מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025

ןלפק תימולשו טלבנזור בדנ ,ןמסינא רדא

והעצמה קהילתית. מעטפת זו יכולה להינתן בשני מעגלים: בקהילה, תוך כדי שימוש במסגרות קיימות של קידום נוער או של הרווחה, ובמסגרת חוץ-ביתית המותאמת לבני נוער שאינם יכולים להישאר בבית ההורים. אפשר ליצור מעטפת תמיכה ותגבור שתשלב את היוצאים במוסדות חינוך כלליים (על כל הסקאלה הדתית, בהתאם לבחירתם), ולקטינים שזקוקים לכך תינתן גם מסגרת לינה בכפרי נוער. 2 . ויצירת מענה פרטני וקבוצתי המאפשר תמיכה בהורים לחזק את יכולתם של ההורים להכיל את ילדיהם ואת הבחירות שלהם, גם כאשר אלה אינן תואמות את אורח חייהם ואת המסלול הנורמטיבי בחברה החרדית. תמיכה זו כמנגנון נדרשת גם כאשר בני הנוער נשארים בקהילה וגם אם הילדים אינם יכולים לחזור גישור בין ההורים לילדיהם לביתם, כדי ליצור מערכת יחסים הדדית חיובית על אף הפערים בין הצדדים ורצונותיהם. מנגנון כזה קיים בתוכניות אחרות, כגון תוכנית "בשבילי" לצעירים בסיכון או "בית דרור" לבני נוער להט"ב. 3 . יצירת נוהל ייעודי לטיפול בבני נוער מרקע חרדי . נוהל כזה חיוני המעוניינים בהשתלבות בחברה הכללית כדי להעניק מענה מותאם לאוכלוסייה זו, שכאמור מסווגת היום תחת קטגוריה לא מותאמת של "נוער חרדי נושר" או "נוער בסיכון". נערים ונערות אלה אומנם נמצאים במרחב סיכוני, אך מתן מענה מניעתי הולם שתואם את צורכיהם יאפשר להם להמשיך לנהל אורח חיים נורמטיבי ולממש את הפוטנציאל הרב הטמון בהם, מבלי להידרדר למצבי קצה. מענה זה דורש גם התייחסות לאפוטרופסות חוקית ולקשר בין הקטין להורה, בייחוד במקרים שההורים מתנגדים לבחירתם של ילדיהם בדרך שאינה נתפסת כנורמטיבית בחברה החרדית.

עניין בלימודים לבגרות או גיוס לצה"ל, ורצון להשתלב בחברה הלא-חרדית; • לקויות למידה וקשיים במערכת החינוך החרדית. בני נוער אלו עלולים למצוא את עצמם ללא מענים בקהילה או במערכת החינוך, נפלטים ממערכת החינוך החרדית ואף מנותקים ממשפחתם, בשל חשש המשפחה מהתגובה הקהילתית או מהיעדר כלים להתמודדות. היא של בני נוער בעלי מאפייני סיכון הקבוצה השנייה "קלאסיים", כגון רקע של קשיים בתפקוד ההורי, חוסר תפקוד הורי, אלימות במשפחה או פגיעות מיניות בקהילה או במשפחה. החוויות שעברו בני נוער אלו, היעדר ההבנה בקהילה החרדית והיעדר המענים המתאימים, גורמים לעיתים לאובדן אמון בחברה החרדית כולה ותורמים לרצון לעזיבתה. לא ידוע מה חלקה של כל קבוצה בתוך כלל בני הנוער החרדי הנושרים, אך מהנתונים עולה כי שיעורי הנשירה בחינוך החרדי גבוהים באופן עקבי מבקרב שאר קבוצות האוכלוסייה בישראל. שיעורי נשירה אלו נשארים גבוהים למרות העלייה בשנים האחרונות במסגרות חינוך חרדיות "רכות", המיועדות לבנים הנושרים מעולם הישיבות הרגיל, שההקפדה בהן על .)2024 , קוד ההתנהגות והלבוש החרדיים נמוכה יותר (מלחי התמונה המתקבלת מכלל המידע מראה כי בקרב בני הנוער יש שיעור גבוה של בני נוער שאינם מעוניינים בהמשך לימודים במסגרות חרדיות, והם מחפשים מסגרות המאפשרות השתלבות בחברה הכללית. לאור המידע שנסקר במאמר זה, אנו ממליצים לפעול בשלושה מישורים עיקריים כדי ליצור מענה מותאם לקטינים מהחברה החרדית המעוניינים בהשתלבות בחברה הכללית: 1 . יצירת מעטפת משלימה לבני נוער מרקע חרדי המעוניינים , מעטפת הכוללת מענים בהשתלבות בחברה הכללית לימודיים ורגשיים, שתתאים לצורכיהם ותהיה גשר בין החברה שממנה הם באים ובין החברה הכללית, מסגרת שתאפשר להם לשהות בקבוצת השווים להם ותספק להם תחושת שייכות וביטחון. מעטפת זו תכלול תגבור לימודי שנות לימוד, אבחון לקויות למידה וטיפול בהן, 12 והשלמת מענים רגשיים, העשרה וחיזוק מעגלים חברתיים בקרב בני הנוער. מודל חינוכי דומה נבנה לשילוב של בני נוער "עולים חדשים" במוסדות לימוד (לדוגמה, חוות הנוער הציוני). אנו סבורים כי הדגש במסגרת כזאת צריך להיות על שילוב הדרגתי בחברה הכללית, השלמת פערי השכלה, רכישת מיומנויות ואסטרטגיית למידה, מתן כלים למיצוי פוטנציאל

נקודת מפגש I 32