער חרדי בסיכון בירושלים נמצא כי שיעור גבוה מבני הנוער באו ממשפחות של חוזרים .)2021 ,' בתשובה (שהינו-קסלר ואח אנשי מקצוע שתיארו את הסיבות לנשירה בקרב בני נוער מרקע חרדי, המגלים עניין בהשתלבות בחברה הכללית, הגיעו ) – על 2018( למסקנות דומות לאלו המתוארות על ידי הורוביץ הסיבות העיקריות של בגירים ליציאה מהחברה החרדית: מרבית היוצאים מהחברה החרדית בוחרים בכך בשל הרצון בהגשמה אישית או בשל ביקורת על החברה החרדית, וחלקם בוחרים לצאת בעקבות טראומה או אובדן אמונה.
חמש שנים לאחר מכן, כשכבר הייתי מנכ"ל "יוצאים לשינוי", פגשתי בה שוב, ב"סלון" – המרכז הקהילתי של "יוצאים לשינוי", המיועד ליוצאי החברה החרדית – חיילת משוחררת עם חלום להתקבל לאוניברסיטה. כשהיא שיתפה במסע שלה מאז, עלה בי שוב התסכול שמציף אותי בכל פעם שאני פוגש צעירים וצעירות מרקע חרדי נורמטיבי, שהוסללו על ידי החברה ומערכת הרווחה למסגרות הסיכוניות. המסלול הלא נתפס שלהם כל הדרך למטה, כדי לנסות ולטפס שוב למעלה, אל העולם הנורמטיבי שממנו יצאנו למסע. הסללה מיותרת, שמציבה אותם בנקודת פתיחה קשה בדרכם למימוש הפוטנציאל שלהם. צעיר אחר עם סיפור דומה אמר לי פעם ש"כשאנשים טובים מביאים אותך למסגרת של נוער בסיכון, אתה מאמין להם שזהו מקומך". מעבר למחיר הקשה שאותם צעירים נאלצים לשלם על כך, אנחנו, כחברה ומדינה, משלמים הרבה יותר. בשנים האחרונות יש התייחסות רבה לנוער החרדי הנושר – אותם בני נוער שאינם הולכים בתלם המותווה להם בחברה החרדית ופועלים בדרכים שבחברה אחרת אולי היו נחשבות לנורמטיביות, אך בחברה החרדית נתפסות כלא לגיטימיות וכגורמי סיכון. אלו עשויים להיות בני נוער המעוניינים להישאר בחברה החרדית ורואים בעצמם חלק ממנה, אך אינם מסתדרים במסגרות הקיימות. לעומתם, יש בני נוער שהיו מעוניינים למצוא דרכים להשתלב בחברה הכללית, והם במוקד המאמר הזה. ) מראים כי 2022/2023( נתוני משרד החינוך לשנת תשפ"ג שיעורי הנשירה של תלמידים ממסגרות החינוך החרדי גבוהים מבכלל קבוצות האוכלוסייה בארץ: שיעור הנשירה ממסגרות חינוך חרדיות גדול פי שניים משיעורו בחינוך הממלכתי היהודי. שיעורי הנשירה מוסברים, בחלקם, במעבר של הבנים ללמידה בישיבות, והוא קשור לאורח חיים ולאו דווקא לנשירה מלימודים. מתלמידי כיתות ז'-י"ב 2.5%( 4,000- עם זאת, בשנת תשפ"ג כ שהתחילו ללמוד) בחינוך החרדי היו רשומים ככאלה שנשרו מכלל 44% ואינם לומדים במסגרת חלופית. אלה מהווים ) בחינוך העברי שאינם לומדים במסגרת אחרת 9,250( הנושרים .)5.20 , לוח 2024 , (המועצה לשלום הילד תופעת הנוער החרדי הנושר מורכבת משני נדבכים: הנדבך הראשון בנוי על מאפייני החברה החרדית, והשני בנוי על מאפייני המשפחה והפרט. לעיתים הדברים קשורים ביניהם. בחברה הכללית ישנם מסלולים רבים הנחשבים נורמטיביים, וניתן להתאימם לנטיות בני הנוער. בחברה החרדית קיים מסלול ), הכולל קודי לבוש 2002 , נורמטיבי אחד בלבד (יוגב ואסף נשירה מהחברה החרדית – סיבות ונתונים
נקודת מפגש I 30
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker