מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

תיחומה תוחתפתהה לע ךרה ליגב תישגר תוללעתה תעפשה

תרצה יואלס היא מרצה בכירה בבית פרופ' תרצה יואלס הספר למדעי הפסיכולוגיה, ראש התוכנית הבינתחומית לתואר שני ושלישי בהתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה.

הרך, שבו היכולת הקוגניטיבית והרגשית של הילד עדיין בתהליכי גיבוש, להתנהגויות אלו יש השפעה מכרעת על עיצוב ארכיטקטורת ), ובתוך כך למערכות יחסים בגיל Shonkoff & Garner, 2012( המוח הרך יש חשיבות מכרעת. – שלוש השנים תפקידן של מערכות יחסים בהתפתחות המוקדמת הראשונות מניחות את אבני היסוד להתפתחות רגשית-חברתית. בשנים אלה התשתית לאישיותו של הילד, הבסיס לתפיסתו העצמית והמודל הראשוני לאופן יצירת קשרים בין־אישיים נבנים ומתעצבים. אחד המרכיבים החשובים בהתפתחות הרגשית הוא תהליך ההתקשרות ). ההתקשרות היא יצירת קשר ראשוני ספציפי עם Bowlby, 1982( אדם אחד או יותר המכונן עם התינוק מערכת יחסים. התקשרות זו נובעת מן הצורך של הפעוט בקשר רגשי, באהבה, בהגנה ובביטחון. במערכת יחסים מיטיבה בין התינוק ובין מי שמטפל בו תתפתח חוויה של ביטחון (בסיס בטוח), ובהמשך תתפתח אצל הילד אוטונומיה, המתבטאת בהפרדה רגשית הדרגתית מצד דמות ההתקשרות, בגיבוש תפיסת "האני" בנפרד מדמות ההתקשרות ובתפקוד עצמאי. מערכת יחסים מיטיבה כוללת את היכולת לקרוא את כל קשת האיתותים של התינוק או הפעוט, לפרש אותם נכון ולהיענות להם באופן מותאם. מערכת יחסים זו אף בונה את התשתיות לתהליכי הח ִִברוּת של הילד – הילד לומד את הכללים, את אמות המידה ואת הערכים של החברה שהוא חי בה. אנו יודעים כיום שמערכת יחסים מיטיבה משפיעה על התפתחות המוח ומאפשרת לילד להתפתח כאדם בעל יכולות להשתלב בחברה ולנהל בהתפתחות חסך ניכר בקשר זה עלול לפגוע את חייו באופן עצמאי. מוחם של הילדים, ביכולת המובילית שלהם, ביכולות הלמידה שלהם, ביכולת לקרוא ולהבין סיטואציות וביכולת לווסת את עצמם ולהשפיע .)Ireton et al., 2024( על עתידם מחקרים על היסטוריה של טראומה בילדות מתמקדים בעיקר בהיסטוריה של התעללות פיזית, מינית, רגשית או הזנחה בילדות ומדגימים כיצד התנסויות טראומתיות בילדות משפיעות על ההתפתחות המיידית וארוכת הטווח של תסמיני מצוקה. תסמינים אלה כוללים דיכאון, חרדה, הפרעות בזהות, רגישות בין־אישית, התנהגויות של הרס עצמי, שימוש בחומרים ממכרים, הפרעות אכילה ושינויים .)Croft et al., 2019( פיזיולוגיים מגוונים מצבי לחץ נוספים נוצרים בעקבות התעללות רגשית ועשויים לעורר חוויית טראומה בקרב ילדים: איום רגשי מתמשך אשר גורם לחרדה קיצונית, לתחושת חוסר אונים ולאובדן שליטה; מצבים של איום בלתי צפוי עם אלמנטים של אימה, הפוגעים קשות בתחושות הביטחון וההגנה שהיו ברורות עד כה. מצבים אלה מביאים להצפה סנסורית

התעללות רגשית בילדות המוקדמת היא צורת פגיעה בלתי נראית אך הרסנית. היא נושאת השלכות חמורות על התפתחות המוח, על יכולות רגשיות, על ויסות עצמי ועל בריאות נפשית עתידית. בגיל הרך המוח נתון בתהליך אינטנסיבי של ארגון מבני ופונקציונלי, והוא חשוף ביותר להשפעות סביבתיות שליליות. מאמר זה בוחן את הקשר בין חוויות של התעללות רגשית בגיל הרך ובין שינויים נוירוביולוגיים מתועדים – על סמך מחקרים עדכניים במדעי המוח, בפסיכולוגיה התפתחותית ובפסיכופתולוגיה של ילדים. ) או התעללות psychological maltreatment( התעללות פסיכולוגית ) היא אחת הצורות השכיחות והפחות emotional abuse( רגשית ). בהשוואה Brassard et al., 2019( מדווחות של התעללות בילדים לסוגי התעללות אחרים היא מורכבת וקשה יותר למדידה ולזיהוי. ככלל, זוהי התנהגות אכזרית שיטתית מצד ההורה או המבוגר האחראי, הפוגעת בערכו העצמי של הילד ובזהותו באמצעות דחייה, הפחדה באיומים, השפלה, בידוד, דרישות לא מותאמות או מניעת תגובה רגשית, ביקורת ולעג פוגעני, ניצול רגשי, מניעת גרייה מהותית (התייחסות רגשית, אהבה ודאגה) וחוסר עקביות קיצוני בהורות. בגיל מבוא

I נקודת מפגש 19