מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

רצל לעי

מרגע שהפרעת האכילה מתבססת, היא לרוב מחמירה את דימוי הגוף בשל השלכותיה הגופניות, החברתיות והרגשיות, ומעמיקה את תחושת הפגיעה הרגשית. כך נוצר מעגל סגור של החמרה הדדית, שבו כל אחד מהמרכיבים מזין ומחזק את האחר.

כפי שפורט בפרק הקודם, התעללות רגשית משפיעה גם על עיצוב דימוי הגוף. כאשר תחושת הערך הנמוכה מופנית כלפי הגוף, מתפתחת לעיתים שנאה עצמית המתמקדת במראה החיצוני. תהליך זה עלול להוביל להתעסקות כפייתית במראה, לביקורת עצמית מתמשכת, ). נוסף על כך, Bödicker et al., 2022( ולהתנהגויות אכילה פתולוגיות ) שמתווכים את transdiagnostic( הוצעו שני מנגנונים חוצי-אבחנות הקשר בין הפגיעה בילדות להפרעת האכילה: תחושת חוסר יעילות ), תחושת חוסר יכולת בסיסית להתמודד עם ineffectiveness( אישית אתגרי החיים, ואלקסיתימיה, קושי בזיהוי והבעה של רגשות. משתנים אלו, אשר ייתכן כי הם נובעים מהפגיעה הרגשית הראשונית, נמצאו קשורים באופן מובהק לחומרת הסימפטומים של הפרעות האכילה, ללא קשר לסוג ההפרעה הספציפית. הפרעות אכילה לעיתים רחוקות מנותקות מהפרעות נפשיות אחרות. התעללות רגשית בילדות מעלה את הסיכון לדיכאון, להפרעת דחק ) ולהתנהגויות של פגיעה עצמית, אשר PTSD( פוסט-טראומטית מחמירות את הסימפטומים ודורשות התערבות טיפולית רב-ממדית .)Brewerton, 2007( לסיכום, הקשר בין התעללות רגשית בילדות ובין הפרעות אכילה מתווך דרך מנגנונים מורכבים – רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים. דימוי גוף שלילי, ערך עצמי פגוע, קשיים בוויסות רגשי ותחושת חוסר שליטה, כל אחד מהם לעצמו, או בשילוב עם אחרים, עלולים להוות קרקע פורייה להופעתה ולהחמרתה של הפרעת אכילה. הבנה מעמיקה של מנגנונים אלה חיונית לפיתוח מענים טיפוליים מותאמים, כפי שיידון בפרק ההמלצות הפרקטיות. האינטראקציה בין התעללות רגשית, דימוי גוף והפרעות אכילה לאחר שנבחנו הקשרים הדו-כיווניים בין שלושת המשתנים – התעללות רגשית, דימוי גוף והפרעות אכילה – עולה הצורך להבין כיצד הם משתלבים ופועלים כמערכת דינמית שכל אחד ממרכיביה משפיע על האחרים ומושפע מהם. מארג משולש זה מתאר תהליך מעגלי שבו התעללות רגשית בילדות מובילה לפגיעות נפשית עמוקה, שמתבטאת לעיתים קרובות בתפיסת הגוף. הגוף, בהיותו נגיש ונראה לעין, הופך למוקד מוחשי של “שליטה”, “תיקון” או אף הענשה עצמית. בתהליך זה נוצר דימוי גוף שלילי מובהק, אשר מגביר את הסיכון לפיתוח התנהגויות אכילה קיצוניות, הגבלות חמורות בצריכת מזון, התקפי אכילה בלתי נשלטים, הקאות יזומות או פעילות גופנית כפייתית אשר עלולות להתפתח לכדי הפרעת אכילה קלינית.

המלצות פרקטיות למניעה ולהתערבות

לנוכח הממצאים המחקריים וההבנה המתפתחת של הקשרים ההדוקים בין התעללות רגשית בילדות, דימוי גוף שלילי והפרעות אכילה, אפשר לגזור כמה כיווני פעולה משמעותיים, הן ברמה המערכתית והן ברמה הטיפולית האישית. ההמלצות מבוססות על ראיות אמפיריות ועל מודלים תיאורטיים להתערבות ומניעה, תוך התמקדות במנגנונים המרכזיים שנמצא שהשפעתם מהותית על התפתחות ההפרעה.

מניעת התעללות רגשית וזיהוי מוקדם

) יש להתערב Primary Prevention( במישור המניעה הראשוני באמצעות תוכניות לחינוך הורי, העלאת מודעות ציבורית וחיזוק סביבות משפחתיות מיטיבות. הדרכת הורים לעידוד תקשורת אמפתית, קידום הורות לא-שיפוטית והימנעות מהתנהגויות פוגעניות, כגון השפלה מילולית או דחייה רגשית – כל אלה יכולים להפחית במידה ניכרת את שיעור הפגיעות הרגשיות. ניתן לשלב תוכניות אלו במערכות החינוך, ברשויות הרווחה, באמצעות קבוצות הורים, ובפלטפורמות דיגיטליות, לרבות אפליקציות מבוססות בינה מלאכותית למענה דיסקרטי, מיידי ומתמשך. ) יש להבטיח Secondary Prevention( במישור המניעה השניונית זיהוי מוקדם של סימני פגיעה רגשית בקרב ילדים על ידי אנשי מקצוע במערכת הבריאות, החינוך והרווחה. איתור מוקדם של סימפטומים רגשיים או התנהגותיים עשוי לאפשר התערבות טיפולית מונעת. כלים יעילים כוללים טיפול פרטני רגשי, טיפול דיאדי (הורה-ילד) והתערבויות מבוססות משחק המקדמות חיזוק ערך עצמי, ויסות רגשי תקין ופיתוח תחושת ביטחון בקשרים בין-אישיים.

חינוך לדימוי גוף חיובי והתמודדות עם אידיאלים לא מציאותיים

אחת מאבני הדרך החשובות במניעה היא קידום דימוי גוף חיובי כבר מהגיל הרך. יש לשלב תוכניות לפיתוח קבלה עצמית, לחיזוק ערך עצמי שאינו תלוי במראה החיצוני ולמיומנויות קריאה ביקורתית של

נקודת מפגש I 30