מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025

רנלק הקימו יכדרמ ןב ילרוא ,ךלמילא-ולש ילט ,רכב תאיל

במסגרת בניית התוכנית הטיפולית – מסגרת הטיפול: 2 שלב נקבע לכל משפחה מספר המטפלים והשעות הטיפוליות, וסוגי המענים הטיפוליים. הטיפול ב"גשר לקשר" מסובסד על ידי עיריית אשדוד ומשרד הרווחה, ועל ההורים לשלם השתתפות עצמית. יש לכך כמה מטרות: יצירת אחריות אישית בקרב ההורים ויצירת תהליך מקביל בין המאבק ובין הטיפול – כשם שהם משלמים עבור המשך המאבק המשפטי והזנתו, הם ישלמו עבור תהליך הטיפול לשם החלמת המשפחה. עבור כל משפחה נבנית תוכנית – התוכנית הטיפולית: 3 שלב טיפול ייחודית לצרכיה, בהתאם למוקד הבעיה ובהתחשב בדינמיקת היחסים בין ההורים על פי הסיווג הזה: הכוונה למשפחות מעורבות יתר של הילדים בקונפליקט ההורי: שבהן זוהתה מעורבות גבוהה של הילדים בסכסוך ההורי, לדוגמה: עדות לריבים קולניים, מסרים שליליים על ההורה האחר, שיתוף הילדים במידע לא מותאם, שימוש בילדים לריגול וכדומה. משפחות פגיעות בקשר הורה-ילד על רקע הקונפליקט ההורי: שבהן זוהתה פגיעה משמעותית בקשרים בין הורה לילד או בין אחים בעקבות סכסוך הגירושין. פגיעה זו יכולה לנוע מהידרדרות מתונה ביחסים ועד לנתק מוחלט ומתמשך בין הורה לילד. עבודה עם משפחות אלה כוללת תחילה הערכה של הגורם לפגיעה בקשר (הסתה / מעורבות הילד בסכסוך, דפוסי הורות פוגעניים או שילוב של השניים). במקרים אלו נקיים הדרכת הורים נפרדת ומשותפת לסירוגין. הכנסת הילדים אל חדר הטיפולים תיעשה לאחר שנוודא כי ההורים זנחו את שפת המאבק וביכולתם להתמקד בטובת הילד. יצירת היכרות ובניית קשר בין הורה לילד: הכוונה הבניית קשר: למשפחות שבהן לא הייתה היכרות או קשר בין אחד ההורים לילד לאורך השנים. תוכנית הטיפול תכלול בניית נרטיב משותף עם ההורים, מפגשים פרטניים עם הילד לשם רכישת אמון במטפל, מפגשים דיאדיים של כל הורה עם הילד, ומפגשים משותפים עם שני ההורים והילד כדי שההורה הדומיננטי יעניק לילד את ברכתו לקשר החדש עם ההורה הלא משמורן. ישנה חשיבות רבה מידת הריאקטיביות והעוינות של ההורים: לכך שההורים ישבו יחד בהדרכה הורית, הן כדי למנוע פיצולים ובריתות עם המטפל והן כדי להעביר להם את המסר שהזוגיות הסתיימה אך ההורות נמשכת ודורשת שיתוף פעולה. לעיתים תיעשה עבודה טיפולית נפרדת עם כל אחד מההורים – עד שיהיו מסוגלים לשבת יחד. ישנן סיבות מגוונות לסיום טיפול – – סיום הטיפול: 4 שלב השגת היעדים, חוסר שיתוף פעולה של אחד ההורים, חוסר התמדה בהגעה לטיפול, אי תשלום. במהלך השנים הגענו להבנה

שהערכת תוצאות הטיפול ב"גשר לקשר" היא על רצף; לעיתים יהיו שינויים קלים בלבד בעמדות ההורים ובהתנהלותם, ולעיתים יהיו שינויים מרחיקי לכת הכוללים שיפור של ממש בקשר בין ההורה לילדיו. ישנה חשיבות מכרעת ליכולתו של המטפל לזהות ולהחזיק תוצאות חיוביות גם אם הן חלקיות, הן עבור המטופלים והן עבור המטפל עצמו. לדוגמה, הורים שסירבו לשבת באותו החדר, והאם סירבה לשתף את האב בתכנון חגיגת בר המצווה – בתום הטיפול הוזמן האב לאירוע של הבן יחד עם הוריו (סבא וסבתא), ואף צולמו תמונות משפחתיות משותפות. הקונפליקט בין ההורים לא הסתיים, אולם היה רגע של נחת לילד, שהוריו הצליחו להניח את "המלחמה" בצד ולשתף פעולה. מודל "גשר לקשר" מורכב משלושה חלקים: במודל עוסק בהתרשמות מקצועית מההורים החלק הפסיכולוגי ומהילדים בדבר כוחות וקשיים, רמת מובחנות וויסות, קשר בין חוויות ילדות ובין התפקוד כיום ובניית תוכנית טיפולית מתאימה. נוגע לשני היבטים: נקודת המבט המערכתית החלק הסוציאלי על המשפחות בתהליך הגירושין, וזיהוי קואליציות ובריתות של בני המשפחה. נוסף על כך, נבנה שיתוף פעולה מערכתי בין צוות "גשר לקשר" ובין צוות סדרי דין, וכן שילוב של גורמי טיפול מחוץ למחלקת הרווחה. נוגע לכך שהמשפחות מופנות אל "גשר לקשר" החלק המשפטי דרך ערכאות שיפוטיות אשר מפקחות על התהליך הטיפולי, לעבודה טיפולית סמכותית בתוך חדר הטיפולים ולשיתוף פעולה עם צוות סדרי דין. כל אחד מחלקי המודל בא לידי ביטוי בעקרונות העבודה הטיפולית של "גשר לקשר": מרבית ההורים מגיעים לתהליך העיקרון הראשון – "חוק וסדר": מתוך הכרח, על ידי הערכאות השיפוטיות. הם נתונים בשיאה של סערת הפרידה הזוגית ובתחילתו של המאבק המשפטי, ומתנגדים לפגוש את ההורה השני ולשתף פעולה. לשם הצלחת ההליך יש צורך בשיתוף פעולה בין שלושה גורמים: ערכאה שיפוטית, עו"ס לסדרי דין, ומטפלים ב"גשר לקשר". יש לציין כי התקיימו כמה מפגשים בין מנהלת התחנה לטיפול זוגי ומשפחתי ורכזת סדרי דין ובין צוות השופטים והדיינים בעיר אשדוד – כדי להסביר על המודל ולתאם ציפיות. העו"סים לסדרי דין הם החוליה המקשרת בין המרחב הטיפולי ובין המרחב המשפטי באמצעות העברת דיווחים שוטפים עקרונות בסיסיים של המודל

נקודת מפגש I 42