מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025

םיעגופל םיעגפנ םיניטק ןיב הרטשמב םיתומיע

הוא רוצה. לא נוצר מגע אבל זה יכול לקרות גם בטעות, זה נורא נורא הפחיד אותי, ישבתי מכווצת שחלילה הרגל שלו לא תיגע ברגל שלי, מאוד מאוד פחדתי. כמה ימים אחרי שחררו אותו למעצר בית, פגשתי אותו בקניון, אני זוכרת שהייתה לי כוס ביד והיא עפה. נורא נורא נבהלתי מהפנים. היום אני מתנדבת בזק"א, רואה דברים קשים - ועדיין הפנים שלו מאוד מאוד מבהילות אותי. לגבי הפוגע השני זה היה עוד יותר מבהיל, כי כשפגע בי הוא התחזה, לא הכרתי אותו עם זקן ארוך ופתאום אני רואה בנאדם שזה בכלל לא השם שלו והוא נראה מפחיד. לקח לי רגע להבין אם זה אותו בנאדם • גורמי האכיפה מחויבים לפעול על פי הנחיות מקצועיות ברורות בנוגע לביצוע עימותים, תוך שמירה על זכויות הקורבן ומניעת פגיעה בו – אך נוהלי העימות האחרונים אלו הם נהלים משטרתיים שאינם מעוגנים 1 .2014 הם משנת האבסורד הוא 2 .)2001 בחוק זכויות נפגעי עבירה (תשס"א שהנהלים אינם מתייחסים כלל לזכויות הייחודיות לקטינים. • קיימות חלופות לעימותים, כגון גביית עדויות בנפרד תוך שימוש בטכניקות חקירה מותאמות לקורבן. • יש להשתמש בעימותים בזהירות ובאופן מבוקר, תוך התחשבות במצבו הרגשי של הקורבן ובנסיבות המקרה. ובכל מקרה, מפגש בין הפוגע לנפגע צריך להתרחש עם ליווי טיפולי מקצועי וכן הגדרת סטינג מתוכנן מראש. לדברי עו"ד הדר עזרא וייזל: היום, כמייצגת קטינים, אני יודעת שמה שהכי חשוב זה לא מה עושים או לא עושים, זה איך עושים. עימות יכול להיות טוב לחקירה, אבל צריך להסביר את זה לקטין… צריך לעבוד בשיתוף פעולה עם גורם טיפולי. צריכים לשאול את הקטין לפי החוק, אבל אף אחד לא מסביר לו לעומק את הדברים. גורם טיפולי צריך לעזור לילד להגביר את חוויית השליטה. חשוב לציין:

אחורה – השתמשו בי ככלי. היו צריכים להוכיח משהו, הייתי חלק מתרגיל חקירתי. המשטרה רוצה להפליל צרכני זנות, אז הם מפעילים זונות – זה אותו דבר בעיניי.

הנזק הפוטנציאלי הנשקף מעימות:

• עימות עלול לגרום לקורבן טראומה נוספת, פגיעה בקורבן: בעיקר במקרים של פגיעות מיניות או אלימות קשה. תחושות של חוסר אונים, פחד ובושה עלולות להקשות על הקורבן להתמודד עם המפגש עם הפוגע. • לחץ רגשי, טראומה ופחד עלולים פגיעה באמינות העדות: להשפיע על יכולתו של הקורבן להעיד באופן עקבי וברור, ואף לפגוע באמינות עדותו. • במקרים מסוימים, פוגע מיומן עשוי חיזוק גרסת הפוגע: להצליח לשכנע את הקורבן לחזור בו מגרסתו או לערער את ביטחונו העצמי, ובד בבד לחזק את גרסתו שלו. • פגיעה בקורבן בעקבות העימות פגיעה בהליך המשפטי: עלולה להשפיע על התנהלות הקורבן בבית המשפט, לפגוע ביכולתו להעיד בצורה אפקטיבית ולפגוע גם בסיכויי ההרשעה. לא בכל המקרים של עימות בין הנפגע לפוגע מקבלים הקטינים ובני משפחותיהם הדרכה מקצועית לקראתו או ליווי. זאת, אף על פי שכיום ידוע וברור כי הבטחת השתתפות הוגנת בהליכים בעניינו של הנפגע חשובה במיוחד ליצירת חוויית שליטה עבורו .)2010 , בהקשר של תהליך שיקום פסיכו-סוציאלי מיטבי (גל וכך לעיתים קרובות הנפגע מיודע על העימות ומוזמן אליו רק כמה שעות לפני קיומו. , עברה תשע חקירות עד שהצליחה לשחזר בפני 15 ר', בת החוקרת את הפגיעה. במהלך החקירות היא עברה שני עימותים: רק אומרים לי שמכניסים אותו לחדר ושתהיה מצלמה… ובעימות זה הוא, ואני, וחוקר. מרוב שהחדר היה קטן, היו צריכים להזיז אותי כדי לפתוח את הדלת. אני שומעת את האזיקים, זה נורא נורא מבהיל. עוד שנייה הברכיים נוגעות אחת בשנייה ויש פחד נורא נורא גדול. את רואה אדם שהיה לו כוח וסמכות עלייך, זה נורא נורא מבהיל. שני אנשים פגעו בי, את שניהם הביאו לעימות איתי. אמרו לי להטיח בו דברים, מה הוא עשה לי. בעימות משחררים רק את הידיים והוא יכול לגעת בי, גם עם הרגל אם

לסיכום:

עימות במשטרה הוא כלי חקירתי מורכב אשר יעילותו – בחקירות בכלל, ובחקירות שבהן משתתפים קטינים בפרט

1 https://www.police.gov.il/menifa/05.300.13.013_1.pdf הטיפול המשטרתי במתלוננת על עבירות מין. משטרת ישראל – אגף חקירות ומודיעין: 2 https://www.nevo.co.il/law_html/law00/71835.htm .2001- חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א

I נקודת מפגש 53