מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025

ש ִִׁעוּר ב ְְּמוּגַַנּוּת

עינב לוק, איריס (מנדה) בן יעקב ואורית ברג

פעם ביכולתם לבחור מחדש בהתנהגות שמקדמת שמירה על המוגנות – שלהם ושל האדם שניצב מולם. שפ"י, השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך, אשר מוביל למעלה משלושים שנה את התחום של טיפוח כישורי חיים בקרב תלמידי מערכת החינוך, מפעיל את תוכנית "הכ"חות שבדרך" – תוכנית התפתחותית לקידום מיומנויות רגשיות חברתיות ולטיפוח רווחה נפשית, שגשוג וחוסן. את "שיעורי הכ"חות שבדרך" לומדים התלמידים אחת לשבוע לאורך כל שנותיהם במערכת החינוך, כך שמתאפשרת העמקה רגשית, באופן ספירלי, תואם גיל 1 ערכית ומעשית בששת נושאי הליבה ואינטגרטיבי, ובסגנון שמאפשר לנושאים לתמוך זה בזה, לקדם זה את זה ולשרת זה את מטרותיו של זה. בתוכנית משולבת גם התייחסות למיומנויות רגשיות-חברתיות התומכות בשמירה על מוגנות עצמית, כגון אסרטיביות, ייצוג עצמי, פנייה לעזרה ועוד, וכן מיומנויות רגשיות-חברתיות שמונעות פגיעה, כגון ויסות רגשי, אמפתיה וסובלנות. הנושא "מיניות בריאה ומניעת פגיעה מינית" משולב בשיעורי מגן ועד י"ב, והתלמידים לומדים נושא זה "הכ"חות שבדרך" מדי שנה (ארבעה עד עשרה שיעורים בשנה) כחלק מליבת מקצועות הלימוד. השיעורים ומפגשי השיח, המותאמים לשלב ההתפתחותי, מבקשים לזמן לתלמידים – הצעירים, המתבגרים והבוגרים – שיח ומידע תואמי גיל ועיבוד רגשי של החוויות ההתפתחותיות, בדגש על קבלה עצמית, חדוות גדילה ולגיטימציה לרצון להבין ולדעת – לצד הקניית היכולת לזהות הטרדה או פגיעה מינית ולהגן על עצמם מפניהן. התכנים מועברים בהנחיית מחנכי ומחנכות הכיתות, בהיותם המבוגרים המשמעותיים האמונים על שיח רגשי-חברתי בכיתות, ובליווי היועצים והיועצות. המסר הוא שאפשר ומותר לדבר על רגשות ותחושות, מותר וחשוב להביט בגופם ולשאול לגביו שאלות. עוד לומדים התלמידים, צעירים כבוגרים, שזכותם לשמור על פרטיות, להיות מוגנים ולקבל עזרה עת מישהו, קרוב או רחוק, פוגע בהם במילים, במעשים או אף בתחושה. בכיתה א' פוגשים התלמידים הצעירים סיפורים ושירים על , שגיבוריה מלווים אותם בשיח על מוגנות הגוף לצד "כיתת פלא" חדוות הגדילה. יחד עם חברי כיתת פלא – "גבי אל תיגע בי", "גדי כיף לגדול", "לב שמה לב" ואחרים – מתרגלים התלמידים קבלה עצמית וזכות למוגנות ומשננים את סיסמת הכיתה "כי הגוף שלי פלא, ואני פלא גם!" בכיתה ב' פוגשים התלמידים את "ח ַַיְְש ָָׁנִִית ה ַַב ֶֶּט ֶֶן" ומתרגלים בעזרתה גילויי אמפתיה, פנייה לעזרה ושימוש במודל "תגובה עוזרת", והמסר ברור – ילדים אינם אשמים בפגיעה של הזולת בהם. כך, לאורך השנים, מתחזקים

היא מנהלת אגף בכיר בשירות הפסיכולוגי עינב לוק ייעוצי – שפ"י. היא מנהלת היחידה למיניות איריס (מנדה) בן יעקב

ולמניעת פגיעה בילדים ובני נוער בשפ"י. היא מדריכה ארצית בשפ"י. אורית ברג

התקווה לחיים של ביטחון ומוּגַַנּוּת שזורה בכל שיעור ובכל שיח חינוכי במערכת החינוך. מטרת כל עשייה חינוכית של נשות ואנשי החינוך היא לצייד את התלמידים והתלמידות בכלים שיסייעו להם לשמור על עצמם מפני פגיעה, ויעזרו להם לבחור נכון ולהימנע מפגיעה בזולת. הכלים ניתנים במסגרת , שבו נשות ואנשי החינוך מתבקשים להציג ש ִִׁעוּר ב ְְּמוּגַַנּוּת לפני תלמידיהם דרכים ליצירת מרחב מוגן אישי, כזה שבצוק העיתים עשוי לסייע להם להיחלץ מפגיעה, למנוע פגיעה ואף להימנע מלפגוע. פגיעות מיניות אינן גזרת גורל. בכוחה של חברה להגן על חבריה וחברותיה, למנוע תרבות פוגענית של רמיסת זכויות ולקדם תרבות של כבוד לאדם ולגופו. זרעיה של התרבות שמבקשים לקדם נטמנים בינקות, באווירה משפחתית, אולם הם באים לידי ביטוי בעשייה ערכית רגשית וחברתית של מערכת החינוך – בתהליכי מודעות עצמית ולמידה רגשית חברתית הומניסטית (כבוד האדם באשר הוא אדם) ופרגמטית (בכוחי לשמור על עצמי מפני פגיעה בי ומפני האפשרות שאפגע בזולת). מערכת החינוך בישראל, בהיותה מרחב הזדמנויות חברתי, פועלת בכל דרך כדי לקדם תרבות של כבוד לאדם ולגוף האדם, תרבות שמקדמת אמפתיה וחמלה, מאמנת באסרטיביות ובהגנה עצמית ושוללת פגיעה. בכוחם של "חינוך מבית" לצד "חינוך מכיתה" לטפח בקרב ילדים ובני נוער מיומנויות רגשיות, חברתיות וערכיות אשר יסייעו להם בכל זמן ומקום בקבלת החלטות התנהגותיות; ימנעו פגיעה, יעצרו פגיעה, ולעת מצוא יזכירו להם שתמיד עומדת לרשותם חלופה, דרך אחרת, ושבכל

1 מיניות בריאה | התנהלות מיטבית ברשת ומניעת פגיעה | ששת נושאי הליבה של התוכנית "הכ"חות שבדרך": חברות, סובלנות ומניעת אלימות קידום בריאות ומניעת שימוש לרעה | מיומנויות לחיזוק כוחות וחוסן להתנהלות מיטבית בשגרה ובחירום | תהליכי למידה | ומניעת פגיעה מינית בחומרים פסיכו-אקטיביים והתנהגויות ממכרות.

I נקודת מפגש 69