מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025

םהוש תרשא

1 ד לחוק העונשין. 368 ועדות הפטור הוקמו מכוח חוק – סעיף חברי הוועדה הם פרקליט בכיר שמונה על ידי שר המשפטים, עו"ס מחוזי לחוק נוער וקצין נוער מחוזי. מטרת הוועדות – לבחון את בקשת עו"ס לחוק נוער, שאליו הגיע דיווח על פגיעה בקטין בידי אחראי או במוסד חינוכי, להימנע מהעברת דיווח למשטרה ומפתיחה בחקירה. הסיבות השכיחות למתן פטור הן: חשש לשלומו של הנפגע אם ייפתחו הליכי חקירה; חוסר עניין של נפגע הנתון בטיפול לדווח על מקרה ישן; חשש שהליכי חקירה יגרמו לפגיעה בקטין ובמשפחה הנתונה בתהליך שיקום; סירוב של הנפגע לשתף פעולה עם גורמי החקירה. הופץ נוהל עבודת ועדות פטור, המתווה את נוהלי 2020 בשנת 2 העבודה ואת שיקול הדעת של הוועדה. ועדות הפטור מתכנסות בכל אחד מהמחוזות אחת לחודש בקשות מדי 1,500- (לכל הפחות) ודנות בסך הכול ביותר מ שנה. ברבים מהמקרים טיפול הוועדה אינו מתמצה בדיון יחיד. הוועדה מחליטה על מתן "פטור זמני" לצורך מעקב אחר ההליך הטיפולי, ותשוב ותדון בעניינם לאורך תקופה, עד למיצוי הליך תפקיד הוועדה לוודא כי הקטין הנפגע מוגן ומטופל. 3 זה. עם הגעת דיווח לעו"ס לחוק נוער על פגיעה בקטין המקימה חובת דיווח, העו"ס שוקל אם יש מקום להעביר את הדיווח למשטרה לחקירה ולהליך פלילי או שמא יש נימוקים המצדיקים פנייה לוועדה כדי לבקש פטור מדיווח, בדרך כלל – תוך החזקת הטיפול וליווי של המחלקה לשירותים חברתיים. שיקול הדעת נתון בידי העו"ס לחוק הנוער, והוא רשאי לערוך בירורים בטרם יקבל החלטה על פנייה לוועדה. הוא יכול וצריך לשוחח בזהירות עם הקטין ולהבין את אשר אירע ואת עמדתו בעניין פנייה להליך פלילי, לשוחח עם הוריו ככל שאינם הפוגעים, עם האחאים, ולקבל מידע ממסגרות חינוכיות וטיפוליות של הקטין כדי לקבל החלטה מושכלת על הטיפול המיטבי בדיווח. אם העו"ס מחליט לפנות לוועדת פטור, עליו להגיש בקשה מנומקת (בטופס קיים ומובנה) לפטור. הבקשה מתקבלת אצל ועדת הפטור ומועברת לדיון הקרוב האפשרי. תהליך העבודה בוועדת פטור

כאמור, הוועדה מתכנסת לכל הפחות אחת לחודש ודנה בכלל הבקשות החדשות אשר התקבלו. במהלך הדיון מעיינים חברי הוועדה יחד בבקשה של העו"ס על נספחיה ומקבלים החלטה תוך דיון, ליבון ומחשבה משותפת. הרכב ועדת הפטור הוא רב-תחומי, ולא בכדי. נראה כי העיקרון המגולם בהרכב הוועדה הוא שבעניינם של קטינים נדרשת חשיבה מורכבת, מזוויות שונות המשלבות בין התפיסה המשפטית והאכיפתית ובין התפיסה הטיפולית. המטרה – להגיע להחלטה הנכונה עבור הקטין הנפגע אשר עומד תמיד במוקד ההחלטה – מה טוב ונכון עבורו, מהו הטיפול המיטבי בו. ההחלטה מתקבלת תוך שקילת מרב השיקולים הדרושים ועריכת איזונים מתאימים ביניהם. נוהל העבודה של ועדות הפטור מתווה את שיקול הדעת של הוועדה. "הוועדה תחליט על מתן פטור מלא מחובת דיווח במקרים בהם סברה כי מאזן האינטרסים מצדיק הימנעות מהעברת הדיווח למשטרה, ולאחר ששקלה, בין היתר, את הדברים הבאים: • חומרת העבירה וחומרת פגיעתה בקטין או בחסר הישע. • מידת החשש להישנותה של העבירה כלפי נפגע העבירה או כלפי אחרים, וחומרת הפגיעה הצפויה בקטין או בחסר הישע אם העבירה תשנה. בהמשך לכך, ככל שבגיליון הרישום הפלילי של הפוגע קיים מידע רלוונטי, יהווה הדבר שיקול כבד משקל בקבלת ההחלטה. • מידת החשש לפגיעה בקטין או בחסר הישע או באחרים כתוצאה מהעברת הדיווח למשטרה, וטיבה של הפגיעה האפשרית. • קיומה של דרך פעולה חלופית, טיפולית או אחרת (ולצורך כך גם הבאה בחשבון של נכונות הפוגע לקבל טיפול), שבאמצעותה ניתן למנוע, או להקטין באופן ממשי, את הסיכון להישנותה של העבירה; ומאידך, מידת החשש מפני פגיעה באפשרות הטיפולית אם יועבר הדיווח למשטרה. • עמדת הקטין או חסר הישע בשאלת העברת הדיווח למשטרה (לרבות חשש למעשה אובדני כתוצאה מכך)."

1 , ויחד עם חובת הדיווח קבע החוק את הקמתן של ועדות הפטור. 1989 . חובת הדיווח הוכנסה לחוק העונשין בשנת 1977- חוק העונשין תשל"ז 2 ד לחוק העונשין - אתר פרקליטות המדינה. 368 נוהל ועדת הפטור לפי סעיף 3 . עורכים: א' דוד וד' כנען. "2023 השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל .)2024( המועצה הלאומית לשלום הילד

נקודת מפגש I 64