מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025

לזיו-בל לחרו השוארד םיר

תפשטו את בגדיכם לעת צהריים, ולאחר תפילת הלילה. אלה הם שלושה זמני התערטלות, ואולם עת יחלפו אין עוון עליכם ועליהם אם יבואו לשמש אתכם, ותיכנסו זה אל זה. כך יבאר (הקוראן, סורה לכם אלוהים את האותות, ואלוהים יודע וחכם .)290 ,58 : האור אסורות עליכם אימהותיכם ובנותיכם ואחיותיכם ודודותיכם מצד אביכם ודודותיכם מצד אמכם ובנות האח ובנות האחות ואימהותיכם אשר היניקוכם ואחיותיכם ליניקה ואימהות נשיכם ובנותיכם החורגות מנשיכם אשר מימשתם את נישואיכם עמן – אם לא מימשתם, אין עוון עליכם – ונשות בניכם יוצאי חלציכם, ועם שתי אחיות יחדיו – מלבד אשר נעשה. אלוהים סולח ורחום .)290 ,23 : (הקוראן, סורה הנשים נוסף על האיסור הדתי קיימים בחברה הערבית גם איסורים וקודים חברתיים. החברה הערבית היא חברה מסורתית המחשיבה את קודי ההתנהגות התרבותיים והחברתיים, ולכן יש חשיבות להתנהגות שאינה הולמת את ערכיה. היא אף אימצה את רוב האיסורים הדתיים, ולכן מסיבות חברתיות ומסורתיות כמעט שאין בבתי הספר של החברה הערבית חינוך מיני או חינוך הקשור בסוגיה זו. היעדר ההסברה משפיע הן על הילדים הנפגעים והן על הוריהם, ולכן שוררת עמימות בנושא הגילוי .)2006 , והתלונה (אבו-בכר

כיחידה או כגוף חברתי המתנהגים באורח שונה משל החברה שסביבם. הערבים שבארץ מתגוררים ביישובים קטנים, בכפרים וכמשפחות. צורת חיים זו יוצרת למעשה מעין קהילה ), ולכן המשפחות 2007 , קולקטיבית סגורה (חאג' יחיא וסדן הערביות רגישות מאוד לעניין של חשיפת המתרחש בתוך המשפחה. אירוע של פגיעה מינית יכול להשפיע על כבוד המשפחה ולחשוף אותה באור שלילי בתוך החברה, ולכן משפחות רבות נמנעות מעיסוק בנושא מחשש לשערורייה או ). בשל כך הורים הפוגעים 2012 ,' ל"פאדיחה" (קאופמן ואח בילדיהם או הורים לילדים שנפגעו מונעים מהילדים לדבר על הנושא או לגלותו, מחשש מפני ההשלכות החברתיות של הגילוי. במקרים כאלה, הנפגעים אינם מחפשים תמיכה או עזרה מחוץ למשפחה. הורי הילדים שנפגעו עסוקים בניהול תדמיתם הציבורית, שכן בחברה הערבית יש חשיבות רבה לעניין הכבוד המשפחתי, ה"שרף", ובמקרים של פגיעה מינית חמורה הגילוי עלול להוביל לאלימות פיזית כלפי האדם הפוגע ואף להרג .)Abu-Baker, 2013( ), שבדק את עמדותיהם Abu-Baker, 2013( מחקר של אבו-בכר הורים שילדיהם נפגעו מינית, מצא שכל הנבדקים סירבו 35 של להאמין שילדם נפגע מינית והיו מעוניינים בפתרון שישרת היטב את המשפחה. עוד נמצא כי תגובת המשפחות הערביות מושפעת ממבנה המשפחה הערבית ומקשרי המשפחה שבה, ולעיתים היא קשורה למידת ההיכרות עם הפוגע. התגובה מושפעת מאוד גם מהקודים התרבותיים, למשל זה הקובע כי בחורה אינה מקיימת יחסים עד לחתונה. ממצאים אלה ,)2006( עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרה של אבו-בכר שמהם עלה כי במקרים של פגיעה מינית במשפחה, התנהגות המשפחה מושפעת מההיכרות עם הפוגע, מהקשר המשפחתי איתו, ממידת הפגיעה בילד הנפגע וממידת מעורבותה של .)Abu-Baker, 2013( המשפחה המורחבת פגיעה מינית בילדות אינה מוזכרת מפורשות בקוראן, ועם זאת דת האסלאם אוסרת על הגבר והאישה לקיים מגע מיני לפני הנישואים וקובעת כללים ברורים הקשורים להתנהגות וללבוש במפגש בין גברים לנשים. זאת ועוד, הדת גם מטילה עונשים פיזיים ופומביים, ובהם אף נידוי חברתי, על כל מי שמקיים מגע מיני שלא במסגרת הנישואים. מכאן אפשר להסיק שכל פגיעה מינית, ובוודאי כזאת המתרחשת בקטינים, אסורה על פי ). הוכחה לכך אפשר למצוא בפרקים Abu-Baker, 2013( הדת האלה שבקוראן: הוי המאמינים, ישנן שלוש עתים ביום אשר בהן שומה על העבדים אשר בבעלותכם ועל הילדים אשר טרם בגרו, ליטול רשות בטרם ייכנסו אליכם: לפני תפילת שחרית, וכאשר אסלאם ופגיעה מינית

המדגם

הורים מוסלמים שילדיהם נפגעו מינית 80 במחקר השתתפו בידי אדם מחוץ למסגרת המשפחה. המשתתפים התבקשו למלא שאלון עמדות הנוגע לתפיסתם את חומרת הפגיעה ואת דרכי הענישה שיש לנקוט בגינה. השאלון הועבר דרך האינטרנט וגם באופן ישיר.

דיון

מטרת המחקר הייתה לבחון הבדלי מגדר, בין אבות לאימהות, בהקשר של תפיסת חומרתה של הפגיעה המינית ושל חומרת העונש בקרב הורים לילדים שנפגעו מינית על ידי אדם מחוץ למשפחה. מן הממצאים עולה כי הפגיעה המינית נתפסת כפגיעה החמורה ביותר בהשוואה לסוגי פגיעה אחרים בילדים – בקרב אימהות ואבות כאחד. עוד נמצא כי אימהות נטו לייחס לכל סוגי הפגיעה המינית מידת חומרה רבה יותר מזו שייחסו להם האבות. ממצא זה מחזק ממצאי מחקרים קודמים, שהצביעו על כך שרמת הטראומטיזציה המשנית בקרב אימהות שילדיהן נפגעו מינית גבוהה מזו של אבות ). כמו כן נמצא כי בעוד התגובה הספונטנית Cyr et al., 2016(

נקודת מפגש I 74