מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

גרב תירואו בקעי ןב )הדנמ( סיריא ,קול בניע

את יכולתו לגלות אמפתיה לצורכי הנפרדות של הילד או לצרכיו ההתפתחותיים, ולהאמין שבכוחו לסייע לעצמו ולילדו.

העבודה עם ההורים והסיוע לילד

לנוכח מורכבות התופעה, לא די בשיחה או בשיקוף להורה, ואלו אינם מסייעים במקרים שבהם הפגיעה נובעת ממניע נפשי, מהאמונה שכך צריך לגדל ילד, או מהתנהגות אוטומטית לא מודעת. במצב כזה ייתכן שיהיה קשה להביא את ההורה להבנה או לתובנה שתוביל לפעולה לשינוי המצב הקיים. עם זאת, אנשי החינוך חייבים להמשיך לתמוך בילד ובד בבד, בנחישות ובהתמדה, להמשיך לעודד את ההורים למצוא דרך שתעזור להם. בתוך כך אנשי החינוך פועלים בכל דרך כדי לבנות יחסי אמון עם ההורים ולשמור על קשר שוטף עימם, תוך של אנשי “נפגשים” המבטים העברת מסרים משותפים בנקודה שבה החינוך וההורים: 2 . ילדכם אהוב, חשוב, רצוי ומוערך – הן במערכת החינוכית והן . אנו חולקים אכפתיות כלפיו בבית – 3 . לילדכם יש כוחות וחוזקות, יש לו סיכוי להתקדם ולהצליח – . אנחנו ואתם מאמינים ביכולתו להתקדם ולהצליח 4 . האחריות לילדכם יש צורך, בעיה או קושי, והוא זקוק לעזרה – . לעזור לו היא אחריות משותפת 5 . יחד נסייע לו לפתח ילדכם הוא אדם עצמאי ובעל מסוגלות – . מרחב ביטוי אישי בין “המבטים הנפגשים” ובין “המבטים המתנגשים” מונחת טובתו של הילד, והיא מחייבת נוכחות ערה, רגישה ואחראית. הילד זקוק לעיניים שרואות אותו – עיניים “בגב”, עיניים אינטואיטיביות, מחפשות, בוחנות ומביטות נכוחה. אלו הן עיני נשות ואנשי חינוך שאינם מוותרים ושחותרים לשותפות אמת עם ההורים – כדי להגן על הילד, לעודד את תחושת הערך והביטחון שלו ולהעניק לו את הידיעה שהוא ראוי ליחס מיטיב, לכבוד ולהגנה. 1 . אנו עומדים לצידכם בתהליך החינוכי – הילד שלכם הוא התלמיד . הוא חשוב לכם וגם לנו שלנו –

כאשר הורים נמנעים מקשר עם גורמי הסיוע בקהילה והודפים את ניסיונות בית הספר לערב גורמי תמיכה, ואם אין עדות פיזית לפגיעה ולגורמי הרווחה אין עילה להתערב במקרה – הצוות יעשה כל שביכולתו כדי לסייע לתלמיד ויבצע התערבות חינוכית בגבולות המרחב החינוכי. בהתערבות זו יתאים הצוות מגוון משאבי תמיכה תוך בית ספריים כדי להעניק לתלמיד סביבה מוגנת ומכילה, שבה יחווה תחושת שייכות, ערך ותקווה. על פי תפיסת מערכת החינוך, בכוחה של נוכחות חינוכית אכפתית ותומכת לסייע להתפתחות התלמיד, לתמוך בו ולעודד אותו להסתייע בגורמי הטיפול השונים. יש שהצוות החינוכי חווה את מצוקת התלמיד ), ולעיתים יחוש תסכול לנוכח מצבים acting out( דרך התנהגותו שבהם ההורה מתנגד לכל שיתוף פעולה ומשליך את הקשיים על הילד ועל המוסד החינוכי. גם במצב כזה חשוב שהצוות לא יוותר על קשרי האמון עם ההורים, וחשוב להמשיך לחתור לשיתוף פעולה עם הבית. בד בבד הצוות יסייע לתלמיד בכל דרך חינוכית, מקצועית ואנושית שקיימת במוסד החינוכי. כדי שאנשי הצוות החינוכי יהיו מסוגלים לשאת את התסכול והדאגה, חשוב שהם יאמינו שגם עזרה חלקית היא עזרה וגם הצלחה קטנה היא הצלחה. החשוב מכול הוא לא לוותר על האפשרות להיות עבור התלמיד “אי של יציבות וביטחון”, מרחב שבו הוא יחוש שייכות, אכפתיות והגנה, ובו, בעת הצורך, הוא יוכל לקבל סיוע בפתרון בעיות והגנה מפני מצבי פגיעה וסיכון. כדי לפתוח לפני התלמידים וההורים עוד דרך לפנות בבקשת ייעוץ, תמיכה ועזרה, הקים משרד החינוך . המוקד, המאויש על 1 מוקד טלפוני רגשי-חברתי בשם "קול לכולם" ידי אנשי מקצוע של השירות הפסיכולוגי ייעוצי, הוא חלק מתוכנית רחבה שנושאת את אותו שם ומקדמת עשייה חינוכית לביסוס מנגנונים של תמיכה חברתית, לחיזוק תחושת השייכות והחוסן וליצירת אקלים של מוגנות. בעזרת שיח מתמשך, אכפתי, על אודות ילדם בבית הספר, נשות ואנשי חינוך יכולים לחזק בקרב ההורים את הביטחון שהם אינם לבד בתהליך החינוכי, שרואים אותם. מתוקף אותה שותפות, הצוות החינוכי יכול להעניק להורים נקודת מבט נוספת על ילדם. כזאת שתעזור להורים להכיר בצרכיו הייחודיים והנפרדים של הילד ולהכיל את מנעד הרגשות שידיעה זו מעוררת בהם, כגון רגשות אשם, אכזבה, חרדה, כעס, חוסר אונים, חוסר ערך. מתוך הרחבת נקודת המבט יוכל אולי ההורה לזהות את האפשרות לגשת לטיפול ולהדרכה כדי להרחיב

)*6312( " "קול לכולם 1

נקודת מפגש I 52