מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

רנכ היאו 'ץיבלוי בניע

הציר הנרקיסיסטי

פסיכופתיה

נרקיסיזם מליגני

הפרעת אישיות נרקיסיסטית

קווים נרקיסיסטיים

ציר ההזנחה–שימוש של קרנברג

הזנחה גבוהה

הזנחה חלקית

שימוש רב ומכוון

שימוש חלקי

שימוש מועט ולא מכוון

Kernberg, 2004

הילדים חווים סחרחורת רגשית מתמדת נוכח היחס ההורי, המשתנה באופן בלתי צפוי בהתאם למצבו הרגשי של ההורה. הם נותרים כלואים ) מתאר זאת 2009( בעולם של כללים משתנים ללא בסיס בטוח. ויניקוט ) – פלישה כואבת לרצף החוויה של הילד impingement( " כ"הפרה על ידי ההורה שאינו מכיר בצרכיו. בהפרה מתמשכת, הילד נאלץ לוותר על עצמו האמיתי ולהסתגל לחוויית ההורה על חשבון החוויה שלו.

בקוטב של ההזנחה – הילדים חווים תחושת שקיפות כואבת מול הורה העסוק בעצמו. ההורה אינו רואה את צורכיהם הבסיסיים ואת רגשותיהם, הוא נעדר מאירועים משמעותיים בחייהם כגון חגים או מופעי בית ספר, ומתייחס לצורכיהם ברמה שטחית בלבד, מותיר אותם עם חלל פנימי שקשה למלא. בקוטב של השימוש – הילדים הופכים למעין תפאורה בהצגה שבה ההורה הוא השחקן הראשי. הילד יידרש למחוות גרנדיוזיות לכבוד יום הולדתו של ההורה, ללא תלות ביכולתו או בגילו. הילדים הופכים לבמה שעליה מציג ההורה את דרמת חייו, מתוך התעלמות מהמחיר שהם משלמים. כך הורה ששאף להיות ספורטאי מצטיין ולא הצליח ידחוף את הילד למצוינות ספורטיבית ללא תלות ברצונו או ביכולותיו הפיזיות של הילד. מה שהופך את סבלם של הילדים למורכב ומתעתע הוא מצג השווא והחזות של הורות מיטיבה. הפער המכאיב שובר את האמון של הילד בעצמו, ומקשה עליו לבטח בתחושותיו ובתפיסת המציאות שלו. בלב החוויה עוברים מסרים כפולים מההורה, היוצרים בלבול וערעור של הבסיס הפנימי. המסרים עשויים להכיל משמעות חבויה, המשלבת תוקפנות והקטנה תחת מעטה של מחמאות וחיבה. תהליך , חותר בשקט ובהתמדה תחת ביטחונם של 1 גזלייטינג זה, המכונה הילדים בתפיסת המציאות שלהם ובאמונתם בחושיהם, ויוצר "שבי" נפשי שבו הילד משמש אובייקט לשימוש ההורה.

מופעי ההורות על הרצף הנרקיסיסטי-פסיכופתי

. ישנם ארבעה דפוסים של הורות על הרצף הנרקיסיסטי/פסיכופתי

1 . – ההורה משתמש בילדו כמטפל או יועץ. היפוך תפקידים ) הילד חש 1993 , בדינמיקה המכונה "המיכל ההפוך" (לנדאו שהוא נדרש להכיל את חוויות ההורה בלי שחווה בעצמו הכלה מספקת. ההורים עשויים לאמץ את תפקיד הקורבן – להציג עצמם כחלשים וכנפגעים, ולרמוז לילד שאינו מספק להם די תמיכה. הילד, מתוך צרכיו באהבת ההורה, מפתח דריכות תמידית ומתהלך על קצות האצבעות – שמא יערער את שיווי המשקל הרגשי השברירי של ההורה. 2 . – שימוש בילד כשלוחה נרקיסיסטית של הורות גרנדיוזית ההורה, המתהדר בהישגיו כהרחבת תדמיתו העצמית. במשפחות אלו ניכר פער של ממש בין תדמית המשפחה ה"מושלמת" ובין

ַע ַַת, �ַּ ְִזְלוּּת ד �ִּ המונח העברי שקבעה האקדמיה ללשון העברית הוא ג 1 ובקיצור – ִגְִזְלוּּת.

נקודת מפגש I 36