מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

:םידליב תישגר תוללעתה אתגרים בזיהוי, בדיווח ובהתערבות במערכת הגנת הילד

שרית צרפתי ) לפי חוק MSW( היא עובדת סוציאלית שרית צרפתי הנוער (טיפול והשגחה), אגף בכיר משפחה ילד ונוער בקהילה, מינהל שירותים חברתיים ואישיים במטה משרד הרווחה והביטחון החברתי.

). התעללות רגשית מאופיינת בשלילה עקבית ומתמשכת Paul, 2020 של הצרכים הרגשיים הבסיסיים של הילד על ידי ההורה או גורם משמעותי אחר המטפל בו. היא יכולה לבוא לידי ביטוי באלימות מילולית, בהפחדה והטלת אימה, בהתעלמות, בבידוד הילד ודחייתו, בעלבונות ובביקורת הרסנית. היא יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהגנת יתר קיצונית באמצעות השתלטות מוחלטת וחודרנית על עולמו של .)Brown et al., 2019; Hatkevich et al., 2021 ;2000 , הילד (קוצ'יק

ההשלכות על הילד

הספרות המחקרית מצביעה על השלכותיה ההרסניות, רחבות ההיקף וארוכות הטווח, של ההתעללות הרגשית, שילוו את הילד גם בבגרותו. היא פוגעת בתהליכי ההתפתחות הרגשיים, הקוגניטיביים, החברתיים ואף הפיזיים של הילד. מחקרים שונים מצאו קשר בין התעללות רגשית ובין פגיעה בתהליכי הוויסות הרגשי של הילד ובתפיסת הדימוי וההערכה העצמיים שלו הם מצאו כי היא מעלה את הסיכון לקיומן של בעיות רגשיות והפרעות נפשיות כחרדה, דיכאון, הפרעות אישיות ואף אובדנות; פוגעת בתהליכי ההתפתחות הקוגניטיביים וביכולות הלמידה בשל היותה רנדומלית באופן שמעוות את המציאות ומבלבל; מייצרת נזקים במישור הבין-אישי, כגון נטייה לחשדנות וחוסר אמון וקושי ממשי לייצר אינטראקציות חברתיות ומערכות יחסים חיוביות. להתעללות הרגשית השלכות אף על התפתחותו הפיזית של הילד, בפרט בקרב תינוקות ופעוטות שעשויים להגיב אליה בהיעדר שגשוג Berzenski, 2018; de ;2000 , ובעיכובים התפתחותיים (קוצ'יק Araújo & Lara, 2016; Hatkevich et al., 2021; Korolevskaia & ). נוסף על כך, לעיתים קרובות היא מתקיימת Yampolskaya, 2022 בד בבד עם צורות אחרות של התעללות, בפרט התעללות פיזית והזנחה, מה שהופך את תוצאותיה והשלכותיה על הילד, ועל המבוגר .)Gama et al., 2021( שיגדל להיות, לחמורות עוד יותר ההכרה בחומרתה של צורת פגיעה זו בילדים באה לידי ביטוי גם בזירה תוקן חוק העונשין הישראלי, 1989 החוקית-משפטית בישראל. בשנת ונקבעה בו חובת דיווח על חשד להתעללות בקטינים, בהדגשת אותן מערכות יחסים – המאופיינות באחריות יתרה וביחסי כוח כלפי קטינים – שבתוכן הפגיעה מתרחשת. תיקון זה מציב את ההתעללות הרגשית בשורה אחת עם צורות ההתעללות האחרות (פיזית, מינית והזנחה) וקובע כי היא מחייבת בדיווח לרשויות המוסמכות. כשמדובר בקטין, חובת הדיווח היא למשטרה או לעו"ס לפי חוק הנוער (ראו סעיפים ). חובת הדיווח מהווה 1977- ד. בחוק העונשין, תשל"ז 368 א. עד 368 מנגנון חשוב המאפשר להביא לידיעת גורמים מוסמכים אלה מידע ההכרה החוקית-משפטית בתופעה

מבוא

הספרות המחקרית והמקצועית העוסקות בתופעת ההתעללות הרגשית מכירות בה כתופעה העומדת בפני עצמה, וכך גם חוק , שמחייב בדיווח עליה יחד עם צורות 1977- העונשין, התשל"ז ההתעללות האחרות המוכרות. עם זאת, בקרב העוסקים במחקר ובטיפול שורר קונצנזוס, שלפיו מדובר בתופעה שנתונה בתת-דיווח מתמיד, והיקפה רחב הרבה יותר ממה שמראים הנתונים הידועים כיום. מאפייניה הייחודיים מציבים לפני מערכת הגנת הילד אתגר של ממש היוצר קושי בהגדרתה, בזיהויה ובאבחונה, וכן בהתערבות בעניינה. מאמר זה יתמקד בחסמים העיקריים העומדים לפני העובדות הסוציאליות לפי חוק הנוער – בתהליכי הזיהוי וההתערבות במקרים של התעללות רגשית בילדים, ויבחן את השלכותיהם על היכולת להבטיח הגנה אפקטיבית לילדים הנפגעים ממנה.

הגדרה ומאפיינים של התעללות רגשית

ארגון הבריאות העולמי מגדיר התעללות בילדים ככל צורה של פגיעה, ממשית או פוטנציאלית, המתרחשת במסגרת יחסי אחריות, אמון או Lepcha &( כוח, והוא כולל בהגדרה זו גם את ההתעללות הרגשית

I נקודת מפגש 81