מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

סלאוי הצרת

מיטיבים עם דמויות מטפלות, שהם תנאי יסוד להתפתחות מוחית תקינה ומיטבית.

שהילד אינו יכול להכיל או לעבד, ויש להם השפעה דרמטית על ההתפתחות המוחית.

מוחו – בשלוש השנים הראשונות לחייו התפתחות המוח בגיל הרך מבכל תקופה אחרת. של הילד מתפתח במידה ובמהירות גדולות יותר בשנים אלה עובר המוח האנושי תהליכי ארגון ועיצוב חסרי תקדים בהיקפם ובעוצמתם, ואלה משפיעים במישרין על יכולות קוגניטיביות, .)Shonkoff & Garner, 2012( רגשיות, מוטוריות וחברתיות בלידה מוחו של התינוק כולל את מרבית תאי העצב (נוירונים) שילוו אותו לאורך חייו, אך הקשרים הסינפטיים בין תאים אלו עדיין מועטים יחסית. עם זאת, כבר מן הימים הראשונים שלאחר הלידה מתחיל – יצירה מסיבית של סינפסות, ומעריכים סינפטוגנזה תהליך מואץ של כי עד גיל שלוש מתהווים למעלה ממיליון קשרים עצביים חדשים בכל שנייה. תהליך זה מושפע עמוקות מגירויים סביבתיים, מחוויות רגשיות ומקשרים עם דמויות מטפלות. בד בבד עם הסינפטוגנזה מתרחש – בידוד של שלוחות תאי העצב באמצעות מיאליניזציה תהליך של מיאלין, המסייע להולכה עצבית מהירה ומדויקת יותר. תהליך זה תורם להתפתחות יכולות מורכבות יותר, כדוגמת שפה, תיאום מוטורי, ויסות רגשי ותפיסה חברתית. לקראת סוף השנה השנייה ותחילת השנה השלישית לחיים מתחיל ), שלב שבו קשרים עצביים synaptic pruning( דילול סינפטי שלב של בלתי נחוצים או שאינם בשימוש סדיר מתפרקים, בעוד קשרים פעילים מתחזקים ומתייצבים. שלב זה מאפשר יעילות עצבית גבוהה יותר ומבסס את דפוסי הפעולה המוחיים העתידיים. אזורי מוח שונים מתפתחים בקצב שונה: מערכות סנסוריות ומוטוריות מגיעות לבשלות מוקדמת יחסית, ואילו מבנים כגון הקורטקס הפרה פרונטלי – האחראי לתפקודים ניהוליים גבוהים – ממשיכים להתפתח לאורך כל תקופת הילדות ואף לתוך גיל ההתבגרות. עם זאת, התשתית הנוירולוגית לתפקודים אלו מתחילה להיווצר כבר בגיל הרך, ורגישותה להשפעות סביבתיות בשנים הראשונות מכרעת. המוח המתפתח מושפע לא רק מהתנסויות חיוביות אלא גם ממצבי עקה. מחקרים מצביעים על כך שסטרס כרוני או טראומה בשנות החיים הראשונות עלולים להשפיע לרעה על מבנים מוחיים מרכזיים, כגון ההיפוקמפוס, האמיגדלה והקורטקס הפרה-פרונטלי, ולשבש את Lupien et( ההתפתחות התקינה של מערכות ויסות רגשי וקוגניטיבי .)al., 2009; McLaughlin et al., 2014; Teicher & Samson, 2016

החוויות המוקדמות – הדברים שהילד רואה, שומע, מריח, טועם ונוגע בהם – מגרות את מוחו ויוצרות מיליוני קשרים חדשים. התנסויות ויוצרות את היסודות ללמידה, מבנה המוח מוקדמות משפיעות על ) של המוח מתייחס plasticity( פלסטיות להתנהגות ולבריאות. המונח ליכולת של המוח ללמוד מהתנסויות ולהשתנות בעקבותיהן. בזכות הגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית גמישות המוח או נירו־פלסטיות, מערכת העצבים במוח מסתגלת לשינויים הללו והלמידה מתרחשת. השנים הראשונות מזמנות את הסיכוי הרב ביותר לשינויים הגדולים ביותר במבנה המוח. שינויים אלה מושפעים בין השאר ממערכות יחסים של הילד ומההתנסויות שלו. בזכות הפלסטיות של המוח, נוירונים חדשים נוצרים במוח בכל פעם שאנו לומדים דברים חדשים. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם , ובתרגום חופשי – בריאה של תאים חדשים נירו־ג'נסיס המדעי במוח. אבל נירו־ג'נסיס אינו התהליך המשמעותי היחיד המתרחש brain( " במוח בעת הלמידה. תהליך מרתק נוסף נקרא "חיווט מחדש ), ובו נוצרים חיבורים חדשים בין הנוירונים במוח. החיבורים rewire הללו נוצרים בסינפסות, שהן הצמתים המחברים בין הנוירונים. הלמידה המתמדת משנה ומפתחת בהתמדה את החיווטים במוח, והיא אחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. חשוב להבין כי יכולת זו נמצאת בשיאה בשנים הראשונות, והיא הולכת ודועכת עם הזמן. הזנחה, התעללות, התעללות רגשית, לחץ רעיל וטראומה קשה בגיל הרך פוגעים ביכולת החיווט של המוח וביכולת המוח להשתנות עם השנים. – מחקרים רבים מצביעים על השפעה אמיגדלה והיפוקמפוס משמעותית של התעללות רגשית על האמיגדלה וההיפוקמפוס – שני אזורי מוח מרכזיים בעיבוד רגשי וזיכרון. המחקרים גילו כי אצל מבוגרים שחוו התעללות רגשית בילדות נרשמו נפחים קטנים יותר של האמיגדלה וההיפוקמפוס בהשוואה לקבוצת הביקורת. ההיפוקמפוס רגיש במיוחד לקורטיזול. חשיפה מתמשכת לרמות גבוהות של הורמון הסטרס יכולה לגרום לאטרופיה של תאי עצב בהיפוקמפוס. הנזק להיפוקמפוס משפיע על יכולות הזיכרון הדקלרטיבי, על עיבוד מידע רגשי ועל הבחנה בין זיכרונות בטוחים ). יכולות אלה קריטיות להתפתחות Tomoda et al., 2024( למסוכנים נורמלית ולתפקוד חברתי תקין. מחקרים אחרים מראים כי ילדים שחוו התעללות רגשית בילדותם נוטים יותר לדיכאון ולחרדה בגיל מנגנונים נוירוביולוגיים של פגיעה

בהתאם לכך, יש חשיבות רבה ליצירת סביבות התפתחות בטוחות, מגיבות ועשירות בגירויים בשנים הראשונות לחיים, בדגש על קשרים

נקודת מפגש I 20