מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

רצל לעי

) מאופיינת בהתקפי אכילה בלתי Bulimia Nervosa( בולימיה נרבוזה נשלטים, של כמות לא סבירה של מזון, במהירות, ולאחריהם התנהגויות מפצות כגון הקאה יזומה, שימוש במשלשלים ו/או פעילות גופנית מוגזמת, וההערכה העצמית תלויה במראה ובמשקל. ) מאופיינת בהתקפי Binge-Eating Disorder( הפרעת אכילה התקפית אכילה בלתי נשלטים, ללא התנהגויות מפצות עקביות, ולעיתים קרובות היא מלוּוה בהשמנת יתר. אשר עונות חלקית על הקריטריונים קיימות הפרעות אכילה נוספות של האבחנות העיקריות, המכונות הפרעות אכילה ספציפיות אחרות ,)OSFED – Other Specified Feeding or Eating Disorder( ועוד קבוצה המכונה הפרעות בהאכלה, שהשכיחה בהן מכונה ), והיא Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder) ARFID מאופיינת בהימנעות מאכילה מסיבות חושיות ורגשיות, ללא עיסוק בדימוי גוף. למרות ההבדלים בין ההפרעות, לכולן מכנה משותף מהותי: עיסוק יתר במשקל, באכילה ובגוף, אשר תופסים מקום מרכזי בזהות ובחוויית העצמי, לעיתים – עד כדי פגיעה קשה בתפקוד היומיומי, בבריאות הפיזית ובמצב הנפשי. סקירה מקיפה מצביעה על עלייה דרמטית בתחלואה בעשורים 3.5%־ האחרונים: שיעור הפרעות האכילה בקרב נשים עלה מ .21־ בסוף העשור השני של המאה ה 7.8%־ ל 2000־ בתחילת שנות ה מהגברים צפויים 3%–2%־ מהנשים ו 10%–8% כיום מעריכים כי .)Galmiche et al., 2019( לסבול מהפרעת אכילה במהלך חייהם אף שבישראל עדיין לא נערך מחקר אפידמיולוגי מקיף בנושא זה ), ממצאי מחקרים ישראליים תומכים במגמה עולמית Latzer, 2007( .)Mitrani et al., 1995; Witztum et al., 2008( זו השלכותיהן של הפרעות האכילה קשות ביותר, הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית. צעירות עם הפרעות אכילה עלולות לפתח תת־תזונה, נזקים לאיברים חיוניים כגון הלב, הכליות והשלד, וכן סיבוכים מטבוליים מסכני חיים. לצד אלו קיים גם סיכון מוגבר להתנהגויות אובדניות. מחקרים מעידים כי הפרעות אכילה הן בין ההפרעות הפסיכיאטריות הקטלניות ביותר, הן בשל הסיבוכים הרפואיים הישירים, והן בשל ). נוסף על כך, נצפו Smink et al., 2012( שיעורי האובדנות הגבוהים שכיחות והשלכות בעבר נחשבו הפרעות האכילה לתופעה נדירה יחסית, אולם בעשורים האחרונים ניכרת עלייה ניכרת הן בשכיחותן והן בזיהוין הקליני.

שיעורי גבוהים של תחלואה נלווית, לרבות דיכאון, חרדה, הפרעות כפייתיות, הפרעות אישיות ושימוש לרעה בחומרים.

מבין גורמי הסיכון הרבים להתפתחות ושימור של הפרעות אכילה, דימוי גוף שלילי הוא מאפיין מרכזי בולט ביותר.

דימוי גוף שלילי והיסטוריה של טראומה בילדות

בתוך מכלול גורמי הסיכון הרבים להתפתחות ושימור של הפרעות אכילה, דימוי גוף שלילי הוא מהבולטים והמשמעותיים ביותר. דימוי גוף שלילי אינו רק סימפטום נלווה, הוא מאפיין מרכזי של ליבת ההפרעות, בעיקר באנורקסיה ובבולימיה נרבוזה. במקרים אלה, ההערכה העצמית של הצעירה תלויה במידה מופרזת במשקלה ובמ ַַרְְא ָה החיצוני, ולעיתים קרובות היא מלווה בתפיסה מעוותת של הגוף. כך למשל, צעירה עם אנורקסיה עלולה לראות עצמה כבעל עודף משקל גם כשמשקלה ירוד ובמצב מסוכן. בבולימיה מתפתחת לעיתים קרובות דינמיקה של אכילה כפייתית, תחושת אשמה ובושה, ולאחריהן התנהגויות מפצות, כגון הקאות יזומות ופעילות גופנית אובססיבית, שנועדו לווסת משקל, להחזיר תחושת שליטה ולהפחית תחושת כישלון. גם בהפרעת אכילה התקפית נמצא קשר מובהק לדימוי גוף שלילי, בעיקר בקרב נשים עם השמנת יתר. חוסר שביעות רצון מהמראה עלול להוביל לצמצום אכילה, לתחושת רעב, ולהתקפי אכילה חוזרים המלווים במצוקה רגשית ניכרת. במובן זה, דימוי גוף שלילי הוא לא רק תוצאה של ההפרעה אלא גם מנגנון מרכזי בשימורה. ההתמקדות בגוף, השקילה החוזרת ותפיסת המשקל כמדד לערך עצמי תורמות לשימור ההפרעה ולהחמרתה. לצד דימוי הגוף, גורם סיכון משמעותי נוסף הוא היסטוריה של טראומות ילדות, ובפרט פגיעות מיניות, פיזיות ורגשיות. נמצא כי טראומה בילדות קשורה לשכיחות גבוהה יותר של הפרעות אכילה, לסימפטומים חמורים יותר ולפרוגנוזה קשה יותר. מרבית הספרות המחקרית עסקה בעיקר בהשלכות של התעללות מינית בילדות. נמצא מהנשים עם הפרעת אכילה התקפית דיווחו על היסטוריה 29% כי 10%־ ו 11% על התעללות פיזית, לעומת 21%־ של התעללות מינית ו .)Kjaersdam Telléus et al., 2021( בלבד בהתאמה בקבוצת ביקורת מתוכן 35% – שיעורים דומים דווחו גם בקרב נשים עם בולימיה נרבוזה על התעללות פיזית. נתונים דומים 32%־ דיווחו על התעללות מינית ו התקבלו גם בקרב מטופלות עם הפרעת אכילה התקפית ותסמונת .)Latzer et al., 2020; Tzischinsky & Latzer, 2004( אכילה לילית

יתרה מזו, קיים קשר בין תכיפות החוויות הטראומטיות בילדות וחומרתן ובין עוצמת הסימפטומים של הפרעות האכילה. קשר זה

נקודת מפגש I 26