מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025

לזיו-בל לחרו השוארד םיר

מחקר אחר, שבדק את הגורמים המשפיעים על מודעות ההורים ועל תפיסותיהם בהקשר של פגיעה מינית בילדים, מצא כי השכלה נמוכה, עוני וחוסר ידע של הורים הם גורמי סיכון Alrammah et( המגבירים את הסיכוי לפגיעה מינית בילדים ). אפשר אפוא לשער שככל שלילד יש זכויות רבות al., 2018 יותר והחברה מודעת יותר לזכויות הללו, תגבר חומרת הענישה הנדרשת בתגובה לפגיעה בזכויות הילד. לנוכח זאת מפתיע לגלות כי במקרה הנוכחי, גם בהתחשב בכך שהמודעות לזכויות הילד בחברה הערבית נמוכה מזו שבחברות מערביות, בכל זאת לא נמצא קשר בין השכלה ורמת דתיות ובין חומרת הענישה הנדרשת על ידי המשיבים. הסבר אפשרי לכך הוא שבחברה הערבית העיסוק בנושאי מין ומיניות הוא בתחום תפקידן של האימהות, ובחברה לא מתנהל שיח חופשי בנושאים אלה. ייתכן אפוא שעצם העיסוק בפגיעה המינית בילד, החושף את נושא המין באופן חריג ומאלץ את החברה להתייחס אליו, יש בו כדי לזעזע את ההורים ולקעקע את המערך התרבותי. לכן, לתפיסתם, הענישה היא לא רק על ההיפגעות הישירה של הילד אלא גם על פריצת גבולות ונורמות תרבותיות של פרטיות, ותפיסה זו משותפת להם בלא קשר לרמת השכלתם או למידת הדתיות שלהם. יש לציין כי בקוראן לא נזכרת אפילו אפשרות של פגיעה מינית בילד. יחסים מיניים מותרים רק במצב של נישואין בין בגירים שהם גבר ואישה. כל אפשרות אחרת היא סטייה מן הנורמה .)2009 ,' ועבירה על קודים תרבותיים ודתיים (עזאיזה ואח

לסיכום

באסלאם המין הוא נושא בעל חשיבות ראשונה במעלה, והוא קשור קשר הדוק לענייני טוהרה במערכת הנישואין. מבחינה דתית, התופעה של פגיעה מינית בילד כלל אינה אמורה להתרחש, ואם היא מתרחשת, היא מהווה מעין רעידת אדמה פרטית, משפחתית, דתית, חברתית ותרבותית. ממצאי המחקר – המצביעים על כך שהורים מודעים לפגיעה (גם כשהיא נעשית דרך הרשת), מתלוננים עליה, תופסים פגיעה מינית כחמורה ומצפים לענישה חמורה כלפי הפוגעים – יש בהם כדי להעיד על התקדמות תפיסתית ומעשית לכיוון עקרונות של חברה מערבית והתרחקות במובן זה מהחברה המסורתית הדתית. התקדמות זו מתבטאת גם בעצם הנכונות להיחשף לגורמי רווחה ואכיפה. אבות ואימהות מן החברה המחקר הנוכחי בחן עמדות של שחוו ילדיהם על ידי חומרת הפגיעה המינית כלפי הערבית הורים מוסלמים. 80 זר. המדגם כלל הפגיעה המינית תפסו את אימהות ואבות מן הממצאים עלה כי בהשוואה לסוגי פגיעה אחרים בילדים. עוד נמצא כחמורה ביותר כי אימהות נטו לתפוס את כל סוגי הפגיעה המינית כחמורים יותר משתפסו אותם האבות. ממצאי המחקר תורמים להרחבת הידע על סוגי הפגיעה מינית בקטינים בחברה הערבית ולהעלאת רמת המודעות לתופעה בקרב אבות ואימהות. עם זאת, לנוכח מספרם המועט של מחקרים על פגיעה מינית בילדים בחברה הערבית, נראה שיש מקום להרחיב את הידע על עמדות ותפיסות בנושא זה, הן בהשוואה בין הדתות השונות בחברה הערבית, הן מבחינת המקום והמסגרת שבהם התרחשה הפגיעה המינית (בתוך המשפחה או מחוץ לה).

מגבלות המחקר

. המדגם היה הומוגני וכלל 1 : למחקר הנוכחי כמה מגבלות משתתפים בעלי דת משותפת ומוצא אתני משותף, מה שמנע .2 . אפשרות של השוואה בין חברות שונות ובין דתות שונות כל המשתתפים היו הורים לילדים שנפגעו מחוץ למשפחה ולא בתוך המשפחה, ולכן לא היה אפשר להשוות בין תפיסותיהם . מרבית 3 . לאלה של הורים לילדים שנפגעו בתוך המשפחה ההורים שהשתתפו היו כאלה שפנו בתלונה על הפגיעה בילד, ולכן יש לשער שרובם מלכתחילה תפסו פגיעה מינית כמעשה חמור ולא חוקי, שראויה לו ענישה חמורה.

נקודת מפגש I 76