מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

ילארשי יונ

• על האינטראקציות בין הילד להורה לזיהוי 2 תצפית ישירה דינמיקות מזיקות ביניהם.

לכן בחינת המאפיינים האישיים והסביבתיים של הדמות המטפלת חיונית לא רק לזיהוי ההתעללות, אלא גם להבנת הפוטנציאל לשיפור הקשר בינה ובין הילד ולתכנון צעדי התערבות מתאימים.

• שיחות עם הילד ועם הדמות המטפלת.

• עיון במסמכים רלוונטיים (כגון דוחות מבית הספר ומידע רפואי).

כיצד מטפלים בהתעללות רגשית?

• התייעצות עם מומחים המכירים את הילד.

אין שיטת התערבות אחת מוסכמת לטיפול בהתעללות או בהזנחה רגשית, שכן מדובר בתופעה מורכבת שיש לה היבטים שונים. לכן, השילוב בין סוגי התערבות שונים נחשב ליעיל יותר משימוש בגישה אחת. שילוב זה עשוי לכלול תמיכה בהתפתחות הילד באמצעות מרכזי יום או מסגרות משפחתיות, הכשרת דמויות מטפלות בגישת הורות חיובית ומתן תמיכה קבוצתית. כמו כן, דמויות מטפלות רבות זקוקות לעזרה בתחומים חומריים, כגון סיוע כלכלי, מציאת דיור מתאים, גישה לשירותי בריאות והתמודדות עם בעיות נפשיות, ולכן הטיפול בהן צריך .)Iwaniec, 2003( להיות הוליסטי ולכלול התייחסות להיבטים אלה – נדרש לפתח יכולות שיפור ההורות של הדמות המטפלת שיאפשרו לה להבין את צורכי ילדיה, למשל באמצעות מידע על שלבי ההתפתחות התקינה. מידע זה יסייע לה לפרש התנהגויות שכיחות מתוך אמפתיה ולא לזהותן כמרדנות. יש להקנות לה כלים להגיב ברגישות ולחזק את אמונתה בכך שהורות עקבית, גם אם אינה מושלמת, יוצרת התקשרות בטוחה. נוסף על כך, יש צורך בהדרכה בהצבת גבולות עקביים היוצרים סביבה יציבה ובטוחה. לבסוף, יש לעודד פתרון קונפליקטים מכבד בין הדמות המטפלת, הילדים ומבוגרים אחרים, מתוך הימנעות מהתנהגויות פוגעניות. – גם תמיכה חברתית היא גורם חיובי בהקשר רשת ביטחון רגשית של הורות מיטיבה. משפחה, חברים וקבוצות תמיכה מספקים לדמות המטפלת רשת ביטחון רגשית. – החל בבעיות כלכליות אסטרטגיות להתמודדות עם לחצי החיים ותעסוקה, דרך מתחים בזוגיות ובמשפחה, ועד לניהול הבית וההורות עצמה. לעיתים יש צורך בטיפול בבעיות נפשיות או בהתמכרויות כדי שהדמות המטפלת תוכל להיות זמינה רגשית עבור הילדים. מה דמויות מטפלות צריכות כדי לסייע להן בטיפול בילדיהן?

יש לזכור כי ילדים שחוו התעללות רגשית עשויים להגן על הדמות הפוגעת, להכחיש את הפגיעה ואף לקבל עליהם אחריות להתנהגויות בעייתיות שלה, מה שמדגיש את הצורך בשילוב מקורות מידע שונים. התבוננות בהתפתחות הילד יכולה גם היא לשמש אינדיקציה להתעללות רגשית. יש לבדוק אם קיימים עיכובים התפתחותיים או חריגות בתפקוד הרגשי, החברתי או הקוגניטיבי של הילד. סימפטומים כגון חרדה, דיכאון או בעיות התנהגות עשויים להצביע על פגיעה רגשית, אך חשוב לזכור כי הם אינם מעידים בהכרח על התעללות רגשית. • יכולת הדמות המטפלת להפגין אמפתיה, להכיר בילד כישות אוטונומית ולספק לו תמיכה רגשית – מרכיב עיקרי בהערכת הסיכון להתעללות רגשית. • משאביה האישיים של הדמות המטפלת, כגון אינטליגנציה, שליטה עצמית, יציבות רגשית ופתיחות לשינוי, אשר משפיעים על תפקודה כהורה. • תמיכה חברתית ומשפחתית, שכן הורים הנהנים ממערכות תמיכה חזקות עשויים להיות עמידים יותר בלחצים המובילים להתנהגות פוגענית. • הקשרים משפחתיים רחבים ומצבי חיים מאתגרים – כגון קשיים כלכליים, בעיות בריאותיות או התמכרויות – אשר עלולים להגביר את הסיכון להתעללות רגשית. חשוב לבדוק גם את המסוגלות ההורית של הדמות המטפלת ואת ההקשר המשפחתי הרחב. לצורך זה יש להתייחס למאפיינים האלה:

מה ילדים צריכים כדי לגדול בסביבה מיטיבה?

– לילדים נפגעי התעללות רגשית יש צורך של מבוגר אחד מיטיב ממש בתחושת ביטחון ובקשר עם מבוגר מיטיב אחד לפחות, שיספק להם תמיכה עקבית ויעזור להם לפתח התקשרות בטוחה. מבוגר זה

למרות זאת, יש להביא בחשבון כי בעת תצפית ישירה, הן הילד והן 2 הדמות המטפלת עשויים לנהוג באופן שאינו משקף את התנהגותם הרגילה.

נקודת מפגש I 10