מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

תודליב תישגר תוללעתה תובקעב השובו המשא תושוחת

ילדים נפגעי התעללות רגשית סובלים מאמירות ומעשים שהמסר המועבר בהם מהדמויות שאמורות לתת להם ביטחון והגנה הוא שהם פגומים, לא רצויים, שהאהבה כלפיהם תלויה בהתנהגותם או בריצוי צרכים של דמות ההתקשרות. מסרים אלה – של דחייה, הפחתת ערך או התעלמות מרגשותיהם מצד הדמויות המטפלות בהם – מובילים את הילדים הנפגעים לפתח תפיסה עצמית שלילית המלווה אותם לאורך חייהם ומשליכה באופן נרחב על התפתחותם בילדות ובבגרות ועד כדי פסיכופתולוגיות קשות. התעללות רגשית מופיעה לעיתים קרובות בד בבד עם פגיעות אחרות, בהן הזנחה פיזית ורגשית, פגיעה פיזית, ניצול מיני ואלימות בין-זוגית. כל אחת מפגיעות אלו יכולה Brassard & Edwards, 2021;( להעצים ולהחריף את הפגיעה הרגשית .)Grummitt et al., 2021 ככלל, להתעללות רגשית השפעות מרחיקות לכת: היא פוגעת בבריאות , קשיים PTSD , הפיזית והנפשית, מעלה את הסיכון לדיכאון, חרדה בוויסות רגשי, קושי ביחסים בין-אישיים, הפרעות אישיות, שימוש Korolevskaia &( בחומרים ממכרים, נטייה אובדנית ופגיעוּת חוזרת .)Yampolskaya, 2022 מחקרים מצביעים על זיקה חזקה במיוחד בין התעללות רגשית ובין היווצרות של פסיכופתולוגיה, בכלל זה דיכאון, חרדה ופגיעה עצמית – Brassard et al., 2020; Korolevskaia( גם ביחס להתעללויות אחרות &). אחד ההסברים לכך הוא שההתעללות Yampolskaya, 2022 מתרחשת בזמן שהילד מתפתח, לומד על עצמו דרך התייחסותם של הוריו ובונה את המסוגלות שלו אל מול החרדות הבסיסיות. מכיוון שתוך כדי תהליך זה הוא סופג ביקורת תמידית, השפעתה על עיצוב תפיסתו העצמית ניכרת. אחת ההשפעות המיידיות היא התעוררות תחושות של בושה ואשמה. מחקרים מראים כי רגשות אלו מורכבים להכלה בילדות, פוגעים במערכת הדחק של הילד ומהווים Ackner et al.,( סיכון ממשי להתפתחות של פסיכופתולוגיה בבגרות .)2013; Kuhlman et al., 2018 מאמר זה יתאר, בהסתמך על כמה תיאוריות התפתחות, כיצד תחושות של בושה ואשמה מתפתחות אצל ילדים שהתפתחותם הרגשית תקינה. לאחר מכן ידון המאמר במנגנוני התפתחות לקויה של שתי תחושות אלה אצל ילדים שחווים התעללות רגשית, ואת השלכותיה על הילדים בטווח הקצר וגם בבגרותם. לאחר מכן יוצעו עקרונות להתערבות טיפולית עם ילדים שעברו התעללות רגשית, .CPP בדגש על גישת

אשמה ובושה – בין התפתחות תקינה לפגיעה רגשית

התפתחותן של אשמה ובושה כחלק מהתפתחות תקינה

רגשות אשמה ובושה הם רגשות מוסריים מרכזיים שמתפתחים כבר בשנות החיים הראשונות, והם משקפים את הקשר בין עולמו הפנימי Hamlin & Van de Vondervoort,( של הילד ובין תגובות סביבתו ). כאשר הם נוצרים במסגרת של קשרים מיטיבים הם תורמים 2018 להתפתחות מוסרית ואמפתיה, אך כאשר הם מופיעים על רקע של חוויות שליליות כגון שיפוטיות או דחייה, הם עלולים להוביל את הילדים לשיפוט מוסרי לקוי. מספר תיאורטיקנים עסקו בנושא של התפתחות המוסר דרך התפתחות רגשות של אשמה ובושה עקב הבנת כללים, ההכוונה שהם מקבלים ותוצאת התנהגותם. נתייחס כאן בקצרה לבולטים שבהם. ) הבחין בין מוסר חיצוני (הטרונומי), שבו הילד Piaget, 1932( פיאז'ה שופט את עצמו לפי תגובות הסביבה, ובין מוסר פנימי (אוטונומי), שבו הוא מקבל עליו אחריות למעשיו. בושה נובעת מהמבט השיפוטי של האחר – "אני לא בסדר", ואילו אשמה מתפתחת כאשר הילד מבין שפגע באחר – "עשיתי משהו לא בסדר". ) תיאר את השפעת הסביבה Orenstein & Lewis, 2021( אריקסון על שלבי התפתחותו המוקדמים של הילד, שבהם הוא מפתח כישורים של יוזמה ואוטונומיה. אם הוא נענה באהדה – תחושת המסוגלות שלו מתעצמת, אך אם הוא חווה ענישה, דיכוי יוזמה או ביקורת – מתפתחות בו תחושות של בושה ואשמה שמערערות את ביטחונו העצמי. ) קשר את הופעת האשמה להתפתחות Freud, 1923/1990( פרויד הסופר-אגו, הקול הפנימי המוסרי שהילד מפנים דרך הזדהות עם ההורה. כאשר הסביבה שיפוטית ונוקשה – הסופר-אגו עלול להפוך לכלי ענישה פנימי. ) ראה בסופר-אגו פתולוגי תולדה של כשל בשיקוף Kohut, 1977( קוהוט אמפתי מצד הדמויות ההוריות. כאשר הילד אינו מקבל תגובה רגישה ואמפתית, הוא מפתח סופר-אגו שיפוטי, ביקורתי ואכזרי – לא כהפנמה של מוסר חברתי, אלא כביטוי לאכזבה ולקריסה נרקיסיסטית. ) הדגיש את חשיבותה של אמפתיה הורית. Winnicot, 1965( ויניקוט ילד שאינו זוכה לשיקוף רגשי בונה ותומך מפתח סופר-אגו כוזב, שמבוסס על הסתגלות יתר לציפיות חיצוניות וניזון מתחושת כישלון וחרדה מאובדן אהבה. לעומתם, סביבה הורית "טובה דייה" מאפשרת

I נקודת מפגש 13