מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

היתוכלשהו יתפוכיספ-יטסיסיקרנה ףצרה לע תורוה :לצב תודלי

עינב יולביץ' ואיה כנר

מאפיינים נרקיסיסטיים ופסיכופתיים: הורות על הרצף שבין הזנחה לשימוש תיאוריות פסיכולוגיות תיארו את התלות של אדם בעל אישיות נרקיסיסטית באחר כדי לווסת עצמו ולחוש בעל ערך. קוהוט כתב ) מבאר 2000( רבות על החסך הנרקיסיסטי ועל הטיפול בו. אופנהיימר את תורתו ומסביר כי בעת יחסיו הראשוניים של התינוק עם סביבתו, האחר נתפס עבורו כמי שקיים כדי להבטיח את קיומו ולספק את צרכיו, והוא אינו נתפס כישות נפרדת בעלת צרכים משלה. אופנהיימר . המשגה זו יחסים נרקיסיסטיים מכנה מצב ראשוני זה של יחסים – ) שהסביר כי 2007/1914( ממשיכה את דבריו המוקדמים של פרויד הנרקיסיסט אינו רואה את האחר, אלא מתקשר עימו על פי השלכות הנובעות מעולמו הפנימי. גם בהתייחסותו לאחר מחפש הנרקיסיסט את עצמו – את מי שהיה בעבר או את מי שהיה רוצה להיות. כאשר לאדם חסך נרקיסיסטי ניכר, משמעות הדבר שלא הגיע להבשלה של התפתחותו הנפשית, ולפיכך גם בבגרותו יהיה תלוי באחר לשם ויסות צרכיו וערכו העצמי. לא מדובר בהישענות הקיימת אצל אנשים שהתפתחו באופן בריא, אלא בהזדקקות נואשת לשם קיום נפשי, המוכחשת לרוב ומוסווית תחת מעטה של יכולות גבוהות, דאגה לאחר או קורבנות. ההסוואה והמניפולציות (הנעשות לעיתים באופן מודע ולעיתים באופן לא מודע) משמשות לשרידות נפשית ויוצרות מצג שווא מתעתע. המונח יחסים נרקיסיסטיים-פסיכופתיים מתבסס על תיאוריות קודמות העוסקות ביחסים עם אנשים בעלי מאפייני אישיות כאלה ועל הבחנתו של קרנברג בדבר רצף האישיות הנרקיסיסטית הנעה בין נרקיסיזם, נרקיסיזם ממאיר והפרעת אישיות אנטי סוציאלית. לפיו, ככל שמתקדמים בציר שמאלה, הליקוי ביכולת המוסר, בתפיסת .)Kernberg, 2004( המציאות וביכולת לוויסות עצמי ונפרדוּת גדול יותר לפיכך, יחסים נרקיסיסטיים או פסיכופתיים הם יחסים שבהם אדם אחד מבטל את קיומו של האחר, מכחיש נפרדוּת ומזניח את צרכיו או משתמש בו. ניתן למקם יחסים אלו בציר המקביל לצירו של קרנברג הנע בין הזנחה לשימוש. ככל שיהיו מאפיינים נרקיסיסטיים רבים יותר והפרעת אישיות המונח הזנחה חמורה יותר, תגבר הזנחת האחר ויתווסף השימוש בו. נוגע לפגיעה פסיבית – היעדר מענה הורי לצרכים בסיסיים, ואילו המונח שימוש נוגע לפגיעה אקטיבית – ניצול הילד כהרחבה של העצמי ההורי.

היא פסיכולוגית קלינית מומחית, המקימה עינב יולביץ' והמנהלת של ארגון "עוגן – פסיכולוגיות למען נפגעי/ות יחסים נרקיסיסטיים/פסיכופתיים". היא פסיכולוגית בהתמחות קלינית, אחראית איה כנר פרויקטים ותפעול ב"עוגן – פסיכולוגיות למען נפגעי/ות יחסים נרקיסיסטיים/פסיכופתיים".

רקע

בקשרים בין הורים לילדים ייתכנו כשלים אמפתיים, השלכות של קונפליקטים פנימיים של ההורה על הילד, וקושי בפיתוח גבולות בריאים המאפשרים נפרדות. ככל שדפוסים אלו עקביים יותר וההורה אינו בשל נפשית, הוא ייטה להזניח את צורכי ילדיו ולהשתמש בהם למילוי חסכיו הרגשיים. במאמר נתבונן במורכבות ההורות על הרצף הנרקיסיסטי-פסיכופתי ובהשפעותיה על התפתחות הילדים. ייחודה של פגיעה זו טמון בהיעדר סממנים חיצוניים ברורים. פגיעה כזאת מתרחשת במישור הפסיכולוגי, ובבסיסה מניפולציות רגשיות, הזנחה ולחץ נפשי מתמשך, המתקיימים לרוב מאחורי מעטה של הורות מיטיבה. כלפי חוץ, ההורה הפוגע עשוי להיתפס כדמות מסורה ודואגת, מה שמקשה לזהות את הפגיעה, הן על ידי הסביבה והן על ידי הילד עצמו. הפגיעה מחריפה לעיתים קרובות לאחר גירושים, כאשר אחד ההורים (לפחות) מזניח את צורכי הילד ומשתמש בו כדי לפגוע בהורה השני. המאמר דן במנגנונים הפסיכולוגיים הפועלים במסגרת יחסים המוסווים כאהבה. הבנת הדפוסים האישיותיים של הפוגעים והשפעתם על הנפגעים תאפשר תנועה משמעותית לעבר החלמת הנפגעים.

I נקודת מפגש 35