מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

זפ-ינק לגיס

בניסיון להתמודד עם התחושות הקשות של האשמה והבושה, במיוחד כאשר הטראומה מערערת את תחושת הערך של האדם, עלולות להתפתח שתי אסטרטגיות פתולוגיות לוויסות תחושת האשמה: הפנמת האשמה, חוויה של רגשות שנאה עצמית דרך פגיעה עצמית או השלכת האשמה על אחרים וביטויי תוקפנות כלפי בני זוג וילדים, בדרך של האשמתם והשפלתם כדי להגן על תחושת הערך העצמי ). מחקרים מצאו כי הורים שחוו התעללות Velotti et al., 2014( רגשית בילדותם נוטים לפתח "קול פנימי פוגעני", אשר עלול להוביל אותם – גם כהורים – לשחזר את דפוסי ההתעללות שהם עצמם ). מכאן, שלעברם של ההורים חשיבות Lieberman et al., 2015( חוו מכרעת בהתפתחות ילדם. טראומה רגשית בילדות עלולה לפגוע ביכולתו של ההורה להגיב באמפתיה, ולעודד דווקא תגובות של ), ותגובות מחמירות Lieberman, 2007( דחייה, האשמה וענישה נוספות שעלולות להשיג את התוצאה ההפוכה בהיבט של התפתחות ). כך מתגלגל לו מעגל Kochanska & Kim, 2012( המוסר של הילד של התעללות רגשית מדור לדור, כזה הפוגע במסלול ההתפתחות Knei-( התקינה של הילד – הן מבחינה רגשית והן מבחינה מוסרית .)Paz & Cohen, 2021 בתהליך הטיפולי עם מבוגרים שעברו התעללות בילדותם, המטפל ייפגש עם טראומות העבר של המטופל, שהובילו לקשיים שלו בהווה, ויוכל לשמש עד שומע לפגיעה. בכך המטפל נותן תוקף לחוויות הקשות ), ויכול להציע הסבר לתחושות שהמטופל 2012 , שהמטופל עבר (זיו נושא עימו – של חוסר ערך, בושה ואשמה, לצד הנחיית המטופל לאפשרות של פיתוח חמלה עצמית כלפי הילד שהיה. ואמנם נמצא כי Mindful Self-Compassion,( גישות טיפוליות מבוססות חמלה עצמית ) מסייעות בהפחתת רגשות של בושה, ביקורת עצמית ודיכאון. MSC למשל, טיפול מבוסס חמלה נמצא יעיל בקרב צעירים עם היסטוריה של התעללות רגשית – בקידום מבט פנימי לא שיפוטי ולא מאשים, בירידה ניכרת בתחושות שליליות כלפי עצמם ובעלייה בתחושת הערך .)Sajjadi et al., 2023( והחמלה העצמית כמובן, כאשר מתגלה פגיעה בגיל צעיר, התערבות מוקדמת יכולה לשנות את מסלול ההתפתחות הפתולוגי של הילד. לילד הצעיר אין דרך לדעת שהוא עובר התעללות רגשית. הוא מבנה את העולם שלו דרך הקשר שלו עם הדמויות המטפלות בו, ומפנים את האמירות הפוגעניות של ההורה בלי לדעת שההורה פוגעני כלפיו. הטראומה המתמשכת יוצרת שיבוש עמוק ביצירת משמעות ומונעת מהילד Tronick &( . את היכולת להבין, לעבד ולשחזר את חוויותיו הרגשיות ) לכן, כדי למנוע מילדים את ההתמודדות עם ההשלכות Hunter, 2024 עקרונות העבודה הטיפולית עם ילדים שעברו התעללות רגשית

לילד לעבד רגשות של תוקפנות, חרטה ורצון לתקן, ומתוך כך נבנה סופר-אגו גמיש ואותנטי.

), אבי תיאוריית ההתקשרות, הצביע על Bowlby, 1980( ג'ון בולבי קשר הדוק בין התקשרות בטוחה ובין היכולת של הילד לפתח מוסר פנימי. ילד שמרגיש אהוב ובטוח מסוגל לפתח אמפתיה ודאגה לאחר. כשהקשר עם ההורה פוגעני, הילד מפתח אשמה פתולוגית ומוסר נוקשה המבוסס על פחד. של שני העשורים האחרונים, הבוחנים את מחקרים אמפיריים התפתחות המוסר של ילדים, מצביעים על הקשר בין הנכונות של הילד לקבל את ההכוונה ההורית למה אסור ומה מותר ולערכי מוסר ובין ההתקשרות הבטוחה של הילד להוריו. בהתקשרות בטוחה הילד מפנים את הערכים דרך חיקוי, הכוונה עדינה ואמפתית, הכוונה שמעודדת את הילד לרפלקציה עצמית ואמפתיה ומעודדת אותו לחשוב מה האחר מרגיש ומה הוא עצמו היה מרגיש בסיטואציה .)Kochanska et al., 2004( דומה כאמור, מכיוון שילדים תלויים בהוריהם לפיתוח תחושת ערך עצמי וביטחון בעולם, האופן שבו דמויות ההתקשרות מגיבות אליהם מעצב את הבנתם של הילדים את עצמם ואת מערכות היחסים שלהם עם אחרים. כאשר היחס של ההורים שלילי ופוגעני – לדוגמה, אהבה מותנית, האשמות או הטלת אחריות על הילד למצבם הרגשי של ההורים – מנגנון ההישרדות של הילד גורם לו לפרש את ההתנהגות הפוגענית לא כבעיה של ההורה אלא כעדות לכך שהוא עצמו אינו ראוי ). כך נוצרות תחושות של בושה ואשמה Karakartal, 2021( לאהבה שאינן קשורות למעשים ממשיים אלא נובעות מהפנמה של הביקורת ההורית. הילד מפנים את המסרים הללו וחווה את עצמו כ"פגום" או "רע". זהותו של הילד מתעצבת סביב תחושת כישלון, חוסר ערך ואשמה מתמשכת. לפיכך ילדים שגדלים בסביבה כזאת עלולים לפתח מוסר מעוות – מוסר המבוסס על ציות מתוך פחד ולא על הבנה פנימית של ערכים. במקרים חמורים, הילד עשוי לפתח מצפון מזויף המבוסס Mojallal et al.,( על הישרדות ולא על עקרונות מוסריים אותנטיים ). כאשר תחושות האשמה והבושה הופכות לקול פנימי מתמיד 2021 שמבקר ומעניש, הן עלולות ללוות את הילד גם בבגרותו. התחושות הללו עשויות להתבטא בצורך מוגזם לרצות אחרים, חוסר אמון בזולת, קושי ביחסים בין-אישיים, נטייה להענשה עצמית ואף להתנהגויות .)Korolevskaia & Yampolskaya, 2022( אובדניות או עברייניות התפתחות תחושות אשמה ובושה בעקבות התעללות רגשית והשלכותיה

נקודת מפגש I 14