מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

תישגר תוללעתה לש תירוד-ןיב הרבעה

iStock

שירלי בן-שלמה היא מרצה בכירה וחוקרת ד"ר שירלי בן-שלמה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן וראש המגמה הטיפולית לתואר שני.

העברה בין-דורית של התעללות מוגדרת כאחד מהנושאים המורכבים בתחום הרחב יותר של התעללות בילדים והזנחה. היא מוגדרת כהעברה של חוויות טראומתיות מדור אחד לדור הבא, בין במודע .)Pears & Capaldi,2001( ובין שלא במודע המאמר הנוכחי יתמקד בהיבט ייחודי של התופעה – העברה בין-דורית ) מגדיר התעללות רגשית Glaser, 2002( של התעללות רגשית. גלסר כך: "דפוס חוזר של התנהגויות הוריות שמובילות לפגיעה בהתפתחות הפסיכולוגית של הילד, ובפרט בדימוי העצמי שלו, בוויסות הרגשי וביכולת ליצור קשרים בין-אישיים". אחת השאלות המעסיקות את החוקרים בתחום ההעברה הבין-דורית היא – מהן הסיבות לכך שאנשים שעברו התעללות בילדותם, והבטיחו לעצמם כי לעולם לא ינהגו כך כלפי ילדיהם, חוזרים על אותה התנהגות. בספרה הקלאסי "הדרמה של הילד המחונן" מציעה הפסיכולוגית ) כי חוויות של התעללות בילדות מודחקות, והן 1979( אליס מילר מתעוררות לחיים כאשר הילד הופך להורה. היא מסבירה זאת באופן ציורי כשהיא אומרת כי "בקרבו של כל אדם ישנה פינת סתרים, מעין מובלעת, המוצנעת אף מעיני עצמו, ובה מוצנעים חומרי התפאורה של דרמת הילדות שלו... עם היוולד הילדים מתעוררים במובלעת הסתרים חיים חדשים, והדרמה זוכה להמשך שלה". לפי תיאוריית

I נקודת מפגש 61