מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025

רשקל רשג

ככל שסכסוך הגירושין העיקרון הרביעי – "קורת גג אחת": בעצימות גבוהה מתמשך, ויש מעורבות של הילדים, נראה מעורבות של גורמים טיפוליים רבים. אחד החסרונות בכך הוא שריבוי גורמי טיפול בדרך כלל מעצים את הדינמיקה של הפיצול שמאפיינת את המשפחות בסכסוכי גירושין. כמו כן, אם גורמי הטיפול אינם מתמחים בסכסוכי גירושים, עלול להיווצר נזק למשפחה, שכן הטיפול הפסיכו-דינמי המסורתי אינו מתאים במקרים אלו. לכן יש חשיבות רבה לריכוז המענים הטיפוליים תחת אותה קורת גג. אנו משתדלים לתת את כל המענים הטיפוליים הנדרשים למשפחה בתחנה לטיפול זוגי ומשפחתי. במקרים מסוימים, כאשר נדרש גורם טיפול מחוץ לתחנה (למשל, טיפול פסיכיאטרי או טיפול פסיכולוגי לילד), נקיים עימו קשר שוטף והוא יוזמן להתייעצויות מקצועיות אשר מתקיימות במ ִִנהל הרווחה.

לערכאה השיפוטית. כך הם שומרים על המרחב הניטרלי של הטיפול, ולא מאפשרים להורים לעשות שימוש בטיפול ובתכניו במהלך הדיונים המשפטיים. תרומתה של הערכאה השיפוטית מתבטאת בפיקוח על התמדת ההורים בהליך הטיפולי, בהענקת חיסיון לתכנים הטיפוליים (מטפל ב"גשר לקשר" לא יוזמן לתת עדות בבית משפט) ובהחלטות בהירות על זמני שהות, המחייבות את ההורים. במקרים שבהם אין מעורבות של עו"ס סדרי דין (לעיתים בית משפט מפנה ישירות אל "גשר לקשר") ועולה צורך בכך, צוות התחנה יפנה לערכאה השיפוטית, בתיאום של רכזת סדרי דין, ויבקש למנות עו"ס סדרי דין. לאחר העיקרון השני – "תפירת חליפה ייחודית לכל משפחה": תהליך אבחון ראשוני תגובש תוכנית טיפול ייחודית שנותנת מענה לצרכים הייחודיים של המשפחה. התוכנית תכלול החלטות על סוג הטיפול (פרטני, משפחתי, הדרכת הורים, דיאדי), מספר המטפלים ומספר שעות הטיפול השבועיות. לדוגמה, משפחה אחת תקבל צוות מטפלים שיעניקו הדרכה פרטנית לכל אחד מההורים ושעת טיפול משפחתית עם הילדים, ואילו התוכנית עבור משפחה אחרת תכלול שעה שבועית לשיחות משותפות של שני ההורים עם מטפלת אחת. בהתאם לגמישות המודל נאפשר הדרכה הורית פרטנית גם כאשר ההורה השני אינו משתף פעולה. לפי הגישה המערכתית, יש אפשרות ליצור שינוי גם אם רק אחד מההורים מגלה אחריות ומשנה את דרכי התמודדותו עם האתגרים. כמו כן, נשקול שילוב של הילדים במערך הטיפולי על ידי טיפול דיאדי, מפגשים פרטניים עם הילדים ושימוש בכלים טיפוליים מותאמים, כגון מטבח טיפולי, קלפי טיפול, משחקי תפקידים ועוד. חשוב לציין שהכנסת ילדים לחדר הטיפול תתרחש לאחר שהצוות המטפל יתרשם כי ההורים זנחו את שפת המאבק והם בשלים למפגשים עם הילדים. קיום הערכות שוטפות העיקרון השלישי – "יד על הדופק": ובקרה על התקדמות התהליך הטיפולי באמצעות ישיבות משותפות של כל גורמי הטיפול במשפחה, ולעיתים גם ההורים יוזמנו. הישיבות מתבססות על שיתוף הפעולה בין צוות סדרי דין לצוות "גשר לקשר". אחת התוצאות של ועדה כזאת יכולה להיות, לדוגמה, גיוס מחדש של ההורים לטיפול או לשינוי של התוכנית הטיפולית. עיקרון זה כולל גם הקפדה על קיום הדרכות והתייעצויות מקצועיות שוטפות עם המדריכות של הפרויקט. מטרת ההדרכות – לתת למטפלים מרחב מקצועי בטוח להתלבטויות, וכן לוודא שמאתרים בזמן אמת תקיעויות ורגרסיות בדינמיקה המשפחתית.

מורכבות הסיטואציה הטיפולית ב"גשר לקשר" והתמקמות המטפל

למפגשים הטיפוליים במסגרת פרויקט "גשר לקשר" יש אפיונים ייחודים הדורשים מהמטפל התמקמות משתנה מול המטופלים. יש כמה פרמטרים המשפיעים על העמדה של המטפלים במהלך הטיפול: 1 . דפוסי התקשורת הזוגית שאפיינו את המערכת הזוגית

טרום המשבר ולאורך שנות נישואיהם. 2 . קווי האישיות של כל אחד מההורים.

3 . רמת הקונפליקט שהייתה בעת הגיעם של ההורים לטיפול. 4 . יכולת הוויסות הרגשי של כל אחד מההורים, המשפיעה על יכולתם לעסוק במטרת הטיפול שהיא התקשורת ההורית והתמקדות בצורכי הילדים - ולא במשקעים שנצברו במהלך השנים. נוכח הניסיון שהצטבר בעבודה עם הורים שטופלו ב"גשר לקשר", אפשר לסמן כמה היבטים, מחשבות ותובנות המשפיעים על דרכי הטיפול: 1 . הורים רבים מתקשים לשהות במרחב טיפולי. מייד עם כניסתם לחדר משתחזרים באופן אוטומטי תפקידים, רגשות ואופני התנהגות שהיו חלק ממהלך חייהם המשותפים. לנו, המטפלים, הזיהוי הראשוני של ההעברות וההשלכות המדוברות הוא בעל משמעות ודורש התייחסות והבהרה

I נקודת מפגש 43