מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

סלאוי הצרת

סיכום

אבחון וזיהוי מוקדם

אפשר לקבוע כי חשיפה של ילדים להתעללות רגשית יוצרת מציאות של לחץ רעיל – מצב שבו הילד חווה תגובת דחק תכופה, ממושכת או קיצונית, מבלי לקבל מצד מבוגר אחראי/משמעותי תגובה מאזנת, מכילה, ממתנת, טיפולית או מונעת. מצב זה מתרחש כאשר הילד חווה לאורך זמן, בתדירות גבוהה ובעוצמה גבוהה, התעללות רגשית והזנחה רגשית כרונית – כאשר דמות המטפל היא מקור לתמיכה וגם מקור לפחד. לחץ רעיל זה לאורך זמן עלול להשפיע על התפתחות מבנה המוח ועל התפתחותו הפיזית של הילד. לחץ זה הוא אף גורם סיכון למחלות כגון מחלות לב, ליכולות קוגניטיביות נמוכות, לשימוש בחומרים ממכרים ולמצבים נפשיים כדיכאון או הפרעות אישיות. התערבות מוקדמת יכולה למתן או למנוע חלק מההשלכות ארוכות הטווח. יש חשיבות רבה באיתור גורמי הלחץ הרעיל ובהתאמת תוכנית .)Shonkoff & Garner, 2012( התערבות מבוססת מחקר התעללות פסיכולוגית בגיל הרך משפיעה על תהליכים מוחיים קריטיים, בייחוד בשלבי התפתחות רגישים, והיא גורמת לנזקים מרחיקי לכת – רגשיים, תפקודיים וחברתיים. הגברת המודעות, השקעה במערכות לאבחון מוקדם והנגשת טיפולים רגישים להתקשרות בגיל הרך עשויות לשנות את מסלול חייהם של ילדים שנפגעו. המחקר העדכני בתחום ההשפעות הנוירוביולוגיות של התעללות רגשית על ילדים מציג תמונה מורכבת של נזקים ניכרים לצד “Childhood maltreatment is a risk factor – פוטנציאל להבראה for psychopathologies, and influences brain development – בייחוד בילדות המוקדמת ובגיל ההתבגרות. at specific periods" הממצאים מדגישים את הצורך החיוני בזיהוי מוקדם של ילדים בסיכון, בפיתוח גישות מניעה יעילות ובהטמעת טיפולים מבוססי ראיות המביאים בחשבון את השפעות הטראומה על המוח. כמו כן חשוב להבין כי למרות הנזקים הניכרים, המוח האנושי מפגין יכולת שיקום והבראה שיש בה תקווה לילדים ולמבוגרים שחוו טראומה. המחקר המתקדם בתחום זה ממשיך לחשוף מורכבויות ולהציע דרכים חדשות להבנה ולטיפול בהשלכות ההתעללות הרגשית. הקהילה המדעית והקלינית נדרשת להמשיך לפתח כלים וגישות מותאמות לצורכיהם הייחודיים של ילדים אלה, מתוך הכרה בכך שטיפול מוקדם ויעיל אינו רק מענה למצוקה אלא יש ביכולתו לשנות מהותית את מסלול החיים של ילדים שחוו טראומה.

הממצאים המחקריים מדגישים את חשיבות הזיהוי המוקדם של ילדים שחוו התעללות רגשית. סימנים התנהגותיים, כגון קשיי ריכוז, בעיות בוויסות דחפים, חרדה מוגברת או נסיגה חברתית, עשויים להצביע על נזק נוירוביולוגי המחייב התערבות. כפי שמציינים טומודה ואח' ), זיהוי מוקדם של סימני טראומה בילדות עשוי Tomoda et al., 2024( למנוע התפתחותן של הפרעות פסיכיאטריות חמורות יותר בבגרות. מחקרים מראים כי שימוש בכלי הערכה מתוקננים, וכן Childhood Trauma Questionnaire (CTQ( כגון , תורם לזיהוי מדויק של Adverse Childhood Experiences (ACE( ) מדגישים Hart & Rubia, 2012( ילדים הנתונים בסיכון. הארט ורוביה כי "אבחון מוקדם מאפשר התערבות בתקופה שבה המוח עדיין מציג פלסטיות גבוהה ויכולת שיקום מיטבית”.

גישות טיפוליות מבוססות טראומה

הבנת השפעות הטראומה על המוח הובילה לפיתוח גישות טיפוליות ספציפיות, כגון טיפול דיאדי הורה-ילד מבוסס טראומה ,)CPP – Child Parent Psychotherapy) (Lieberman et al., 2005(

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מבוסס טראומה ,)Focused Cognitive Behavioral Therapy TF-CBT(

,)Attachment-Based Therapy( טיפול מבוסס התקשרות

.)Mentalization-Based Therapy( גישות מנטליזציה להורים ולילדים

מעל לכול, יצירת סביבה בטוחה ותומכת היא מרכיב חיוני בתהליך ההבראה. המחקר מראה כי יחסים בטוחים ותומכים עשויים לסייע בהפעלת תהליכי הפלסטיות העצבית ולקדם התחדשות וריפוי באזורי המוח הפגועים.

נקודת מפגש I 22