מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

רצל לעי

התעללות רגשית פוגעת גם ביכולת לפתח מנגנוני ויסות רגשי תקינים. ילדים שגדלו בסביבה לא צפויה, נוקשה או משפילה, לרוב לא זכו לנוכחות מרגיעה של דמות הורית אמפתית, ולכן בבגרותם עלולים להתקשות בניהול רגשות באופן מותאם. רבים מהם יפתחו נטייה לתגובות רגשיות מוגזמות או, לחלופין, למנגנוני ניתוק רגשי (דיסוציאציה), היוצרים קושי מהותי בהרגעה עצמית ובהתמודדות .)Burns et al., 2012( עם מצוקה לבסוף, התעללות רגשית מותירה חותם עמוק גם על היכולת לקיים מערכות יחסים בין-אישיות בריאות בבגרות. נפגעים רבים חווים קשיים ביצירת אמון, רגישות יתר לדחייה, נטייה לחשדנות, תלותיות רגשית או הימנעות מקשרים אינטימיים, דפוסים המשמרים את תחושת הפגיעוּת והבדידות. לסיכום, התעללות רגשית היא תופעה שכיחה אך לעיתים בלתי נראית, שיש לה השפעה עמוקה על התפתחותו הרגשית של הילד. מורכבותה נובעת מקושי בזיהוי והגדרה, אך השלכותיה ברורות ומוכרות היטב בספרות המחקרית. בפרקים הבאים נעמוד על האופן שבו פגיעות רגשיות בילדות משפיעות על עיצוב דימוי הגוף ועל הסיכון להתפתחות הפרעות אכילה, בד בבד עם בחינת המנגנונים הפסיכולוגיים והחברתיים המתווכים קשר זה. להתעללות והזנחה רגשית בילדות השלכות פסיכולוגיות עמוקות ומתמשכות על תפיסת העצמי ועל תחושת הערך האישי. אחת ההשלכות הבולטות של פגיעות אלו היא עיוות בדימוי הגוף, מרכיב מהותי בזהות ובחוויית העצמי הגופני. דימוי גוף שלילי עשוי לשקף ישירות את הפגיעה הרגשית הממושכת, ולהשתלב בדפוסי החשיבה וההרגשה שנבנו בילדות. מחקרים רבים מצביעים על קשר מובהק בין התעללות רגשית בילדות Bödicker et al., 2022; Wu et al.,( ובין דימוי גוף שלילי בבגרות נבדקים 15,000־ ). מטא־אנליזה עדכנית, שבחנה נתונים של כ 2024 מחקרים, העלתה קשר מובהק בין חוויות של התעללות בילדות, 12־ מ Bödicker( מכל סוג שהוא, ובין הערכה שלילית של הגוף בבגרות .)et al., 2022 ,20־ צעירים וצעירות בגיל ממוצע של כ 668 מחקר אורך אחר כלל ובחן את השפעת חוויות הילדות בשלוש נקודות זמן. המחקר מצא כי הזנחה רגשית, המוגדרת כחוסר עקביות בתמיכה, באמפתיה או בנוכחות רגשית של ההורה, ניבאה רמות גבוהות יותר של אי שביעות .)Wu et al., 2024( רצון מהגוף בבגרות המוקדמת התעללות רגשית ודימוי גוף

שכיחות

נתונים אפידמיולוגיים מראים כי התעללות רגשית היא אחת מצורות ההתעללות הנפוצות ביותר בילדות. מטא־אנליזות רחבות היקף מצאו מהאוכלוסייה, בהתאם להגדרות 40%־ ל 20% כי שיעורי הדיווח נעים בין ). סקירה עולמית אחרת Stoltenborgh et al., 2015( ולמאפייני המדגם , שיעור גבוה אף יותר 36%־ מצביעה על שכיחות ממוצעת של כ .)Stoltenborgh et al., 2012( מהשכיחות של התעללות פיזית או מינית ממצאים אלה מדגישים עד כמה נפוצה התעללות רגשית כאירוע טראומטי רחב היקף החוצה גבולות מגדריים, תרבותיים וחברתיים. יתרה מזו, רבות מהפגיעות הרגשיות נותרות בצל, לא מזוהות, לא מדווחות ולעיתים אף מוכחשות, בין השאר – בשל קושי להגדירן משפטית או להצביע עליהן באופן מובהק. התעללות רגשית בילדות מהווה גורם סיכון משמעותי לשורה רחבה של קשיים בבגרות – רגשיים, קוגניטיביים, התנהגותיים ובין־אישיים. היא מערערת את תחושת הביטחון הבסיסית של הילד, פוגעת בתחושת הערך העצמי שלו וביכולתו לפתח אמון באחרים, והשלכותיה עשויות להימשך ולהתעצם לאורך זמן. מחקרים ארוכי טווח מצביעים על קשר ברור בין חוויות של התעללות רגשית בילדות ובין הפרעות במצב הרוח וחרדה בבגרות. מטא־אנליזה שבחנה ממצאים אלו העלתה כי ילדים שחוו התעללות רגשית נתונים בסיכון גבוה פי שלושה מאחרים לפתח דיכאון קליני, לרוב עם הופעה ). פגיעות אלו נקשרות Liu et al., 2020( מוקדמת והתפרצויות חוזרות גם לשכיחות גבוהה של חרדה כללית, התקפי פאניקה והפרעת דחק .)Infurna et al., 2016) (PTSD( פוסט־טראומטית מחקרים נוספים מעידים כי התעללות רגשית יכולה להיות פוגענית אף יותר מהתעללות פיזית או מינית בכל הנוגע לבריאות הנפשית. כך למשל, נמצא כי היא מנבאת רמות גבוהות יותר של תסמיני דיכאון, קשיים .)Teicher et al., 2006( בוויסות רגשי והפרעות ביחסים בין־אישיים אחת ההשפעות העמוקות של התעללות רגשית בילדות היא פגיעה בערך העצמי. ילדים שגדלו בסביבה רוויית מסרים שליליים – כגון “את לא מספיק טובה”, “את חסרת ערך” או “אף אחד לא יאהב אותך” – נוטים להפנים את אותם מסרים ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד מזהותם. אמונות שליליות אלו, המכונות לעיתים “סכמות מוקדמות בלתי מסתגלות”, יוצרות קושי בבניית תחושת עצמי יציבה ותורמות לפגיעוּת נפשית מתמשכת. השלכות פסיכולוגיות של התעללות רגשית בילדות

נקודת מפגש I 28