מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

באכה תא רבדמ ףוגהשכ

תוכני מדיה-ויזואליים, בעיקר בקרב מתבגרים ומתבגרות. מערכות החינוך הפורמליות והבלתי-פורמליות צריכות להטמיע תוכניות כגון המבוססת על דיסוננס קוגניטיבי כלפי אידיאל The Body Project הרזון, אשר הוכחה יעילותה בהפחתת עמדות מסוכנות והתנהגויות .)Levine & Smolak, 2007( פתולוגיות בקרב מתבגרות תוכניות המתמקדות בקריאה ביקורתית של המדיה יכולות להעניק לתלמידים כלים לביקורת תכנים במדיה וברשתות החברתיות, ולפתח חוסן מול השפעות שליליות כגון אידיאליזציה של רזון, קידום דיאטות קיצוניות ושיימינג מבוסס מראה.

סיכום

המאמר הנוכחי עוסק בקשרים המורכבים בין התעללות רגשית בילדות, דימוי גוף שלילי והפרעות אכילה. שלושת המשתנים פועלים יחד, והם שזורים זה בזה בקשר דינמי של השפעה הדדית. התעללות רגשית בילדות, לעיתים חמקמקה ובלתי נראית, יוצרת קושי רגשי עמוק המתבטא בפגיעה בתחושת הערך העצמי, ביכולת לוויסות רגשי ובתפיסת הגוף. הפגיעה הראשונית הזאת עלולה להתמקד בהמשך בדימוי הגוף, וליצור בסיס להתפתחות של דפוסי אכילה לא מסתגלים. המאמר מדגיש כי דימוי גוף שלילי, המאופיין באי שביעות רצון כרונית מהמראה, בשנאה עצמית ובפיקוח יתר על הגוף, אינו רק תוצאה של הפרעת האכילה, אלא לעיתים הוא גורם מרכזי להיווצרותה. הפרעת האכילה מחזקת את הדימוי הפגוע ומנציחה את מצוקות הילדות שלא קיבלו מענה. כך נוצר מעגל סגור, שבו הפגיעה הראשונית, הדימוי השלילי והתנהגויות אכילתיות פתולוגיות מזינים ומחזקים זה את זה. המאמר מציג ממצאים מחקריים נרחבים המצביעים על קשרים מובהקים בין התעללות רגשית בילדות ובין הופעה של הפרעות אכילה, בעיקר מסוג בולימיה נרבוזה והפרעת אכילה התקפית. נוסף על אלה מובאות תיאוריות המסבירות כיצד מנגנונים פסיכולוגיים – כגון ערך עצמי ירוד, קשיים בוויסות רגשי ואלקסיתימיה – מתווכים את הקשר בין הפגיעה הרגשית ובין התפתחות ההפרעה. לבסוף, המאמר מדגיש את חשיבות הבנתה של האינטראקציה בין שלושת המשתנים לצורך פיתוח מענים טיפוליים ומניעתיים מותאמים. ההמלצות כוללות חינוך הורי למניעת התעללות רגשית, זיהוי מוקדם של סימני פגיעה, פיתוח תוכניות לחיזוק דימוי גוף חיובי והתערבויות ממוקדות בבני נוער הנתונים בסיכון. הבנה מעמיקה של הדינמיקה המשולשת בין פגיעה רגשית, דימוי גוף והפרעות אכילה היא נדבך חיוני בקידום רווחה נפשית ובמניעת מצוקה עתידית.

תפקיד הסביבה החברתית כגורם מגן או מסכן

חשוב להכיר גם בתפקיד הסביבה החברתית. תגובות תומכות מהסביבה הקרובה – הורים, מורים, חברים – עשויות למתן את השפעתם של גורמי סיכון ולשמש גורמי חוסן. לעומת זאת, נורמות חברתיות שמעודדות רזון, אידיאליזציה של מראה או שיימינג סביב משקל ומבנה גוף עלולות להחמיר את המצב ואף להאיץ את הופעת ההפרעה. סביבות לימודיות או קהילתיות שיש להן מודעות גבוהה לאקלים רגשי בטוח יכולות לשמש חומת מגן אפקטיבית.

התערבות ממוקדת באוכלוסיות בסיכון

בקרב בני נוער שכבר מציגים סימנים מוקדמים של מצוקה, כגון עיסוק אובססיבי בדיאטה, דימוי גוף שלילי קיצוני, הסתגרות חברתית, צמצום אכילה קיצוני, הקאות יזומות או פעילות גופנית כפייתית, )Selective Prevention( יש ליישם מודלים של מניעה סלקטיבית ). מחקרים מראים כי Indicated Prevention( או מניעה ממוקדת התערבויות ממוקדות אלו בשלושת סוכני ההשפעה העיקריים – המדיה, ההורים וקבוצת השווים – יעילות יותר מתוכניות כלליות, Latzer, 2016;( בעיקר אם הן מותאמות לאוכלוסיות בסיכון גבוה .)Stice & Shaw, 2004 אם כן, התעללות רגשית בילדות, דימוי גוף שלילי והפרעות אכילה משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה. הפגיעה הרגשית הראשונית יוצרת בהמשך פגיעוּת רגשית שיכולה להתמקד בפגיעה בדימוי הגוף, ומשם להוביל להתנהגויות אכילה לא מסתגלות. ההפרעה מחזקת את הדימוי השלילי ואת מצוקת הילדות שלא נפתרה. הבנת האינטראקציה בין שלושת המשתנים חיונית לצורך גיבוש מענים טיפוליים ומניעתיים.

מקורות

American Psychiatric Association (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5 th ed.) . Washington, DC. https://doi. org/10.1176/appi.books.9780890425596 Austin, S. B. (2000). Prevention research in eating disorders: Theory and new directions. Psychological Medicine, 30 (6), 1249–1262. https://doi.org/10.1017/S0033291799002573

I נקודת מפגש 31