מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

באכה תא רבדמ ףוגהשכ

התעללות רגשית מהווה כאמור פגיעה מתמשכת אשר מעצבת דפוסי חשיבה ורגש מזיקים, בהם ערך עצמי נמוך, תחושות של דיכאון, עיוות בתפיסת הגוף וקשיים משמעותיים ביכולת לוויסות רגשי. דפוסים אלו מגבירים את הנטייה לאימוץ התנהגויות אכילה לא מסתגלות, כגון צמצום אכילה והתקפי אכילה בלתי נשלטים, כאמצעים להתמודדות עם מצוקה פנימית. מחקרים רחבי היקף מדווחים על שיעורים גבוהים יותר של התעללות רגשית בילדות בקרב מטופלים עם הפרעות אכילה, בהשוואה מחקרים 32 לאוכלוסייה הכללית. מטא־אנליזה מקיפה, אשר כללה משתתפים, מצאה כי היסטוריה של כל סוג של 14,000־ ביותר מ התעללות בילדות מעלה פי שלושה את הסיכון להופעת הפרעת .)Caslini et al., 2016( )3.2 ≈ אכילה כלשהי (יחס סיכויים נמצא כי התעללות רגשית, בפרט, קשורה בעוצמה גבוהה עם בולימיה ). קיימות Binge-Eating Disorder( נרבוזה והפרעת אכילה התקפית עדויות לקשר גם בין התעללות רגשית ובין אנורקסיה נרבוזה, בייחוד כאשר נבחנים משתנים מתווכים – כגון ערך עצמי ירוד או ויסות רגשי Barone et al., 2024;( לקוי – המסייעים להבין את מנגנון ההשפעה .)Burns et al., 2012; Latzer et al., 2023 מנגנונים מתווכים בין התעללות רגשית בילדות להפרעות אכילה הספרות המחקרית מצביעה על כמה מנגנונים פסיכולוגיים שיכולים להסביר את הקשר בין התעללות רגשית בילדות ובין התפתחות הפרעות אכילה. בין המנגנונים האלה – קשיים בוויסות רגשי, ערך )ineffectiveness( עצמי ירוד, דימוי גוף שלילי, תחושת חוסר ערך עצמי ). במצבים אלו, האכילה עלולה לקבל alexithymia( ואלקסיתימיה תפקיד רגשי מובהק, לשמש אמצעי לוויסות רגשות, להעניק תחושת שליטה וביטחון, ולעיתים אף לשמש מפלט זמני ממצבי דחק. התעללות רגשית עלולה לשבש את ההתפתחות התקינה של מנגנוני הוויסות הרגשי. ילדים ומתבגרים שנפגעו יכולים למצוא באכילה אמצעי להתמודד עם מצוקה פנימית: עבור חלקם מדובר באכילה התקפית בלתי נשלטת, ואילו אחרים ייטו דווקא להרעבה עצמית שמספקת .)Burns et al., 2012( תחושת שליטה או ניתוק רגשי מהכאב פגיעה מתמשכת בתחושת הערך העצמי, שהיא תוצאה שכיחה של התעללות רגשית, עלולה לעודד הפנמה של אידיאל הרזון החברתי כאמצעי להוכחת ערך וקבלה עצמית. כך המראה הופך להיות מדד .)Latzer et al., 2013( עיקרי להגדרת העצמי

ממצאים נוספים ממחישים כי התעללות רגשית בילדות עלולה להותיר חותם של בושה הקשורה לגוף. ילדים שחוו הערות מילוליות שליליות תכופות כלפי מראם (למשל – “אתה מכוער”, “את שמנה”) עלולים לפתח תחושות של דחייה עצמית וחוסר ערך, שמתמקדות בגופם, בייחוד בגיל ההתבגרות, תקופה שבה הזהות הגופנית מרכזית. לעיתים הגוף הופך בעיניהם למקור לדחייה שחוו, ונוצר תהליך של הפנמה טראומטית .)Burns et al., 2012( המוביל לשנאה עצמית ולתחושת ניכור מהמראה במקרים אחרים הנפגעים עלולים לפתח תחושת זרות או ניכור כלפי גופם, לעיתים כחלק ממנגנון דיסוציאטיבי או, לחלופין, לגלות דריכות וחרדה מתמשכת סביב הופעתם החיצונית, מתוך פחד תמידי מביקורת ). תחושות אלו שוחקות את תחושת הביטחון Bödicker et al., 2022( הבסיסית בגוף, ומגבירות את הסיכון להתפתחות דימוי גוף שלילי. מעבר להשפעות הישירות, התעללות רגשית בילדות עשויה לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים חברתיים, ולעיתים היא אף מחריפה. ילדים שחוו פגיעות מילוליות על רקע מראה עשויים להיות רגישים במיוחד להצקות, נידוי או שיימינג במרחבים חברתיים וחינוכיים. חוויות אלו מחזקות את תפיסת הגוף הפגועה ומעצימות את המצוקה הרגשית. ממצאים בקרב אוכלוסיות קליניות מחזקים מגמה זו. כך למשל, נמצא כי נשים צעירות עם הפרעות אכילה מדווחות על שיעורי פגיעה רגשית בילדות הגבוהים באופן מובהק מאלה של נשים ללא ההפרעה .)Caslini et al., 2016( עם זאת, חשוב להדגיש כי לא כל מי שנפגע מהתעללות רגשית בילדות יפתח דימוי גוף שלילי. גורמי חוסן, אישיים וסביבתיים, עשויים למתן את הפגיעה. דמויות מיטיבות (כגון הורה נוסף, מורה או סב/סבתא), טיפול רגשי מוקדם, וחוסן אישי כמו חמלה עצמית, כל אלה יכולים לשמש מנגנונים משמעותיים של הגנה והסתגלות. לסיכום, התעללות והזנחה רגשית בילדות עלולות לערער באופן עמוק את יחסו של האדם כלפי גופו, להחדיר תחושות של בושה, חוסר ערך וחרדה, ולהוביל לעיצוב דימוי גוף שלילי. קשר זה הוא נדבך מרכזי בהבנת הסיכון להתפתחות הפרעות אכילה.

התעללות רגשית והפרעות אכילה

הקשרים בין חוויות של התעללות בילדות ובין התפתחותן של הפרעות אכילה מתועדים במחקרים רבים. בעבר הופנתה תשומת הלב המחקרית בעיקר להתעללות מינית כגורם סיכון מרכזי, ואילו היום הולכת ומתבהרת גם ההשפעה המזיקה והייחודית של התעללות רגשית על הסיכון לפתח .)Burns et al., 2012; Caslini et al., 2016( הפרעות אכילה

I נקודת מפגש 29