מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025

ריאמ-ןב הרפעו הידבוע לעי

• קיום עימות עשוי להרתיע פוגעים פוטנציאליים הרתעה: מביצוע עבירות, בידיעה שגרסאותיהם עלולות להתערער במהלך עימות עם הקורבן. • עימות עשוי לחסוך זמן ומשאבים קידום יעילות החקירה: בחקירה, לספק תמונה ברורה יותר של האירוע ולאפשר זיהוי של כיווני חקירה רלוונטיים.

של חוקים ותקנות המיועדים להגן עליהם, ויש לכך השלכות נפשיות חמורות. לנוכח ממצאים אלה עולה הצורך בבחינה מחודשת של פרקטיקות הנהוגות בהליך הפלילי, ובכלל זה העימות המשטרתי, בייחוד כשמדובר בקטינים, מתוך שקילת התועלת הראייתית אל מול הנזק הפוטנציאלי לרווחתם הנפשית של המעורבים. לצורך כתיבת מאמר זה שוחחנו עם עו"ד הדר עזרא וייזל, , רב בבית הספר 15 המייצגת נפגעי עבירה – כשהייתה בת שבו למדה פגע בה מינית. הדר הקליטה אותו בחשאי כשהציע לה לקיים איתו יחסי מין – ראיה ברורה וחזקה שאפשרה לה להתמודד עם פערי הכוחות הכרוכים בעימות. כשהזמינו אותי לעימות, לא זוכרת שזה הפחיד אותי… הדר: ידעתי שידי על העליונה כי יש לי הקלטה. רציתי להתעמת איתו כי ידעתי שהוא פוגע בעוד בנות… אמרתי לו הכול בפנים: איך אתה יכול להכחיש? הרי יש הקלטה… אני חושבת שזאת הייתה הזדמנות מעצימה. בעקבות דבריה עולה השאלה – מה קורה כאשר אין ראיה חותכת מהסוג שהיה בידי הדר, בייחוד במקרה מסוג זה? האם יש הכרח לעמת את הקטינה עם הפוגע שלה למרות קיומה של ראיה כזאת? יתר על כן, ככל שהתיק יעבור לבית המשפט, קטינים נפגעים עשויים למצוא עצמם מול סוללת עורכי הדין של הפוגע שיטיחו בהם האשמות קשות. ר', שנפגעה מינית בעבר וכיום היא סטודנטית לתואר שני מחקרי במשפט הפלילי, אומרת: העימות עשוי להיות מיותר במקרים שהתיק מגיע לבית המשפט. דברים צריכים להתכנס לסעיפי חוק, זו האמת המשפטית – לאילו סעיפים האמת מתכנסת. על סעיפי החוק מתווכחים בבית המשפט. למה אי אפשר לקבוע את סעיפי החוק רק לפי חומר החקירה? חומר של שעות על גבי שעות, הסברתי, ציירתי… למה אי אפשר להתבסס על מצלמות אבטחה, על פלט שיחות, על ממצאים פורנזיים? והאמת מתבררת בבית המשפט, לשם מביאים גם את נפגע העבירה – אני זוכרת שאיימו עליי בצו הבאה כי לא רציתי לבוא... יש חקירה ראשית מצד התובעת, ואז חקירה נגדית מצד העו"ד שלו, ואז חקירה חוזרת. אז למה צריך את ההליך המקדמי הזה? בפסק הדין הפנו כל הזמן לפרוטוקולים של החקירה – אף פעם לא הפנו לעימות, בהכרעת הדין, בגזר הדין, לכן אני לא חושבת שמישהו ראה אותו. כשהיום אני מסתכלת על זה

מהי התרומה המשפטית של העימות?

• תיעוד העימות עשוי לשמש ראיה בבית המשפט ראיה: – תמיכה בגרסה של אחד הצדדים או פגיעה בגרסתו של הצד השני. • עימות עשוי לחזק ראיות קיימות, חיזוק ראיות קיימות: כגון עדויות ראייה או ממצאים פיזיים, ולאפשר יצירת קשר ביניהם ובין גרסאות הצדדים. • ממצאי העימות עשויים לסייע סיוע בקבלת החלטות: לגורמי האכיפה בקבלת החלטות בנוגע להמשך החקירה, להגשת כתב אישום או לסגירת התיק. עם זאת, יש לבחון בזהירות את יעילותו של העימות. בישראל טרם נערך מחקר מקיף לבדיקת מידת תרומתו להצלחת התיק המשפטי. בעוד התועלת הראייתית של העימות אינה מוכחת, השלכותיו השליליות של הליך פלילי – ובכלל זה עימות – על מתלוננים, בייחוד קטינים, מתועדות היטב. (גלון ואחרים, מחקר שערך הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מספק תובנות מטרידות: )2022 • מהמקרים שנבדקו (תיקי תקיפה מינית חמורה 45%- ב בקרב קטינים) חוו הנפגעים "הידרדרות נפשית משמעותית" – תוצאה ישירה של ההליך הפלילי. • מהמקרים תואר ההליך הפלילי כ"חוויה לא 27%- ב מוגנת וקשה". • מהמקרים, למרות הקשיים, נחווה ההליך כמעצים, 31%- ב בעיקר כאשר נשמרה זכות הקטין להשתתפות ולעדות על פי רצונו. המחקר מדגיש את החשיבות הקריטית של מתן אפשרות לקטינים נפגעים להשתתף בקבלת ההחלטות בהליך הפלילי, בהתאם לרצונם ויכולתם. יתרה מזו, הממצאים מלמדים שלעיתים קרובות זכויות הקטינים אינן נשמרות – למרות קיומם

נקודת מפגש I 52