מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

אלימות רגשית - ממדים פילוסופיים, משפטיים וחברתיים

לעניין ניכור הורי, גזלייטינג ועוד מופעים של התעללות רגשית – מעבר לקושי לעמוד עליהם, הם אינם זוכים כלל למענים משפטיים סדורים. עם זאת, ולמרות קיומם של סעדים מסוימים, הם אינם מספקים וקשה ליישמם בפועל, שכן קשה להוכיחם. פעמים רבות הקורבנות ומייצגם מוותרים מראש על ההתמודדות עימם מתוך הבנה שנכונה להם תבוסה. חשוב להדגיש כי במצבי התעללות רגשית טענה כנגד הצד השני, שלא תמיד ניתנת להוכחה, עלולה להתפרש כנגד הטוען כטענת סרק ולשמש נגדו, ובכך מצבו עלול להחמיר עוד מבחינה משפטית.

העונשין). גם עבירות כגון פגיעה בפרטיות לסוגיה והטרדה, המוסדרות בחקיקה – כגון החוק למניעת הטרדה מאיימת, “הטרדה באמצעות ועוד – מקבלות מענים במסגרת החקיקה הכוללת. עם 3 מתקן בזק” זאת, המענים מצומצמים מאוד וכמעט שאינם ישימים. התמודדות עם התעללות רגשית בבגירים אפשרית באמצעות החוק למניעת אלימות במשפחה, במסגרת בקשה לצו הגנה בגין אלימות מתמשכת שפוגעת בשגרה התקינה באופן שאינו מאפשר לנפגע ניהול חיים תקין וסביר. מדובר בסעד זמני בלבד. שני היבטים משפטיים נוספים של התופעה הם ההיבט הנזיקי וההיבט של דיני משפחה. התחום הנזיקי עדיין טעון שיפור ניכר בכל הנוגע לפיצויים בגין נזקי התעללות רגשית, הן בנוגע לקטינים והן בנוגע קובע פיצוי של אב לילדיו בגין נזקי 4 לבגירים. פסק דין אמין המפורסם התעללות רגשית, אך יש לציין כי הפסיקה בתחום זה אינה עשירה ומספקת, ומרבית הפסיקות הנוגעות לנזקים בגין התעללות קובעות פיצויים בעיקר כאשר הנזק הרגשי נלווה לנזק פיזי. בתחום דיני המשפחה – סוגיות הקשורות להתעללות רגשית עולות באינטנסיביות במסגרת הליכי גירושין. טענות בגין התעללות רגשית בין בני זוג וכלפי הילדים שכיחות בקרב משפחות רבות המוגדרות במה שמכונה "קונפליקט בעצימות גבוהה". עם זאת, היעדר החקיקה בתחום זה מוביל לעיתים קרובות להשתקת הקורבנות, להתעלמות המערכות ולהיעדר התייחסות לתופעה. זיהויה נעדר מהשיח, ואי הצדק האפיסטמי לקורבנות נרחב. יודגש עוד כי לעיתים קרובות ההתעללות הרגשית אף מסלימה כלפי הקורבנות בעת פירוק המשפחה, עם השלכות קשות על הילדים, ונדרשת התערבות עו"ס לחוק הנוער. בנוגע לפן הפלילי של התעללות רגשית כלפי קטינים, ישנם כמה חיקוקים רלוונטיים אשר התפתחו במהלך השנים: כך למשל האיסור , ס’ 59 ’ על השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנוטשו (תיקון מס לחוק העונשין, 362 ), איסור על הזנחת ילדים המוגדר בסעיף 361 לחוק העונשין 1 וכן איסור תקיפת קטין או חסר ישע המוגדר בסימן ו ג המגדיר 368 ב, הקובע כחבלה גם חבלה נפשית, וכן סעיף 368 בסעיף איסור התעללות בקטינים, ובכלל זה התעללות נפשית. סעד נוסף עבור קטינים, כאמור כסעד חירום, מעוגן בחוק למניעת אלימות במשפחה המאפשר הגנה זמנית לכאורה גם ממי שגורם נזק נפשי מתמשך אשר אינו מאפשר שגרת חיים תקינה.

לסיכום

לכולנו יש צורך קיומי בסיסי – להיות חלק ממבנים חברתיים ובוודאי משפחתיים. במסגרת המשפחה, שהיא כר פורה לרמות תוקפנות גבוהות, ילדים חשופים ביתר שאת להתעללות רגשית. נזקי התופעה קשים. בשל עמימות התופעה והיעדר מסגרת נורמטיבית ברורה, מתעורר קושי ממשי לדון בקיומה ובנראותה במסגרת הרשויות. הקורבנות נותרים במעגל אין-סופי של פגיעה חוזרת ונשנית, כשהידע על אודות ההתעללות אינו זוכה למקום ואינו מתגבש. אי הצדק האפיסטמי שממנו יסבלו הקורבנות בחייהם ילך ויחריף. הקטין הפגוע, כמו אורי בסיפור לעיל, הופך לבוגר פגוע ללא מענים חברתיים נכונים, והוא מוּעד לקשיים רבים בהתמודדויותיו העתידיות. התבוננות רחבה על ממדיה השונים של אלימות רגשית, כפי שנעשה במסגרת מאמר זה, מאפשרת לפתוח צוהר להבנה מדויקת יותר של התופעה, לצורך הקניה והבניה של מענים איכותיים לקורבנות ולחברה כולה. כמו כן עולה בבירור הצורך בהכשרות מקיפות בנושא לאנשי מקצוע ממגוון דיסציפלינות.

מקורות

הטרדה נפשית: אלימות נפשית בחיי היומיום, בעבודה .)2002( היריגוין, מ”פ (ד’ שליט קניג, מתרגם). כתר. ובמשפחה

). כשאהבה כואבת: על דילמת ההתחשבות 2010( ’ פוגץ’, ד’ ודנציג-רוזנברג, ה מחקרי בבקשתן של נשים החיות בצל האלימות להקל בענישת הפוגע . .652-589 ,)2( משפט, כו

Carney, M. M., & Barner, J. R. (2012). Prevalence of partner abuse: Rates of emotional abuse and control. Partner Abuse, 3 (3), 286–335.

Fricker, M. (2007). Epistemic injustice: Power and ethics of knowing . Oxford: Oxford University Press.

, קובע כי 1982- לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב 30 סעיף 3 הטרדה באמצעות מתקן בזק היא עבירה פלילית. יובהר כי הכוונה לכל אמצעי מדיה/תקשורת כגון מחשב/נייד המשמש ליצירת הפחדה ואיום. .69 ,)5( , אמין נ’ אמין, פ”ד נג 2034/98 ע”א 4

I נקודת מפגש 43