מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025

iStock

יעל עובדיה ועפרה בן-מאיר היא סטודנטית לתואר ראשון בעבודה יעל עובדיה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. היא מנהלת קמפוס חרוב עו"ד עפרה בן-מאיר לילדים ורכזת תוכניות חוק ומשפט במכון חרוב.

'את משקרת!' הייתי צריכה לריב מה הפוגעים אמרו לך בעימות? איתם. אני לא מצליחה להבין עד היום, למה אני צריכה להיות מולם? התפקיד של מערכת אכיפת החוק להיות מולם, לא שלי, הנפגעת. אחד מהם אמר שהוא לא מכיר אותי בכלל. אני אוזרת אומץ, אני לא בוכה – הייתי מאוד מנותקת שם. עשיתי מה שצריך לעשות. הייתי צריכה לשכנע אותו, כמו בהצגה, שהוא מכיר אותי. הוא נשלח להגן על חפותו, ואני נשלחת – לא להוכיח את צדקתי אלא להכשיל אותו. להיות חלק מהצוות המשטרתי, שזה בכלל לא אמור להיות המקום שלי כנפגעת. , לאחר 15 אלה דבריה של ר', שעברה עימות בחקירה בגיל שמנהל עמותה שבה התנדבה ואדם נוסף פגעו בה מינית. עימות במשטרה הוא הליך חקירה שבו שני אנשים, לרוב מתלונן וחשוד, נפגשים פנים אל פנים בחדר החקירות כדי לאמת את גרסאותיהם בנוגע לאירוע שהוליך לחקירה. מטרתו להביא לחקר האמת באמצעות יצירת עימות ישיר בין הצדדים, וצפייה בתגובותיהם ובהתנהגותם. ואולם בכל הנוגע לקטינים, העניין קריטי ומורכב במיוחד, שכן ילדים נפגעי עבירה נתונים במצב רגיש ביותר בשל השתייכותם לשתי קבוצות סיכון – הן ילדים והן נפגעי עבירה. גילם ותלותם במבוגרים הופכים אותם לפגיעים יותר. הם חשופים לטראומה המכונה "קורבנות משנית", שנובעת מהיעדר היכרות עם ההליך הפלילי, חוסר במידע, חוסר רגישות של גורמים מערכתיים כלפי הילד, איבוד זמן וכסף של כל המעורבים בהליך, ופגיעה בפרטיות ובביטחון של הילד (גל .)2002 , ווינדמן

מהו הרציונל מאחורי הפרקטיקה של העימות?

• עימות נתפס ככלי יעיל לחשיפת שקרים חיפוש האמת: וסתירות בגרסאות, בהנחה שהפוגע יתקשה לשמור על גרסה שקרית כאשר הוא מתעמת ישירות עם הקורבן.

I נקודת מפגש 51